BETA

16.12.2017

23:06

עודכן:

מלכודת הציפרלקס: הצד האפל של התרופות נוגדות הדיכאון

למעלה משני מיליון מרשמים לתרופות נגד דיכאון וחרדה ניתנים בישראל מדי שנה. מדוע חלק מהמטופלים לא זוכים להדרכה בנוגע לתופעות הלוואי? ומה האלטרנטיבה?

תעשיית התרופות מגלגלת מדי שנה למעלה ב-40 מיליארד דולר אך לתפוצה הנרחבת של תרופות כמו ציפרלקס, סרוקסט, קלונקס ורבות אחרות - שניתנות היום על-ידי רופאי משפחה עם יד קלה על המרשם למאות אלפי ישראלים - יש לעתים מחיר כבד.

 

ערן רענן מספר על משבר שעבר בגיל 24, כשחזר מכמה שנים מוצלחות מבחינת קריירה בארה"ב. רענן הקים שני עסקים חדשים בארץ אבל משהו הפריע. "יום אחד התחלתי להבין שאני הולך וישן פחות ופחות עד לרמה כזו שלא ישנתי בכלל תשעה ימים. יותר ויותר מחשבות שהופכות להיות יותר ויותר פרנואידיות נכנסו לי לראש עד לרמה שהייתי בטוח שבאים לקחת אותי ומשם הדרך לפסיכיאטר הראשון הייתה קצרה".

 

לכתבות נוספות בחדשות עשר >>

גבאי: מתחייב להיות ראש ממשלה שלא תוקף את התקשורת

משבר טבע: המשק הישראלי ישבות מחר, העובדים יפגינו בי-ם

מועמד טראמפ לתפקיד שופט: אדם שמעולם לא הופיע בבית משפט

 

ממנו הגיע המרשם הראשון אך מה שהחל כמרשם לציפרלקס, נמשך למשפחת המייצבים ומשם עד תרופות אנטי פסיכוטיות. רענן מספר שצרך את התרופות במשך שבע שנים שבמהלכן, לאחר שהבין שמשהו לא תקין מתרחש בגופו, נסע מיוזמתו למרכז לבריאות הנפש שלוותה וביקש להתאשפז. "היו תקופות שלקחתי בין 15 ל-20 כדורים ביום. אתה לא בפסיכוזה אבל אתה בדיכאון. אז בוא ניתן לך כדור אנטי-דיכאוני כדי שלא תהיה בדיכאון. אחר כך מהכדור האנטי-דיכאוני, נכנסת להיי, אז בוא נוריד אותך בחזרה למטה והנה מתחיל המשחק. הם פשוט הופכים אותך לזומבי ושוברים איזה משהו פנימי".

 

 ציפרלקס
 

ציפרלקס(חדשות עשר )

 

 

"ב-1987 בארה"ב הוצאנו 800 מיליון דולר על תרופות פסיכיאטריות. עכשיו אנחנו מוציאים 40 מיליארד דולר בשנה על תרופות פסיכיאטריות, זו עלייה פי 50", אומר העיתונאי רוברט ויטאקר, שמסקר את תחום הבריאות כבר למעלה מ-30 שנה ונחשב לאחד ממובילי הדעה העולמיים שמצליחים לקעקע הנחות יסוד בשנים האחרונות. לדברי ויטאקר, התרופות הפסיכיאטריות מעלות את תדירות ההפרעות. ויטאקר וחבריו טוענים שהתפיסה הרווחת שלפיה מחלות נפש נובעות מחוסר איזון כימי במוח שבו ניתן לטפל באמצעות תרופות, למעשה לא הוכחה מעולם. ויטאקר מפנה את האצבע המאשימה לעבר הפסיכיאטרים האקדמיים שקיבלו מענקים למחקרים מחברות התרופות ולא פרסמו מידע לפיו מצבם של מטופלים שלא צרכו תרופות היה טוב יותר. כך, לדברי ויטאקר, נמנע מפסיכיאטרים ברחבי העולם לקבל את המידע.

