BETA

27.06.2010

17:25

עודכן:

לינדנשטראוס: האזנות הסתר במשפט רמון – רשלנות ממשית עקב כשלים אישיים

תלונתו של השר לשעבר נבדקה במסגרת דוח שערך מבקר המדינה בנושא האזנות הסתר. בעקבות הליקויים שנמצאו בטיפול המשטרה והפרקליטות בתוצרי ההאזנות, פנה המבקר ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיבחן הסקת מסקנות אישיות כלפי המעורבים, ובהם ראש יאח"ה לשעבר, פרקליטת מחוז תל אביב והתובעת במשפט רמון

(03:17 דקות)

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, קובע בדוח שמפורסם היום (שני) כי כשלים אישיים הם הגורם ל"תקלה החמורה", שבעטייה לא הועברו לחיים רמון חומרים הנוגעים למשפטו, שמקורם בהאזנות סתר. לינדנשטראוס מצביע על ליקויים משמעותיים בטיפולן של המשטרה והפרקליטות בתוצרי האזנות הסתר, ומפנה אצבע מאשימה כלפי ראש יאח"ה לשעבר תנ"צ מירי גולן, ראש מפלג לשעבר ביאח"ה סנ"צ ערן קמין, פרקליטת מחוז תל אביב עו"ד רות דוד, והתובעת במשפט רמון, עו"ד אריאלה סגל-אנטלר.

 

את הדוח ערך המבקר לבקשת הממשלה, במטרה לחקור את נושא האזנות הסתר בחקירות פליליות, דרכי ביצוען והשימוש בתוצריהן. לינדנשטראוס מציין כי הליקויים שחשף לא נבעו מכשל מערכתי או ארגוני אלא מכשל אישי של בעלי התפקידים שעסקו במלאכה ומאי קיום הכללים על ידם. עם זאת, הוא קובע כי המשטרה והפרקליטות לא פעלו מתוך זדון. המבקר אף מדגיש כי חוות הדעת שהגיש אינה עוסקת בהרשעתו של רמון.

 

לאור הממצאים החמורים, אותם הוא מגדיר "רשלנות ממשית", הועבר עותק מהדוח גם ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כדי שיבחן הסקת מסקנות אישיות כלפי המעורבים. לפני כשעתיים הגישו שתי הפרקליטות עתירה לבג"ץ כנגד המבקר בטענה שהתבסס על עובדות לא נכונות ופעל שלא בסמכות כאשר התייחס למסקנות אישיות.

 

את עניינו של רמון, לשעבר שר המשפטים והמשנה לראש הממשלה, בדק המבקר בעקבות פנייתו של זה ביולי 2008, לבחון את תפקודן של המשטרה והפרקליטות בנוגע להאזנות סתר שבוצעו במסגרת החקירה נגדו בשנת 2006. לטענת רמון, בשלב מאוחר יחסית של המשפט התברר להגנה, בעקבות מידע שמסר מקור אנונימי, כי במהלך החקירה בוצעו האזנות סתר שדבר קיומן הוסתר ממנה. רמון ציין כי ארבע פניות דחופות ורצופות לפרקליטות נענו בהכחשה גורפת אודות דבר קיומן של האזנות סתר.

 

רמון הורשע כזכור בביצוע מעשה מגונה, ללא קלון, לאחר שניסה לנשק חיילת ששירתה בלשכת ראש הממשלה. במהלך חקירת הפרשה השתמשה הפרקליטות בהאזנות סתר של יאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה) לשיחותיה של שולה זקן, המנהלת דאז של לשכת ראש הממשלה, שבוצעו במסגרת חקירת פרשת רשות המיסים. כמו כן התבצעה האזנה לשיחותיהן של המתלוננת והמפקדת הישירה שלה.

רמון: "תוצרי ההאזנות חשפו מסכת לחצים ואיומים על המתלוננת"

ההחלטה להשתמש בהאזנות הסתר התקבלה נוכח החשד שזקן הפעילה לחצים על המתלוננת שלא להתלונן נגד השר לשעבר, מעשים שמהווים עבירה של הדחה בחקירה. על כך קובע מבקר המדינה כי לא נפל פגם בהחלטתו של פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד ערן שנדר, לאשר את בקשתו של דנינו לפנות לבית המשפט ולבקש היתר להאזנות.

 

מתמליל שיחותיה של מפקדתה של המתלוננת, עולה כי היא אמרה לאלוף גדי שמני, ששימש מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, כי להערכתה המשטרה רוצה מאד בעדות נגד רמון. לדבריה, תנ"צ גולן אמרה לה כי היא חייבת להתלונן, משום שרמון "הוא מי שיקבע מי יהיה נשיא בית המשפט העליון".

