BETA

12.12.2017

16:39

עודכן:

חקלאים מיואשים וחיות בסכנת הכחדה: חשש משנת בצורת נוספת

השירות המטאורולוגי פרסם כי צפוי עוד חורף שחון. התפתחות שכזו תשפיע לרעה על החקלאים, בעלי החיים, התיירות ובהתאם – על הכיס שלנו : "לשר החקלאות לא אכפת מחקלאות"

בווידאו: החקלאים נאלצים להתמודד עם הנזקים הכלכליים של נובמבר השחון

 

 

 

השירות המטאורולוגי פרסם אתמול (שני) כי על פי התחזיות והמודלים ישנה סבירות גבוהה מאוד לכך שגם החורף הקרוב יהיה שחון ותתפתח שנת בצורת. התפתחות שכזו תשפיע לרעה באופן ישיר על החקלאים במדינה, על חיות הבר ועל התיירות בצפון, ובאופן עקיף - על הכיס של כל אחד ואחת מאיתנו.

 

תחילה יש לציין כי ההערכה של החזאים מבוססת על מודל מזג אוויר של המרכז האירופי לתחזיות בטווח בינוני, שהשירות המטאורולוגי הישראלי חבר בו. "צריך להדגיש שכושר החיזוי העונתי שלנו הוא דיי נמוך. אנחנו יודעים לחזות מצוין מה יהיה מחר, עד שבוע ימים. אך מה יהיה האקלים לעוד חודש קשה לחזות", אמר ד"ר יואב לוי, מנהל אגף מחקר ופיתוח בשירות המטאורולוגי. עם זאת, ניתן לראות כי באמצע דצמבר ירדו רק 50% ממה שהיה צריך לרדת מתחילת העונה. על כן, אומר ד"ר לוי, "בהינתן מה שהיה עד עכשיו, הסיכויים לשנת בצורת הם כבר מעל 65-60%, שזה סיכויים גדולים מאוד".

 

>> עוד כתבות בחדשות עשר:

פרסום ראשון: נתניהו ייחקר בסוף השבוע בפעם השביעית

הג'יהאד האשים את ישראל - והתחרט: 2 פעילים נהרגו בפיצוץ בעזה

רבבות בהלוויית הרב שטיינמן; עשרות נפגעו מהדוחק

 

"למרות זאת", הוא מסייג, "עדיין יש סיכויים נמוכים שנדבר בעוד חודשיים שלושה ונגיד – איזה יופי של שנה הייתה לנו, כי חודש ינואר ופברואר היו מאוד גשומים. הסיכויים לא גדולים, אבל הם קיימים".

 

 עמק המעיינות בבית שאן
 

עמק המעיינות בבית שאן(חדשות עשר )

 

 

"יש לנו שר חקלאות שהחקלאות פשוט לא מעניינת אותו"

 

הראשון שיפגע ממצב של בצורת הוא כמובן ענף החקלאות. החקלאות נמצאת בבעיה רצינית מאוד עקב המחסור בגשמים והקיצוץ במכסות המים. בעיקר באזור הצפון, שנעדר חלופות התפלה למיניהן. "בצפון הבעיה ממש קריטית, היות וקיצצו לנו את המכסות ואת כמויות המים", סיפר עופר כהן, חקלאי בקיבוץ הגושרים. "אנחנו מנסים לזרוע חיטה וקצת ירקות, אבל כנראה שנצטרף להפסיק לזרוע ולגדל בגלל המחסור במים. כמות המים בנחלי הדן והבניאס הגיעה לשפל שלא היה אף פעם. נצטרך לצערי לקבל החלטה להפסיק לזרוע ולגדל".

 

עוד אמר כהן כי לדעתו "בשנים הקרובות יצטרכו לפצות את החקלאים על אי גידול, כדי שיוכלו להמשיך לזרום מים לכינרת, כי גם היא מתייבשת". לדבריו, "בעבר היו שנים שהמדינה שילמה לחקלאים כדי שהם לא יגדלו. מצד שני, אנחנו צריכים להתפרנס ממשהו. אנחנו מפרנסים מאות משפחות בגליל העליון".

 

גם רני בר-נס, חקלאי בעל מטע בביצרון המגדל אפרסקים אבוקדו אפרסמון ורימון, תיאר תמונה עגומה דומה. "יש לנו בעיה קשה. כשאין גשם אנחנו יורדים באיכות הפרי ובגודלו. כבר עכשיו חסרים לנו מים. כל פעם שיש חסך מודיעים לנו על קיצוצים במים של 30-20%". בישראל, 80% ממי הקולחין משמשים לחקלאות. "אין לנו מתחרה לגבי הנתון הזה בעולם", סיפר בר-נס. "אבל כשמודיעים על מחסור במים, זה משפיע גם על האזרחים – שיוצרים פחות קולחין. אז גם זה מגיע אלינו בדלת האחורית. הולכים לעשות לנו קיצוץ של 14% במי הקולחין. זה עצוב מאוד", הוסיף.

