דוח: יישום חוק טל נכשל, יש להגדיל את מספר החרדים בצה"ל

יו"ר הוועדה ליישום חוק טל, ח"כ פלסנר, מסר ליו"ר ועדת החוץ והביטחון מופז, את דוח הביניים שגיבשה הוועדה בראשותו. לדבריו חוק טל, המסדיר גיוס חרדים לצה"ל, נכשל ויש למצוא חלופות אחרות. פלסנר הודיע כי ימליץ על הגדלת מספר החרדים המשרתים בצה"ל מ-12% כיום, ל-66% בשנת 2015

יושב ראש ועדת המשנה ליישום חוק טל, יוחנן פלסנר (קדימה) מסר היום (ראשון) ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שאול מופז, את דוח הביניים של הועדה בראשותו. במהלך העבודה על הדוח על יישום החוק לגיוס החרדים, שנמשכה כשנתיים, נפגש הצוות עם עשרות רבנים, מפקדים בצה"ל, ואישי ציבור שונים.

פלסנר אמר כי בתחילת התהליך היה פסימי יותר לגבי שילוב החרדים בצה"ל, אך כיום "יש כאן מפת דרכים ריאלית לשילוב הקהילה החרדית בשירות האזרחי והצבאי". לדבריו, המסקנות אליהן הגיעה הוועדה עד כה הן שיישום חוק טל נכשל.

 

"חוק טל נועד לא רק לשמש מסגרת חוקית להעניק דחיית שירות לאלו שרוצים להתמקד במעמד תורתו אומונתו, אלא לתת מענה לבעיה של היעדר שוויון בנשיאה בנטל, ובראי של שמירה על הערך הזה", אמר. "יישום החוק נכשל מכיוון שאם אנחנו משווים את עצמנו ב-2002 לעומת היום אין יותר שוויון, יש פחות".

 

אולם לדבריו של פלסנר, מלבד הבעייתיות בגיוס החרדים לצבא, ישנן גם מגמות חיוביות. בשנת 2010 התגייסו 400 חרדים לנחל החרדי, ועוד כ-500 התגייסו ל"מסלול שחר". מתוך 7,000 אנשים, 900 התגייסו, כ-12%. "זה רחוק מהמקום בו רצינו להיות, אבל זה מקום יותר טוב מזה בו היינו לפני שנתיים", אמר פלסנר.

ח"כ מופז: "עניין ערכי ומהותי, לא רק פוליטי"

על פי הנתונים, בשירות האזרחי שירתו 1,000 בני אדם, שהם 14%, אך מרביתם במסגרות פנים קהילתיות, בתוך החברה החרדית. "לאור הממצאים, החלטנו להציע הצעה אלטרנטיבית ליישום החוק ולהצעת הממשלה.יש לעשות שינוי חקיקה מתאימים כדי להחיל את היעד והחזון של חובת שירות לכל", אמר פלסנר.

 

פלסנר ציין כי נקבעו יעדי ביניים, לפיהם תוך חמש שנים, שני שליש מהחרדים ישרתו שירות צבאי משמעותי או שירות אזרחי משמעותי. "ב-2015 אנחנו רוצים לגייס 6,000 מתוך 9,000 בני המחזור. על הממשלה להורות לדרג הצבאי להיערך לכך. צריך להבין שאלו יעדים חברתיים שהמטרה שלהם היא למנוע את קריסת מודל צבא העם. בהיעדר שינוי, לשם אנחנו צועדים".

 

יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, שאול מופז, גם הוא התייחס לממצאי הוועדה והביע שביעות רצון מהדוח של פלסנר. "בעקבות הדוח הזה נעשה ישיבת מליאה כבר השבוע, ולאחר מכן ניתן את תשובתנו לבג"ץ. זה מחייב אותנו לבחינה מחדש על מנת להגיע להסדרה שצעירים מדינת ישראל משרתים וחובת השירות לכל חלה על כל האוכלוסיות. זהו עניין ערכי ומהותי לא רק פוליטי. מדינת ישראל צריכה לעשות כל מאמץ שהאוכלוסייה החרדית תשתלב בחברה הישראלית".

 

"השילוב הזה מתחיל בשירות משמעותי. אסור שהשירות האזרחי יהיה ערוץ שמשחרר אנשים מלשרת. המדיניות שהכריז עליה ראש הממשלה, לא נותנת מענה אמיתי ושלם לסוגיית השירות המשמעותי. יש לקבוע יעדים הרבה יותר גדולים מאלו שהממשלה קבעה בהחלטתה. האוכלוסייה החרדית יכולה וחייבת לשרת בצה"ל".

 

ח"כ פלסנר הוסיף כי לא מדובר במסמך שנועד להתנצח, "אלא במסמך שנועד להגיש מפת דרכים להשתלבות מאוחרת בתעסוקה ובמשק. אין כאן כפיה או רצון לפגוע בעולם התורה. הצענו לבחון חזרה לקביעת מכסות, שתאפשר למספר מצומצם של תלמידים מצטיינים לקדם את עולם התורה ולקבל פטור".

ח"כ גפני: "פלסנר בחר אג'נדה של מתקפה על החרדים"

אולם עוד טרם סיומה של מסיבת העיתונאים, נראה כי כמה בעיות העיבו על ההודעה. שני חברי הכנסת החרדים שהיו חברים בצוות, משה גפני (יהדות התורה) וניסים זאב (ש"ס), כלל לא חתמו על המלצותיה. בצאתו ממסיבת העיתונאים, עקץ זאב את פלסנר ומופז: "במקום דוחו"ת מנופחים, צריך לתת לחרדים שרוצים לשרת את האפשרות לעשות כן. מופז אמר שהדו"ח לא יהיה בכפייה, אבל עובדה שמראש נקבעו מכסות משרתים. מה שראש הממשלה הציע זו הדרך הנכונה".

 

ח"כ גפני, תקף בצורה קשה מאוד את פלסנר, כששלח מכתב ליו"ר הוועדה מופז, בו הקדיש עמוד שלם לביקורת על תפקודו של פלסנר. בין היתר הוא כתב: "פלסנר בחר לו אג'נדה של מתקפה על החרדים תחת הסיסמה 'שוויון בנטל', ובכך לערער על יציבות הקואליציה ולהביא להפלתו של ראש הממשלה".

 

מכשול נוסף שצפוי לדו"ח הוא כמובן הסיטואציה הפוליטית. הממשלה מקדמת כעת תכנית משלה לקידום השירות הצבאי החרדי, ונראה שהדו"ח של פלסנר, על אף שהוא ממלכתי ולא פוליטי, לא יקודם על ידי הממשלה.