BETA

09.11.2017

19:57

לקראת כ"ט בנובמבר: אלה ההחלטות שנתניהו מנסה להפיל באו"ם

ראש הממשלה הציב בפני משרד החוץ יעד לשנות דפוס ההצבעה ב-3 הצבעות פרו-פלסטיניות שמתקבלות כל שנה ב-29 בנובמבר. שגרירים העבירו בשיחה עם חדשות עשר ביקורת על הסוגיה: "מתבזבז הון פוליטי על סוגיות שוליות במקום לשמור אותו לדברים חשובים באמת"

פרסום ראשון: משרד החוץ פתח בימים האחרונים בקמפיין "כ"ט בנובמבר" בנסיון לשנות את התוצאות של שלוש הצבעות על החלטות פרו-פלסטיניות שיתקיימו בעוד שבועיים בעצרת הכללית של האו"ם.

 

הרקע לקמפיין הוא היעד שהציב ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע לשורה של הצהרות בשנה האחרונה לפיהן ישראל תצליח לשבור את הרוב האוטומטי נגדה באו"ם.

 

>> לכתבות נוספות בחדשות עשר

בפעם החמישית: ראש הממשלה נתניהו נחקר במעונו

צפו: כך נראה התרגיל האווירי הבינ"ל בישראל - מתא הטייס

צפו: "איירון מן" האנושי שובר שיא - וטס במהירות של 60 קמ"ש

 

כל שנה ב-29 בנובמבר מציינים באו"ם את "יום פלסטין", שבא לידי ביטוי גם בהצבעות על כ-20 החלטות פרו-פלסטיניות או אנטי-ישראליות שונות - רובן סמליות לחלוטין ללא כל השלכות מעשיות.

 

 

קמפיין חדש לקראת ההצבעות. או
 

קמפיין חדש לקראת ההצבעות. או"ם(רויטרס)

 

לקראת הצבעות אלה שלח לפני כמה ימים האגף לארגונים בינלאומיים במשרד החוץ לכל שגרירי ישראל בעולם מברק תחת הכותרת "פניה בבירות לשינוי הצבעה על שלוש החלטות אנטי-ישראליות בעצרת הכללית". במברק נכתב כי משרד החוץ בחר להתמקד השנה בשינוי דפוס ההצבעה ב-3 הצבעות שמתקיימות מאז שנות ה- 70, שעוברות מדי שנה ברוב עצום.

 

ההחלטה הראשונה נקראת "ועדת פלסטין" - שמקצה תקציב לוועדה פנימית של האו"ם שעוסקת בנושא הפלסטיני. בשנה שעברה הצביעו 100 מדינות בעד ההחלטה, 55 נמנעו ו-9 מדינות הצביעו נגד. ההחלטה השניה נקראת "מחלקת פלסטין" - שמקצה תקציב למחלקה בנושא פלסטין באגף ההסברה של האו"ם. בשנה שעברה הצביעו בעד ההחלטה 98 מדינות, 57 נמנעו ו-9 הצביעו נגד.

 

ההחלטה השלישית נקראת "ועדת השטחים" - שמקצה תקציב לוועדה שעוקבת אחרי מצב זכויות האדם בשטחים. בשנה שעברה הצביעו 88 מדינות בעד החלטה זו, 79 נמנעו ו-9 התנגדו. שמונה המדינות שתמכו בישראל בכל ההצבעות היו: ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, מיקרונזיה, איי מרשל, גואטמלה, פאלאו ונאורו.

 

הסיבה שהוחלט להתמקד בהחלטות הללו היא שהן עוסקות בתקציבים ומעניקות לשלושת הגופים הללו שישה מיליון דולר מדי שנה עבור פעילות פרו-פלסטינית או אנטי-ישראלית שחלקה אף מתבצע בשיתוף פעולה עם ארגונים שתומכים בחרמות וסנקציות נגד ישראל וכל זאת במימון האו"ם. לפני כמה חודשים, אחרי הצבעה אנטי-ישראלית באונסק"ו, קיצצה ישראל באופן סמלי את אותו הסכום של שישה מיליון דולר מדמי החבר שהיא מעבירה לאו"ם מדי שנה.

 

"אנחנו מעוניינים להמשיך בלחץ על בירותיכם בנסיון להקטין את מספר התומכות בהחלטות הללו", נכתב במברק שנשלח לשגרירים. "אנו מבקשים שתפנו אל הגורמים הרלוונטיים בבקשה לשנות את הצבעתם ויעברו מתמיכה להימנעות או מהימנעות להתנגדות".


בשנתיים האחרונות החל ראש הממשלה בנימין נתניהו לדבר שוב ושוב על שבירת הרוב האוטומטי נגד ישראל באו"ם. נתניהו טען כי זו אחת המטרות המרכזיות של נסיעותיו לאפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית. הוא הסביר כי בשל העובדה שהנושא הפלסטיני הפך לפחות מרכזי במדינות שונות בעולם, בשל האיום מצד דאע"ש ובגלל יכולותיה של ישראל בסייבר, לוחמה בטרור וטכנולוגיה חקלאית, היא הופכת לנכס עבור מדינות רבות בעולם והדבר צריך לבוא לידי ביטוי בהצבעות באו"ם.


המסר של נתניהו למשרד החוץ היה שיש להשקיע בשינוי דפוסי ההצבעה ולהילחם על כל הצבעה קטנה כגדולה. בכמה הצבעות ישב נתניהו שעות ארוכות וביצע שיחות טלפון כדי לגייס קולות. התוצאות עד כה היו צנועות ובאו לידי ביטוי בעיקר בהקטנת מספר התומכות בהחלטות ביקורתיות כלפי ישראל באונסק"ו.


כמה שגרירים ישראלים אמרו ל"חדשות עשר" כי בגלל "רוח המפקד" מופעל עליהם לחץ רב ממטה משרד החוץ להשקיע מאמצים בגיוס קולות להצבעות, גם אם אלה סמליות בלבד. לדבריהם, הדבר חייב אותם להשקיע זמן רב בנושא ולעיתים "לבזבז הון פוליטי על סוגיות שוליות במקום לשמור אותו לדברים חשובים באמת". דובר משרד החוץ עמנואל נחשון דחה את הטענות. הוא ציין כי לישראל אין אשליות לגבי היכולת להביא לשינוי דרמטי בהצבעות, אולם הדגיש כי מחובתה לנסות.