BETA

קייט פארמה כדוגמה חריגה: המציאות העגומה של משקיעי ההון סיכון

ביום שאחרי מכירת קייט פארמה, המבוססת על המצאה של פרופסור ישראלי, ב-12 מיליארד דולר, כולם מקנאים במשקיעים שגרפו 960 אחוז רווח בשנה. אבל הם יוצאי הדופן

חברת פארמה אמריקנית המפתחת תרופה נגד סרטן, קייט פארמה, נמכרה לחברת פארמה גדולה ממנה בכמעט 12 מיליארד דולר - במה שמהווה נקודת ציון נוספת בשנת האקזיטים של חברות הקשורות לישראל.

 

התרופה מבוססת על המצאה של מדען ממכון ויצמן למדע, פרופ' אשחר למדע - ועדיין לא נמכרה אפילו קופסה אחת ממנה - אבל לא המכון יזכה ברווח העצום, אלא בתמלוגים בלבד. המדינה לא תוכל לגבות מס, מכיוון שהחברה לא רשומה בישראל אלא בדלאוור, ומעסיקה שם מאות עובדים.

 

מי שהיה לו חזון להשקיע בחברה הזו עשה תוך שנה 960 אחוז רווח - והמייסדים עצמם, 2,500 אחוזים. לפי מה מחליטים משקיעי הון סיכון היכן לשים את הכסף? כיצד האנליסטים שלהם יודעים היכן להשקיע?

 

אותם משקיעים כבדים, מתברר, מנהלים סיכונים ברמה גבוהה יותר מהאדם הרגיל. הם נדרשים להשקיע סכומים גדולים, לרוב מכיסים מעטים, וברוב המקרים, ב-9 מתוך 10 מקרים, הכסף כולו יירד לטמיון. השאיפה שלהם היא שהמקרים הבודדים בהם התשואה הזו תניב פירות יחפו על כך. גם "מנורה" רכשה 2.5 אחוזים ממניות החברה, ולא רכשה דרך הון סיכון. מדובר בנתח קטן מתוך תיק ההשקעות שלנו.

 

 

לוגו חברת קייט פארמה שנמכרה ל-Gilead ב-12 מיליארד דולר
 

לוגו חברת קייט פארמה שנמכרה ל-Gilead ב-12 מיליארד דולר(ללא)

 

לאן הולך הכסף בהייטק הישראלי? כ-20 אחוז מושקע בקטגוריה של מדעי החיים. הפורטה של השוק הישראלי הוא עדיין חברות של תוכנה, בהן מושקע כ-34 אחוז מהתחום, ועוד 18 אחוזים מושקעים בחברות טלקום ותקשורת, ו-11 אחוז באינטרנט וסייבר, כולל טכנולוגיות צבאיות. בסך הכל מושקעים בישראל בין 2.1 ל-2.8 מיליארד דולר בכל חצי שנה בשנים האחרונות.

 

עד כמה קרנות ההון סיכון הללו מניבות תשואה? רובן לא הצליחו, על פי בדיקת "דה מרקר", לנבא הצלחה, ובמרבית המקרים בהם התשואה חיובית, גם סתם השקעה במדד בורסאי רגיל היתה מניבה תשואה גבוהה יותר מאשר לקרנות הון סיכון. זו, אגב, גם הסיבה שחברות הביטוח