 

"נראה שהיקפי הצריכה עולים משנה לשנה למרות שמחקרים עדכניים מטילים ספק ביעילות לאורך טווח. זו מגמה עולמית. זה כנראה קשור לדרך שבה החברה שלנו מתמודדת עם בעיות וזאת התמודדות יחסית שטחית. התרופות הן סוג של מלכודת. ברגע שמתחילים להשתמש בהן, קשה מאוד להפסיק", מספר ד"ר שמעון כץ, שערך מחקר על יעילות הכדורים הפסיכיאטרים.

 

שירה אלפיה בורשטיין חזרה מהאשרם בהודו והמעבר לעולם לחוץ יותר, היה לה קשה. בסופו של דבר, מקורביה הצליחו לשכנעה לגשת למיון פסיכיאטרי. היא החלה ליטול כדורים אך טוענת שלא קיבלה אזהרות לגבי אופיין הממכר של התרופות. רענן מוסיף שהפסיכיאטרים שרשמו לו את התרופות לא ציינו שבמקביל צריך לעבור גם טיפול פסיכולוגי תומך.

 

 שירה אלפיה בורשטיין
 

שירה אלפיה בורשטיין חדשות עשר

 

 

היום כבר ידוע שאחת מתופעות הלוואי של תרופות אנטי דכאוניות היא עלייה בדחף האובדני. "חשבתי שהדרך היחידה שלי החוצה זה החוצה מהחיים האלה. אני בנאדם יסודי ומאורגן אז הלכתי לעשות סיור גגות", מספרת אלפיה בורשטיין, היום נשואה ואם לשניים. היא הפסיקה לקחת את התרופות, בניגוד להמלצות, בבת אחת כשחזרה לבית הוריה בצעד שהיה מבחינתה מוצא אחרון. "בסופו של דבר החלטתי שככה אני לא רוצה לחיות". כמעט שנתיים נדרשו לה כדי להגיע לאיזון. תקופת זמן דומה לזו שנדרשה מרענן לצאת סופית מהטלטלות.

 

רענן שילב את נסיונו העסקי עם נסיונו האישי וכעת הוא מנהל בית מאזן לטיפול ושיקום במצבים של משברים שם התרופות הן רק כלי אחד בארגז הכלים הטיפולי. בתים כאלה קיימים בכל רחבי הארץ. ישראל הפכה למובילה בעולם בייסוד חלופות לטיפול התרופתי ולאשפוז הפסיכיאטרי אבל קופות החולים בישראל לא ממהרות לוותר על הרווחים שהן גורפות מההשתתפות העצמית של המבוטחים ברכישת תרופות במסגרת השב"ן, שירותי בריאות נוספים, ובינתיים גם לא מכירות בחלופות. יום אשפוז בבית שמנהל רענן עולה 850 ש"ח. בינתיים, רענן, ויטאקר ואלפיה בורשטיין מייעצים לאנשים שנוטלים תרופות פסיכיאטריות ולאלה ששוקלים לעשות זאת, לחשוב היטב ולהבין את השלכות הדבר.

 

פרופסור חיים בלמקר, יושב ראש איגוד הפסיכיאטריה בישראל, מסר בתגובה: "בישראל רושמים בערך אותה כמות תרופות כמו במדינות מערביות מתקדמות. אני מברך את היוזמה של רוברט ויטאקר שגורמת לנו לחשוב מחדש על יעילותן של תרופות פסיכיאטריות אך מקווה שהציבור לא ייתפס למושגים פשטניים. אכן אין הוכחה לגבי יעילות תרופות לטווח ארוך אבל זו תהיה טעות אם יפרשו את המידע הזה באופן שיגרום להפסיק מתן תרופות חיוניות למי שמתאים לכך. אכן אין הוכחה לכך שמחלות נפש נובעות מחוסר איזון כימי במוח אבל טענת ויטאקר שלפיה הפסיכיאטרים פועלים מעבר להבנתם - היא מוגזמת".