BETA

07.06.2015

21:34

עודכן:

מסוכן, אך לא מאורגן: מי עומד מאחורי ה-BDS?

רעיונות החרם והדה-לגיטימציה שמייצג ארגון ה-BDS אכן מהווים איום על ישראל, אך מבט מבפנים מגלה כי מדובר בעיקר בקבוצות ספורדיות שמאמצות את הטרנד. בין ליברליזם לוחמני לגילויי אנטישמיות קלאסית, הנתונים מוכיחים שהחרם לא באמת מדגדג את הכלכלה הישראלית • נדב איל על מאחורי הקלעים של זירת המאבק החדשה

השם "BDS" הפך בשבועות האחרונים שם נרדף לסכנה כמעט עבור כל ישראלי. מה שהחל עם ההצטרפות המטרידה של אגודת הסטודנטים בבריטניה, ונמשך עמוק אל תוך סערת אורנג' - מסתמן אמנם כמגמה גוברת, אך בדיקה מתחת לפני השטח מגלה כי מדובר ביוזמה פחות מאורגנת מכפי שהצטייר בעקבות האירועים האחרונים.


ה-BDS כיום מורכב בעיקר מקבוצות ספורדיות, המבקשות לאמץ לעצמן את המסר העיקרי של ארגון הגג - חרם, התנתקות וסנקציות נגד ישראל. בפועל, הקשר ביניהן לא כמעט ולא קיים ומה שמאחד ביניהן הוא רק רעיון ההתנגדות הלא אלימה לישראל, כפי שהם מציגים זאת.


הרעיון כשלעצמו של חרמות וקמפיין דה-לגיטימציה מטריד את היושבים במשרדי הממשלה בירושלים, ובצדק. מדובר בסחף שאין לדעת היכן וכיצד ייעצר, ועלול בהחלט לפגוע במעמדה של ישראל, אך כרגע לא קמה עדיין התארגנות מסודרת בנושא. כך למשל, הדיווח האחרון באתר ה-BDS הרשמי פורסם לפני כשבועיים, אף על פי שבתקופה זו התרחשה סערת אורנג' שמשכה תשומת לב רבה.

 

 

הפגנה נגד ישראל בברצלונה. הרעיון מסוכן, אבל התארגנות אין
 

הפגנה נגד ישראל בברצלונה. הרעיון מסוכן, אבל התארגנות אין(רויטרס)

 

אחד מהביטויים הספונטניים של התפשטות רעיון החרם היא ב"פלאש מובים" של סטודנטים ברחבי העולם, שהם הפגנה פתאומית הכוללת שירה ודקלום טקסטים נגד ישראל במקומות ציבוריים במטרה למשוך תשומת לב. לרוב, אותם האירועים מצולמים ותיעוד שלם עולה לרשת האינטרנט. כך, גדל כוח המשיכה מבחינת צעירים.


אולם, גל ה-BDS לא שייך רק לבני הדור החדש. רבים מהמפגינים הם פנסיונרים, כאלה שבשנות ה-60 וה-70 הפגינו גם נגד המלחמה של ארצות הברית בוייטנאם והפליגה של ברית המועצות לאפגניסטין. כעת, הם שותפים לסחף הגובר נגד ישראל ומדיניותה כלפי הפלסטינים.

 

 

מפגינה בלגית נגד ישראל. רבים מהמוחים הם פנסיונרים
 

מפגינה בלגית נגד ישראל. רבים מהמוחים הם פנסיונרים(רויטרס)

 

כך או כך, בפועל, לא מדובר עדיין בנזק ממשי מבחינת ישראל, שכזכור חוותה לפני כמה עשורים את החרם הערבי. הפעם, לא מדובר בחרם מאורגן מצד מדינות וחברות שמנעו, למשל, הגעת רכבים יפניים לארץ ואפילו עיכבו את הגעתה של ענקית המזון המהיר "מקדונלד'ס", שהפציעה כאן באופן מקרי בשנות ה-90.

 

נתוני הייצוא של מדינת ישראל בשנת 2014 מראים שדווקא בריטניה, הנחשבת למולדת ה-BDS במובן מסוים, וטורקיה העוינת הן שנהנו מהגידול המשמעותי ביותר בייצוא הישראלי. נראה כי גם אם תנועת החרם מסוכנת במובנה האידיאולוגי, בנתונים אבוסלוטיים היא עדיין לא קרובה להשיג את מטרתה, שמהולה לא פעם באנטישמיות של ממש.