 

כשביבי הולך לאו"ם הוא מתגאה בעגבנייה הישראלית, אבל כשהוא חוזר לארץ הוא ושר החקלאות מחרבנים על החקלאים

 

בר-נס מאשים בעיקר את ההתנהלות הממשלתית שלא פועלת על מנת לתקן את המצב, ובייחוד לטווח הארוך. "המדינה לא מנהלת את עצמה. אין מישהו בממשלה שחושב קדימה, עסוקים רק בכיבוי שריפות. חוץ מהמצב ביהודה ושומרון, כלום לא מעניין. אנחנו התרענו שוב ושוב ואף אחד לא שמע. היום כולם צועקים פתאום. יש לנו שר חקלאות שהחקלאות פשוט לא מעניינת אותו, הוא עסוק ביו"ש".

 

"כל יומיים מתחלף שר ועושה מהפכות, אבל אף אחד לא חושב מה יקרה בעוד עשור או שניים, ואנחנו החקלאים נמצאים מול שוקת שבורה", אמר בר-נס והוסיף, "מודיעים לנו כל יומיים שהמחיר יעלה ושיסגרו לנו את המים. אז מה חושבים בממשלה, שיביאו עגבניות מטורקיה? אז תהיה מרמרה, או שהם יגידו שיש פגיעה במסגד אל-אקצא וטורקיה לא תביא עגבניות. המדינה לא מבינה שאת המזון צריך לייצר פה. כל העולם מודאג שלא יהיה להם מזון, אצלנו לא מודאגים". לטענתו, "כשביבי הולך לאו"ם הוא מתגאה בעגבנייה הישראלית, אבל כשהוא חוזר לארץ הוא ושר החקלאות מחרבנים על החקלאים". לדבריו, "עצוב לנו מאוד שזה היחס של המדינה לחקלאות. אנחנו מתגאים בה בכל מקום בעולם, אבל רק לא פה".

 

 שר החקלאות אורי אריאל
 

"עשינו פעולה גדולה למען החקלאים". שר החקלאות אורי אריאל רפי קוץ

 

 

לדברי ד"ר לוי מהשירות המטאורולוגי, בעשור האחרון אנו נמצאים ברצף של שנים שחונות. עם זאת, זה לא משהו חריג. "בשנות ה-30 הייתה תקופה דומה של בצורת ואף היה רצף חריף יותר ממה שיש לנו עכשיו". יותר מכך, בישראל שנים ברוכות בגשם הן מעטות יחסית. "שנים 1992-1991 היו מצוינות בתחום הזה. בשנה אחת כל הפער של הכינרת הושלם. גם 2003-2002 הייתה שנה ברוכה בגשם, וזאת אחרי שינואר היה כמעט שחון לגמרי. כלומר עדיין יש סיכוי", הוסיף ד"ר לוי.

 

לטענתו, לפחות בתחום מי השתייה המצב תקין, זאת מאחר ו"רשות המים כבר בעשור האחרון הבינה שאין ברירה וצריך להשיג מים. זה עולה הרבה כסף לאזרחים, אבל אחרת הייתה לנו בעיה. אנחנו רק יכולים לברך היום על ההחלטות שקיבלו בתחום הזה לפני עשור".

 

עשינו פעולה גדולה למען החקלאים

 

בתגובה לטענות, שר החקלאות אורי אריאל אמר כי "הייתה תוכנית ברשות המים לעשות קיצוץ משמעותי במכסות המים לחקלאים, דבר שהיה מצריך מהם לייבש שטחים. בעקבות כך, אני העליתי הצעה אחרת שנותנת להם את מה שהיה להם בשנת 2016. כלומר, הם לא צריכים לייבש שטחים. בסביבות פברואר נוכל לראות אם אפשר להוסיף או לקצץ. הרשות אימצה את המתווה וכנגד זה יינתן פיצוי לחקלאים". לדבריו, "זו פעולה גדולה שעשינו למען החקלאים ואני שמח שהצלחנו בזה כי זה היה יכול להכניס אותם לבעיות קשות ביותר". עוד התייחס השר לעניין קיצוץ במי הקולחין לחקלאים ואמר כי לא קיים קיצוץ שכזה.

 

עוד הסבירו במשרד החקלאות את הצעדים שנעשו כהכנה לשנת בצורת נוספת, בראשם הורדת מחירי המים באופן משמעותי כ-22%. ב-2018 צפויה אף הורדה נוספת. כמו כן, התווספה לכמות ההתפלה שעד עכשיו הייתה עוד כ-70 מיליון קוב מים ומקדמים בניית מתקן התפלה נוסף בצפון ושימוש ב-40 מיליון קוב ממי שיטפונות בנתיבי איילון לדרום, בתיאום עם משרד התחבורה ומשרד התשתיות האנרגיה והמים.

