BETA

28.04.2012

22:16

עודכן:

מבטחים עצמנו לדעת: האם ביטוחי הבריאות יסייעו לנו בשעת הצורך?

למרבית אזרחי ישראל ביטוחי בריאות מיותרים כשלעיתים הם משלמים על ביטוחים כפולים ואף משולשים. כל זאת לא מבטיח שביום פקודה חברת הביטוח תהיה שם כדי לעזור, אלא בדיוק להיפך. כיצד אפשר לחסוך בלי לפגוע בבריאות?

כ-80% מהישראלים מכינים את עצמם ליום שבו לא תהיה יותר מערכת בריאות ציבורית ומשלמים במשך שנים על ביטוחי הבריאות של קופות החולים. יותר מ-30% מהישראלים מחזיקים גם בביטוח בריאות פרטי והמספרים מטפסים במהירות מדי שנה. בקיצור, אנחנו מבטחים את עצמנו לדעת. אך האם הביטוחים הללו יעמדו לצדנו כשבאמת נצטרך אותם? האם אנחנו משלמים בדיוק על השירותים שאנחנו צריכים? התשובה היא כנראה שלא.

 

בתוך חמש שנים הפכה ישראל לאחת המדינות בעולם המובילות בהוצאות על ביטוח בריאות. הרווח הנקי של חמש חברות הביטוח הגדולות בישראל ב-2010 היה שלושה מיליארד ו-200 מיליון שקלים. והן, לא מפסיקות לנסות למכור לנו עוד ועוד ביטוחים.

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של חדשות 10 »

 

בישראל נוצר מצב בו אנשים משלמים על חבילות שלא תמיד יש להם צורך בהן. כך למשל, גברים מבוטחים על ניתוחים לכריתת רחם ונשים מבוטחות על טיפולי פרוסטטה. בעיה נוספת היא הביטוחים הכפולים ואפילו המשולשים. ד"ר ניר קידר, מרכז כלכלת בריאות במרכז הבריאות: "הרבה אנישם לא מודעים לכך שיש להם ביטוחי בריאות. זה גורם לכך שהם משלמים יותר מדי ממה שהם רוצים או שהם יקנו ביטוח נוסף כי הם לא יודעים שיש להם כבר ביטוח".

 

משפחת בשירי היא אחת הדוגמאות למצב האבסורדי של ביטוחי הבריאות. המשפחה משלמת מדי חודש 630 שקלים על ביטוחי הבריאות השונים. עד גיל הפנסיה הסכום הזה יסתכם ביותר מ-350 אלף שקלים. על חלק מהשירותים היא משלמת פעמיים - לחברת הביטוח ולקופת החולים. בעזרת אריה מלמד, יועץ ביטוח בריאות, ועל ידי שילוב נכון יותר בין הביטוח של קופת החולים לזה הפרטי - המשפחה יכולה לחסוך יותר ממחצית מהעלויות החודשיות.

 

המפסידות - קופות החולים

ביחסים שבין קופות החולים לחברות הביטוח - המפסידות הן קופות החולים. "יש משחק לא שווה בין הקופות לבין הביטוחים הפרטיים. הקופות מסבסדות את חברות הביטוח", אמרה ח"כ ד"ר רחל אדטו. אחת הדוגמאות היא הסעיף בתוך הפוליסה הפרטית שמתגמל מבוטחים אם לא הפעילו את הפוליסה ופנו לקבלת השירות בקופת החולים.

 

מה קורה במקרים בהם צריך את הביטוח? אל תסמכו עליהם שיחזירו לכם את הכספים עליהם שילמתם. כך במקרה של שאול מזרחי שעבר ניתוח מעקפים דחוף אך חברת הביטוח סירבה להחזיר את הכסף בטענה שהוא לא קיבל התקף לב. במקום מאות אלפי שקלים, הוא קיבל החזרי פרמיות בסך 6,000 שקלים בלבד.

 

ההסבר להתנהגות חברת הביטוח נמצא במסמך של משרד האוצר להגדרות של מחלות קשות. במסמך הוגדרו בפירוט המקרים בהם מבוטח זכאי לפיצוי וחברות הביטוח אימצו את המסמך בחום. כך לדוגמה, לפי המסמך, 99% מהמקרים של גידול שפיר במוח לא מזכים פיצוי. 

 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה:  כדי להתמודד עם בעיית כפל הביטוחים, המפקח על הביטוח חייב את חברות הביטוח להציע פוליסה משלימה בנוסף לפוליסת "מהשקל הראשון" שבה בהגדרה יש חפיפת כיסויים. הבחירה אם ואיך להפעיל את הפוליסה נתונה, אך ורק, בידי המבוטח. באשר להגדרת מחלות קשות, בימים אלה בוחן המפקח על הביטוח את האופן שבו יש לעדכן את ההגדרות הקיימות. מחברות הביטוח לא נמסרה תגובה.