BETA

14.12.2017

17:10

עודכן:

נתניהו מקדם שת"פ עם האיחוד האירופי - שלא יחול על ההתנחלויות

בלי דיון או הצבעה, רה"מ מנסה להעביר ב"הליך שקט" הסכם עם מדינות האיחוד, שלא יכלול את הישובים מעבר לקו הירוק. בהודעה לשרים נמסר שמשרד המשפטים של איילת שקד, תומך

בווידאו: הדיווח על היוזמה האירופית נגד ההכרה בירושלים בירת ישראל

 

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מנסה להעביר הסכם שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי, שלא יחול על ההתנחלויות. נוסח החלטת הממשלה הועבר לשרים אתמול ב"הליך שקט" – כלומר לא יתקיים דיון או הצבעה בממשלה ואם עד ה-20 בדצמבר אף שר לא יביע התנגדות ההחלטה תעבור אוטומטית. בצורה כזו מנסה נתניהו למנוע התנגדויות מצד שרי הימין בממשלה. בנוסח ההחלטה נכתב כי משרד המשפטים, בראשו עומדת איילת שקד מהבית היהודי, תומך בהחלטה.

 

ההסכם נקרא "תכנית שיתוף פעולה חוצה גבולות באגן הים התיכון". במסגרת ההסכם שאותו רוצה נתניהו לאשרר, יוכלו גופים ישראלים ציבוריים ופרטיים לקבל גישה לתקציב של 204 מיליון אירו של האיחוד האירופי במהלך שבע השנים הקרובות. זאת, לצורך פרויקטים אזוריים בתחום פיתוח עסקים קטנים ובינוניים, חדשנות בתחומי חינוך, מחקר וטכנולוגיה; קידום מעורבות חברתית ומיגור עוני וקידום כלים להגנה על הסביבה והתמודדות עם שינויי אקלים. כדי להציג מועמדות לקבלת מענק של האיחוד האירופי על הפרויקטים לכלול שיתוף פעולה עם מדינות שלחופי הים התיכון שאינן חברות באיחוד האירופי – כמו טורקיה, הרשות הפלסטינית, ירדן ומדינות ערביות נוספות.

 

לכתבות נוספות בחדשות עשר >>

ערב חקירתו: נתניהו ביטל השתתפות בהדלקת נרות עם כתבים זרים

לאחר ביקור נתניהו: יוזמת מנהיגי אירופה נגד הכרזת ירושלים

בתגובה לירי בדרום: חיל האוויר תקף מטרות חמאס ברצועת עזה

 

 ראש הממשלה נתניהו
 

ראש הממשלה נתניהו(רויטרס)

 

 

בתכנית יוכלו לקחת חלק גופים ציבוריים ופרטיים, אוניברסיטאות ומוסדות מחקר, גופים כלכליים ומוסדות ללא כוונת רווח. כל גוף ישראלי יוכל להתמודד על מענק של 3-1 מיליון אירו בשנה. עם זאת, ההסכם כולל סעיף לפיו הוא לא יחול על ההתנחלויות שמעבר לקו הירוק. המשמעות היא שגופים כמו אוניברסיטת אריאל או חברות ומוסדות ישראלים אחרים שנמצאים בהתנחלויות בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן – לא יוכלו להגיש מועמדות לקבלת מענק במסגרת ההסכם.

 

בהסכם כלול סעיף המתחם את התחולה הטריטוריאלית, בדומה לסעיף שאומץ בתכנית "הורייזן 2020", ושאושר ע"י הממשלה באוקטובר 2014. בהסכם קיימת אמירה מפורשת בנוגע לעמדתה העקרונית של ישראל ביחס למעמד האזורים שהוכנסו תחת אחריות הממשל הישראלי לאחר ה-5 ביוני 1967, וקביעה כי אין בכך כדי לפגוע במעמדם של אזורים אלה. בטיוטת החלטת הממשלה נכתב כי "השתתפות בהסכם ובתכניות שלו טומנות בחובן הזדמנויות למדינת ישראל – בקידום פרויקטים ובחיזוק הקשר המדיני והכלכלי בין ישראל לאיחוד האירופי ולמדינות המשתתפות".

 

 שרת המשפטים, איילת שקד
 

משרדה תומך בהחלטה. שרת המשפטים שקד רויטרס

 

 

בתוך כך, אתמול פורסם לראשונה בחדשות עשר כי ימים ספורים בלבד לאחר ביקור נתניהו בפריז ובבריסל, מקדמים נשיא צרפת, עמנואל מקרון, וראש ממשלת בלגיה, שארל מישל, יוזמה נגד הכרזת ירושלים בירת ישראל על ידי נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. 

 

ההצעה, שתעלה בפסגת מנהיגי האיחוד האירופי ביום שישי, תקבע כי העיר צריכה לשמש כבירה משותפת של ישראל ושל המדינה הפלסטינית העתידית. שלושה גורמים ישראלים בכירים, שביקשו לשמור על עילום שם בשל הרגישות המדינית, ציינו כי משרד החוץ שלח לשגרירויות ישראל באירופה עדכון בהול על היוזמה הצרפתית-בלגית. בעדכון נמסר כי עדיין לא גובשה טיוטה להחלטה, אולם ההערכה היא כי הנוסח צפוי להיות חריף וביקורתי וייתכן אף יכלול קריאה לישראל לבצע מחוות לפלסטינים כדי לקדם את תהליך השלום.

 

בנימין נתניהו ועמנואל מקרון
 

בנימין נתניהו ועמנואל מקרון(רויטרס )

 

 

הגורמים הבכירים ציינו כי משרד החוץ הנחה את השגרירויות לפעול מול הדרגים הבכירים ביותר במדינות בהן הם נמצאים כדי לנסות ולבלום את המהלך. כדי שהחלטה כזו תתקבל בפסגת מנהיגי האיחוד האירופי ביום שישי היא תצטרך לזכות לתמיכה של מנהיגי כל 28 המדינות החברות בארגון. לכל אחת מהמדינות יש זכות וטו על ההחלטה וללא קונצנזוס היא לא תאושר.