שיאני השכר במגזר הציבורי: בכירים בשירותי הבריאות

הדו"ח שפרסם הממונה על השכר מתייחס לכ-700 גופים ציבוריים המחולקים ל-7 קבוצות • בראש הרשימה נמצאים מנהלי מחלקות בבתי חולים וגם עובדי הנמלים זוכים לשכר גבוה עם משכורת ממוצעת של למעלה מ-26 אלף ש"ח לחודש • שכר הברוטו של חבר ההנהלה בבנק ישראל עומד על 74 אלף ש"ח

כמו בכל שנה מתברר שאת הכסף הגדול לא עושים בהיי-טק או בפיננסים, אלא דווקא במגזר הציבורי - כך עולה מדו"ח השכר שפירסם הממונה על השכר לשנת 2007.

הדו"ח הנוכחי מתייחס לכ-700 גופים ציבוריים המחולקים ל-7 קבוצות: רשויות מקומיות, חברות עירוניות, איגודי ערים, חברות ממשלתיות, מועצות דתיות, תאגידים וגופים נתמכים. בסך הכל מדובר בכ-280,886 עובדים. השבוע פירסם הממונה על השכר גם את דו"ח השכר של 54,226 עובדי שירות המדינה, שכלל את משרדי הממשלה, משרד הביטחון ו-22 בתי החולים הממשלתיים.

בראש הרשימה לא נמצאים רק רופאים המצילים חיים: גם חבר הנהלת בנק ישראל נמצא שם עם שכר ברוטו של 74,046 שקל. מנהל מערך המגביות באוניברסיטת בר-אילן מרוויח 73,843 שקל ונתב בנמל אשדוד (שתפקידו לשוט מול האוניות במטרה להכניסן לנמל) מרוויח 67,948 שקל.

מתברר שהעבודה הטובה ביותר במגזר הציבורי היא באחד מהנמלים, עדיף בחברת נמלי ישראל, שם עומד השכר הממוצע לעובד על 26,349 שקל. בנמל חיפה מרוויחים 23,967 ובנמל אשדוד "רק" 23,427 שקל. בבנק ישראל מרוויח על עובד 21,710 שקל לחודש וברשות ניירות ערך רק מעט פחות: 21,585 שקל.

שכר ישראבלוף

הדו"ח של הממונה על השכר מדגים שוב ושוב את מבנה השכר המוזר הנהוג במגזר הציבורי: כל עובדי המדינה מקבלים את "השכר המשולב" שהוא שכר הבסיס. זהו שכר נמוך יחסית שמאפשר לעובדים לנופף שוב ושוב בתלוש שכר מצומק יחסית. עם זאת, שכר הברוטו גדול לעיתים גם ב-100% לעומת שכר הבסיס, שכן הוא כולל תוספות של ותק, גמולים, תוספות פקיד נדרש ושלל סכומים נוספים.

זהו אותו מבנה למשל, שמאפשר למורים לטעון שוב ושוב ששכרם (הבסיסי) כה נמוך, למרות שעל פי דו"ח השכר עמד השכר הממוצע של עובדי ההוראה בשנת 2007 על 8,552 ברוטו. זהו גם אותו מבנה שמאפשר לכלכלן בכיר בבנק ישראל לטעון שהוא מרוויח "רק" 30 אלף שקל לחודש למרות ששכר הברוטו שלו גבוה מ-40 אלף שקל.

44 מיליארד שקל בשנה

ההיקף הכולל של עלויות ההעסקה בקרב הגופים המדווחים מסתכם בשנת 2007 בכ-44 מיליארד שקל (מהם כ-32 מיליארד שקל תשלומי שכר והוצאות ישירות ללא עלויות מעביד, תשלומים רטרואקטיוויים ותשלומי פרישה). תקציב המדינה לשנת 2007 עמד על 295.4 מיליארד שקל.

ב-20% מכלל הגופים נמצאו חריגות שכר לכאורה. שיעור חריגות השכר לכאורה הגבוה ביותר נמצא בקבוצת הגופים הנתמכים, בעיקר במוסדות להשכלה גבוהה ובקופות החולים.

בעקבות פעולות יחידת האכיפה בשנת 2008 כנגד חריגות השכר, נחסכו לקופת הציבור כ-50 מיליון שקל. מאז הקמת יחידת האכיפה באגף השכר והסכמי עבודה לפני כ-10 שנים, נחסכו לקופה הציבורית למעלה מ-4 מיליארד שקל.

עוד ב- TheMarker