BETA

08.10.2017

21:27

עודכן:

לא רק ההפגנות בפ"ת: התקדים של בג"ץ יוצר מציאות חדשה

ביהמ"ש קבע שאין צורך ברישיון להפגנה כברירת מחדל, כולל כאלו נגד עובדי ציבור ובקרבת ביתם, ויש לכך משמעות עקרונית. בימים שבהם מתקיימות הפגנות גם מול בית נשיאת בית המשפט ואישי ציבור נוספים, המשטרה תצטרך כעת להתמודד עם מצב חדש ומאתגר • פרשנות

העתירה של המפגינים מדי מוצאי שבת בפתח תקווה התקבלה היום (ראשון) בבג"ץ. בעקבות זאת, ההפגנות יכולות להימשך בסדרן - וזו החלטה עניינית. בנוסף, נקבע כי כל ההגבלות של המשטרה אינן מידתיות: מדובר בזכות אזרחית של המפגינים. כל הסתייגויות המשטרה נדחו.


ברמה העקרונית, טענה המשטרה בביהמ"ש כי ההפגנה נערכה ללא רישיון - ואילו המפגינים טענו שאינם זקוקים לו. על מה התבסס הוויכוח? על סעיף מנדטורי לפיו "אסיפת עם", אסיפה מדינית, דורשת רישיון.


אומרים שלושת השופטים: זהו סעיף אנכרוניסטי, שבוודאי אנחנו לא יכולים לתת את הפרשנות האקטואלית לבקש רישיון על אירוע כזה. לכן השלושה קובעים שאין צורך בהגשת בקשה לרישיון לסוג כזה של הפגנה. יתר על כן, אין בכלל צורך לקבל רישיון למחאות לגיטימיות נגד עובד ציבור או איש ציבור. זאת כאשר אחד ממושאי המחאה בפתח תקווה הוא היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

 

 

הפגנה סמוך לבית היועמ
 

הפגנה סמוך לבית היועמ"ש בפ"ת. בג"ץ קבע - אין צורך ברישיון(שי פרנס)

 

בג"ץ קובע בעניין הזה שההחלטה להפגין נגד היועמ"ש לגיטימית לחלוטין. במקביל, נערכות בימים אלו גם הפגנות אחרות מול ביתה של נשיאת בית המשפט העליון. קודם זו הייתה השופטת מרים נאור וכעת זו הנשיאה נכנסת, השופטת אסתר חיות. גם הן, בעקבות ההחלטה, יתמודדו עם ההפגנות בקרבתן.


בדעת המיעוט של השופט דנציגר, לא לגבי התוצאה עצמה - הוא סבור גם כן שאין צורך ברישיון להפגנות פ"ת - הוא לא שלל את הטענה לחלוטין. כלומר, לדעתו קיימים מקרים בהם המשטרה יכולה וצריכה לדרוש רישיון, ואין לבטל את הזכות הזו.


יש כאן משמעות תקדימית, פרשנית, והמשטרה תצטרך להתמודד איתה. ומתי מותר לאסור הפגנה? המשטרה יכולה תמיד להתערב, אם למשל כוחותיה נמצאים בשטח ומפגינים חוסמים כבישים, או אם יש בידיה מידע מודיעיני שבהפגנה מסוימת עומד חלילה להישפך דם, אם הולך לקרות משהו מאוד חמור. במצב הזה היא יכולה לבוא לבית המשפט והוא יצטרך לדון כמו בכל העתירות האלו האם מה שגובר כאן זה המידע המודיעיני או זכות הציבור להפגין.


כלומר, המשטרה יכולה עדיין להיות צד בבית המשפט בכל הליך כזה. העניין הוא שהבסיס, ברירת המחדל, היא שלא נדרש רישיון. זו דמוקרטיה: כל עוד לא נעשות פעולות שמפרות את החוק - אנשים שמניפים שלטים בשטח ציבורי או שקוראים קריאות עם מגפון בשטח ציבורי - זה דבר שמותר לעשות. האם זה מידתי או לא? כל דבר ייבחן לגופו, אך ברירת המחדל היא שלא נדרש רישיון.


יש גם ביקורת בפסק הדין על העותרים, אלדד יניב ומני נפתלי: כשהצו עוד היה ארעי, הם קראו לאנשים להגיע להפגנה, והשופטים אמרו כי אם שניהם היו העותרים היחידים, תביעתם הייתה נדחית על הסף. אך מכיוון שגם התנועה לאיכות השלטון הייתה העותרת השלישית ונהגה באחריות - פסק הדין הזה ניצל.