BETA

19.12.2017

17:02

עודכן:

 השרים נפתלי בנט ואיילת שקד
השרים נפתלי בנט ואיילת שקד,
Mark Neyman

פסילת חוק - ב-9 שופטים: "התכנית החוקתית" של בנט ושקד נחשפת

על רקע המעורבות של ביהמ"ש בחוקי הכנסת, בין השאר בסוגיית גופות המחבלים - פרסמו שרי הבית היהודי את תכניתם החדשה. "על הממשלה למשול ועל השופטים לשפוט"

שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד פרסמו היום (שלישי) את תזכיר חוק יסוד: החקיקה שמהווה את "התכנית החוקתית" החדשה שגיבשו ומסדיר, לדבריהם, את היחסים בין הרשויות.

 

לפי התזכיר, חוק יסוד: החקיקה מבצר את מעמדם של חוקי יסוד מפני ביקורת שיפוטית, כך שבית המשפט העליון לא יוכל לפסול אותם, כפי שהיה נהוג עד היום. נוכח מעמדם הרם של חוקי היסוד, הליך החקיקה יהיה נוקשה יותר: החוקים יוגשו רק על ידי הממשלה, ועדת החוקה של הכנסת או 20 חברי כנסת לפחות. בנוסף, החקיקה תיעשה ברוב של 61 חברי כנסת בכל אחת משלוש הקריאות, והקריאה השלישית תתקיים בישיבת מליאה ייעודית.

 

לכתבות נוספות בחדשות עשר >>

סעודיה: טיל בליסטי ששיגרו המורדים החות'ים יורט בשמי ריאד

היום השלישי להפגנות: ממשיכים לחפש פתרונות למשבר טבע

חרף הווטו: ההצבעה במועצת הביטחון הייתה תבוסה לטראמפ ולנתניהו

 

לגבי חוקים רגילים, הכנסת תכיר בכך שבית המשפט העליון רשאי לפסול חוק. תזכיר החוק קובע תנאים קשיחים לפסילת חוק. לצד זה, החוק יאפשר לכנסת להתגבר על חוק שנפסל. כך, חוק יוכל להיפסל רק בבית המשפט העליון ורק במקרה חריג שבו הליך החקיקה סטה מהוראה הקבועה בחוקי היסוד, וזאת בהרכב של 9 שופטים ומעלה, וברוב של 2/3 ומעלה מהרכב השופטים. חוק יסוד: החקיקה קובע כי לא ניתן יהיה להתערב בתוצריה של הכנסת בשל פגמים פרוצדורליים, ככל שהחוק עבר בשלוש קריאות וברוב הנדרש.

 

במקרה שבית המשפט העליון יפסול חוק, הכנסת תוכל לחוקק אותו מחדש (פסקת התגברות) באמצעות רוב של 61 חברי כנסת – ואז החוק יהיה תקף לחמש שנים, תוך מתן אפשרות להארכה חוזרת של החוק.

 

 אסתר חיות
 

אסתר חיות(לשכת העיתונות הממשלתית )

 

 

עוד בתזכיר: כל רשות שיפוטית שיתעורר בפניה ספק של ממש בדבר תוקפו של חוק, והיא תמצא כי לא ניתן להכריע בעניין שבפניה בלי להכריע בשאלת תוקפו של החוק, תפנה את השאלה ישירות לבית המשפט העליון. הליך הדיון בעליון ייעשה בשני שלבים: בית המשפט ישב תחילה בהרכב של שלושה שופטים, על מנת לקבוע אם אמנם קיים ספק של ממש בדבר תוקפו של החוק ואם ההכרעה בכך הכרחית לשם פסיקה בעניין שבפני הרשות השיפוטית המפנה את השאלה. רק אם קבע כך, תובא השאלה בפני הרכב של תשעה שופטים או יותר.

 

יוזמת "התכנית החוקתית" הוכרזה בחודש ספטמבר על רקע ביטול חוק הגיוס. בזמנו הצהירה השרה שקד כי התכנית גובשה נוכח שורה של פסקי דין שניתנו לאחרונה על ידי בית המשפט העליון, ש"הפרו את הסטטוס קוו שהתקיים לאורך שנים בין הרשויות המחוקקת והמבצעת לרשות השופטת". השר בנט אף הוסיף: "בתקופה האחרונה בג"ץ פסל חוקי כנסת והחלטות ממשלה כמו המתווה להוצאת המסתננים, חוק התקציב ושלילת תושבות של אנשי חמאס". בשבוע שעבר התייחסו השניים להחלטת בג"ץ בנוגע לגופות המחבלים. "בג״ץ שגה בקביעתו שאוסרת על מדינת ישראל להחזיק בגופות מחבלים. אנו במלחמה נגד ארגוני טרור רצחניים, ולא ניתן להילחם בהם עם ידיים קשורות.  על כן באופן מיידי נחוקק חוק שיאפשר את החזקת גופות המחבלים עד לשחרור בנינו הדר גולדין, אורון שאול והאזרחים שבידי חמאס", כתב בנט בטוויטר. בציוץ אחר הוסיף: "סיימתי לקרוא כעת את 60 עמודי פסה״ד של השופט דנציגר בו הוא מפקיע מן הממשלה (!) את הסמכות להחזיק גופות לצרכי מיקוח, בשם זכויות המחבל. זהו פסק דין מביש. אין טעם לילל ולקטר.  עלינו, ממשלת ישראל, לעצור את המשך ההשתלטות של בג״צ על סמכויות הממשלה. השבוע נפיץ את תזכיר חוק יסוד החקיקה".

 

 

שר החינוך נפתלי בנט מסר: "היום אנחנו אומרים לבג״צ: לא הכל שפיט. בשנים האחרונות בג״צ פוסל פעולות ממשלתיות וחוקים ביד קלה מדי. על הממשלה למשול ועל השופטים לשפוט. חוק יסוד: החקיקה יגדיר בצורה מאוזנת את הגבולות בין הרשויות השונות".

 

שרת המשפטים איילת שקד: מסרה "האקטיביזם השיפוטי פגע קשות בדמוקרטיה הישראלית בשעה שהוא לקח מהעם את זכות הבחירה. חוק יסוד: החקיקה יחזיר את הנורמה שהיתה נהוגה במדינת ישראל ויגדיר בצורה ברורה את גבולות הביקורת השיפוטית, את הליך החקיקה וחקיקת חוקי יסוד ואת הדיאלוג בין בית המשפט והכנסת. בתוך הכאוס המשפטי הקיים היום ייעשה סדר וייווצר איזון נכון בין שלוש רשויות השלטון".

 

ח״כ רויטל סויד, סגנית יו״ר הכנסת, תקפה את יוזמת שקד ובנט: ״האקטיביזם החקיקתי של שרי הבית היהודי נועד לסלול דרך לחיסול בית המשפט העליון, שהינו שומר הסף המשמעותי ביותר מפני יוזמות חקיקה האנטי חוקתיות והאנטי דמוקרטיות שהם מובילים״. היא הוסיפה כי ״ראוי בהחלט להסדיר לראשונה כוחו של בית המשפט לפסול חוק, אך התנאים הדרקוניים שהציבו שרי הבית היהודי לא מציגים שום איזונים ובלמים, אלא משולים ל-D9 שדוהר לדרוס את בית המשפט העליון".