BETA

13.02.2015

21:07

עודכן:

הרמטכ"ל בראיון פרישה: "תקווה היא לא תוכנית עבודה"

ביום שני הקרוב יפשוט רב-אלוף בני גנץ את המדים ובפעם השנייה ייצא לחופשת שחרור, הפעם סופית. בשבועות האחרונים הוא ערך סבב פרידה מהיחידות השונות וגם יצא להתסער על האויב עם חבריו מהטירונות. הוא מזהיר מחוסר היציבות באזור, שולח מסרים לנסראללה ומתגאה בילדים. עכשיו נשאר להחליט מה עושים: "יהיה רגע שארד במעלית מהקומה ה-14 וגדי יישאר שם. אז אתחיל לחשוב מה הלאה"

רק בחודש האחרון לתפקיד אפשר לראות רמטכ"ל ככה. לפני שבועיים הוא חבר לחבריו למחלקה ממחזור גיוס נובמבר 1977. יחד הם הסתערו על החורבות של מה שהיה פעם בסיס הטירונים של הצנחנים בסנור. חמושים ברובי צבע, מסתערים גנץ וחבריו על האויב. "ניצחנו, עזוב", אומר הרמטכ"ל שיפשוט מדים ביום שני הקרוב, לאורי ארליך, מי שהיה מפקדו. "יש פה שני מ"מים שכל אחד תרם לי את חלקו. תמיד אמרתי לאנשים שמה שאתם מלמדים את האנשים בהתחלה, זה מה שהם סוחבים אחריהם שנים אחר כך".

 

המציאות המזרח תיכונית קוטעת את הנוסטלגיה. גנץ ממהר למטה פיקוד המרכז, שם הסתגר באחד החדרים למשך שעה ארוכה. בזמן הזה, לפי פרסומים זרים, תקף חיל האוויר את החולייה של ג'יהאד מורנייה שערכה סיור בגולן הסורי. בהחלטות כאלה, אין יותר מדי זמן להתלבטות. החולייה מחוסלת מהאוויר וגנץ שומר על פני פוקר.

 

 

הרמטכ
 

הרמטכ"ל גנץ. "צפויות התפתחויות"(חדשות 10)

 

 

מזכ
 

מזכ"ל חיזבאללה נסראללה. "אם אני הוא, לא הייתי מנסה אותנו"(רויטרס (ארכיון))

 

"אין ספק שבלבנון התהווה איום רחב היקף, רב עוצמה, ארוך טווח. אנחנו מעת לעת מאותגרים ונאלצים לפעול, כך שגם שם יש מציאות יציבה, אבל רגישה מאוד. זה שהיא יציבה היום לא אומר שום דבר על מחר", הוא אומר. "הציר של איראן-סוריה-לבנון הוא ציר שמאותגר בתוכו ובתוך אויביו שלו, ואני לא סבור שחיזבאללה ימהר ללכת למלחמה עם מדינת ישראל. אם אני הוא, אני לא מנסה אותנו. הוא עושה את השיקולים שלו והוא יכול למצוא את עצמו טועה".

 

זו אחת הירושות שלו למחליפו. ירושה אחרת היא החזית הדרומית. ממרחק של שישה חודשים, נראה "צוק איתן" קצת יותר מוצלח מכפי שנראה בסופו. אם יש משהו שמעצבן את גנץ, אלה אותם חברי קבינט שביקרו אותו במהלך הלחימה. "אני חושב שההישגים הם מאוד משמעותיים. אני חושב שכל מיני פנטוזים על כל מיני דברים היו לא אחראיים", הוא טוען.

 

בשיחה עם מפקדים בפיקוד המרכז, הוא ציין: "אמרתי לכם כבר כמה פעמים בהזדמנויות שונות - ההבדל בין מח"ט גזרתי למח"ט סדיר הוא שמח"ט גזרתי לא יודע אילו צרות יהיו לו, אבל יודע איפה הן יהיו. מח,ט סדיר לא יודע אילו צרות יש לו וגם לא יודע איפה. עכשיו, בסיבוב הפרידה, אני מוצא את ההרגשה שיהיו צרות אבל לא יודע מה יהיו".

 

 

הרמטכ
 

הרמטכ"ל וחבריו מהטירונות(חדשות 10)

 

 

גנת ומשפחתו ביום המינוי.
 

גנת ומשפחתו ביום המינוי. "מפקד שונה מאז שאני הורה"(דובר צה"ל (ארכיון))

 

הוא לא יאמר, אבל גם הוא מבין שחוסר האופק המדיני עם הפלסטינים מוביל אותם לעימות, לפחות במישור הדיפלומטי, אם לא לעימות אלים. "אני חושב שאין ספק שכאן, בפיקוד המרכז, יש אתגר שהוא לבטח יתפתח", טוען גנץ. "גם בתוך שטחי יהודה ושומרון, סביב ירושלים, וגם לאורך הגבול המזרחי שלנו שלהערכתי צפויות שם התפתחויות. אני מקווה שהיציבות בירדן תישמר, אבל תקווה היא לא תוכנית עבודה".

 

המשימה שלו כחייל לפני 37 שנה הייתה לאבטח את ביקור נשיא מצרים סאדאת. מאז היו כאן שני הסכמי שלום, אבל הרבה יותר מלחמות. בשנות שירותו, הוא אומר, הוא צבר שורה ארוכה של אירועים שייקח עמו: מבצע שלמה, כשחברו אומי גולדבר נהרג בלבנון, כשניח את הכומתה האדומה על ראשו של בנו. "אני עוד לא יכול להגיד: הנה הרגע. נראה לי שזה מין שרשרת חיים ארוכה שעוד צריך לעכל אותה", אומר גנץ.

 

עכשיו, בעוד הוא עוזב את הצבא, בתו נמצאת במיונים לקראת הגיוס. "הבן הבכור שלי כבר השתחרר מהשירות הסדיר, כבר מילואימניק, עשה אפילו תקופת מילואים אחד והשנייה אוטוטו תתגייס", הוא מתגאה. "כל אחד מאיתנו יודע להגיד שברגע שהוא נהיה הורה הוא נהיה מפקד אחר. לא משנה מה הוא היה לפני כן. אני לא שונה מאלה".

 

עכשיו הוא מתכונן לחיים כאזרח, אחרי שטעם מהם קצת, לפני שהוקפץ למשרת הרמטכ"ל מחופשת השחרור הקודמת. "אני מסתכל על ההורים שלנו ובגיל שלנו הם לא עשו את מה שאנחנו עושים. יש לי צורך להישאר דרוך מבצעית עד הדקה", הוא משיב כשנשאל על התוכניות ליום שאחרי. "יהיה קטע שאתה יורד מהקומה ה-14 וגדי יישאר שם. בצד הפרידות והסיכומים, נמשוך עד השנייה האחרונה ואחר כך נחשוב".