 

"מי שיסבול בעיקר אלו בתי הגידול של בעלי החיים במים"

 

אסור לשכוח את הנפגעים הנוספים של שנת בצורת – הטבע ובעלי החיים. "אין ספק שזה עשוי להשפיע על כל מי שצריך ליהנות מגשם ומים, אם זה צומח ובעלי החיים. בעיקר מי שסובל זה המערכות של בעלי החיים שחיים בתוך המים, בתי גידול אקווטיים", אמר ניסים קשת, מנהל אגף סביבה ברשות הטבע והגנים. לדבריו, "היובש גם עשוי להביא לזיהום והמלחה ואז המערכות האקולוגיות האלה יכולות להשתנות או אפילו להיכחד".

 

עוד הוסיף קשת כי המחסור במים בצפון לא יהיה קשור ישירות לבעלי חיים כי יהיו להם מקורות אחרים לשתות מהם. הבעיה תהיה מחסור במזון לאוכלי העשב, וכאמור, במערכות המימיות בהם מתקיימים בעלי חיים כמו קרפדות, דגים וחלזונות. "מינים רבים עשויים להיעלם. ישנם מינים שקשה להם להשתקם וגם אם ירד גשם בשנה הבאה, זה לא בהכרח יעזור. ייבוש מוחלט זה קטסטרופה, זה אובדן של בית הגידול", אמר קשת.

 

גם תחום התיירות עלול להיפגע בעקבות חורף שחון. "האימפקט הוא גדול מאוד. אנשים מאוד אוהבים לבוא ולטייל באתרים שיש בהם מים, לטבול את הרגליים לשכשך ולעשות קיאקים", אמר קשת והוסיף, "אנחנו רואים את זה באופן מובהק – ככל שמקום תיירות כלשהו מקושר למים, ברגע שיש יובש המטיילים מגיעים הרבה פחות. שמורת תל דן למשל, כל השמורה מלאה במים. אז ברגע שאין מים אין טעם לבוא אליה. יש לזה השלכה ישירה לביקורי קהל ומבקרים".

 

 רצועת חוף רחבה שנוצרה בעקבות ירידת מפלס הכינרת
 

רצועת חוף רחבה שנוצרה בעקבות ירידת מפלס הכינרת. רשות הכינרת

 

 

רצועות חוף נרחבות נחשפות סביב הכינרת

 

לאור הגשמים המועטים בתחילת חודש דצמבר, כשמערכת גשמים משמעותית עדיין ממאנת להגיע, גם מפלס הכינרת יורד ונחשפות רצועות חוף נרחבות בהיקפה.

 

בחוף צאלון למשל נחשפו באזורים הסמוכים לקו המים שטחים המכפילים כמעט את שטח החוף. בחופים שבאזור המושבה מגדל נחשפו רצועות חוף ברוחב של כ-250 מטרים מקו המים הנוכחי. כמו כן, בסמוך למעגן ניתן להבחין בהתרחבות משמעותית של האי המפורסם אליו כבר ניתן לצעוד רגלית ובמידה ולא יהיו משקעים, ומפלס הכינרת לא יעלה- תחובר רצועת קו החוף  ל'אי' .

 

דנה בכר, מנהלת אגף מנהלת הכינרת, אמרה כי גם בעונת הרחצה מתפעלי החופים היו במצב של "רדיפה" תמידית אחרי קו המים ההולך ונסוג. "בניגוד לים התיכון, בכינרת, במהלך עונת הרחצה קו המים הולך ונסוג כל הזמן ובכל מספר שבועות הצוותים מניידים את סוכות ההצלה ושילוט חופי הרחצה קרוב לקו המים הנסוג. המצב הנוכחי מצריך התאמות גם מבחינת נגישות רוחצים לקו המים בכל הקשור להארכת שבילי גישה לנכים, סיקול ופינוי אבנים, טיפול ותחזוקת רצועת החופים, כיסוח צמחיה בשטחים נרחבים וכמובן ניקיון של שטחים גדולים יותר שבעבר היו מכוסים במים".

 

מנהל יחידת הפיקוח ברשות הכינרת חגי לוין ציין כי "כולנו מייחלים לחורף גשום שימלא את הכינרת, אני באופן אישי אופטימי. אני בוטח בטבע שידע לתקן את עצמו לאחר חמש שנות בצורת, אך ברור שהסיטואציה העכשווית אינה משמחת".

 

 

 האי בכינרת מול מעגן
 

כבר כמעט ניתן להגיע אליו ברגל. האי בכינרת מול מעגן רשות הכינרת