 

בתלונתו ציין רמון כי תוצרי האזנות הסתר הם חומר חקירה "מהותי", "משום שחשפו מסכת לחצים ואיומים" שהופעלו על המתלוננת על מנת שתתלונן נגדו. הוא הוסיף כי בית המשפט קבע כי באי העברת תוצרי האזנות הסתר להגנה הייתה "רשלנות ממשית", ואף נמנע מלקבוע שהם לא הועברו להגנה בזדון עקב הבטחתו של ראש אח"ם דאז, ניצב יוחנן דנינו, לבדוק את הנושא.

 

עם זאת, קבע לינדנשטראוס כי גולן וקמין פעלו שלא כנדרש בכך שלא וידאו שהשיחות הרלבנטיות לעניינו של רמון יתומללו כנדרש, וכי תוכנן יועבר לעיון הפרקליטות. עו"ד רות דוד פעלה שלא כראוי כשחתמה על כתב האישום, מבלי שעיינה במלוא החומר, אף שידעה שנעשו האזנות סתר, ובכך שקיבלה החלטה על הגשת כתב אישום מבלי ששקלה את כל העובדות הנוגעות בדבר. באשר לעו"ד אריאלה סגל-אנטלר, ששהתה בחו"ל בעת הגשת כתב האישום, קובע המבקר כי היא פעלה שלא כראוי בכך שלא בדקה לפני תחילת המשפט אם כל חומר החקירה הרלבנטי הועבר לרמון במסגרת תפקידה כתובעת בתיק.

האזנות הסתר - היעדר כללים ברורים, אי יישום כללים קיימים

החוק קובע כי האזנת סתר אסורה, אלא אם כן ניתן לה היתר על פי דין, וביצועה ללא היתר או השימוש בתוצריה הם עברה פלילית שדינה מאסר של חמש שנים. יש לציין כי האזנות הסתר הן חלק בלתי נפרד במלחמתה של משטרת ישראל בעבריינות הגואה. לראיה, בין השנים 2004 ל-2008 עלה מספר ההיתרים שנתנו בתי המשפט להאזנה כמעט פי שניים - מ-632 בשנת 2004 ל-1,022 בשנת 2008.

 

בבדיקה הכללית שערך המבקר עלה כי במהלך השנים האחרונות היו ליקויים בעבודת גופי האכיפה בנושא זה, שמקורם בהיעדר כללים ברורים ובאי יישומם של כללים קיימים. לפיכך, קובע המבקר, ראוי לבדוק אם השימוש בהאזנות הסתר ככלי מרכזי במאבק בפשיעה המאורגנת אינו בא על חשבון פיתוח כלים אחרים, ואם המשטרה מקצה את משאביה בתחום זה באופן יעיל.

 

כללים נוקשים ומחמירים במיוחד נקבעו להאזנה לחברי כנסת, החסינים מפני האזנת סתר. המבקר מדגיש כי ההחלטה על הגשת כתב האישום נגד רמון, שהיה שר המשפטים באותה עת היא הרת גורל שכן לאור הפסיקה הוא נדרש להתפטר, ותוצאות ההליך השיפוטי עלולות להשפיע על ההחלטה אם להחזירו לתפקידו. לינדנשטראוס מצא כי השיחות שהוקלטו אכן כללו מידע הנוגע למשפט, אולם פרטיהן לא הועברו לרמון עקב ליקויים בפעילותם של הגורמים השונים. הדבר נבע מאי הקפדה על מילוי הכללים וייתכן שגם עקב החשש לחשיפתה של פרשת רשות המיסים.

בפרקליטות מביעים סיפוק מהממצאים העולים מהדוח בטענה שהם "הפריכו סופית את כל טענות הקונספירציה" בדבר השיקולים שהנחו את הגורמים האמונים על התיק בקידום החקירה. עוד מדגישים בפרקליטות כי מקור הרשלנות אותה מצא המבקר, אינו בהפרת נוהל כתוב של פרקליט המדינה או בית המשפט העליון. כמו כן, נמתחת ביקורת על "מסע יחצני לדה לגיטימציה של מערכת האכיפה בכללותה", אותו הובילו לטענת הפרקליטות בכירים ומקורבים בעלי ממון והשפעה.

 

גם השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' מסר את תגובתו לדוח, וציין כי יחליט בהמשך על אופי הצעדים הנדרשים. "חשוב שמערכת אכיפת החוק תמשיך לפעול ללא חשש ובכל דרך אפשרי במאבק בכל סוג של פשיעה באשר היא ועל כך, ימשיך השר לגבות באופן מלא את משטרת ישראל", נמסר בהודעה מטעמו. הוא מדגיש כי חלק מהתקלות שצוינו בדוח כבר תוקנו, והשאר יתוקנו במהרה.