BETA

04.12.2008

01:08

עודכן:

המאבק נגד השימוש בפצצות מצרר צובר תאוצה

קרוב ל-100 מדינות חתמו על אמנה האוסרת שימוש בפצצות מצרר. ארה"ב ורוסיה עדיין לא חתמו על האמנה, בטענה כי לפצצות אלו יש שימוש צבאי לגיטימי. וישראל - גם היא עדיין לא החליטה

ילד אפגני שאיבד את שתי רגליו בפיצוץ של פצצת מצרר שכנע את שלטונות מדינתו להצטרף לכ-100 מדינות שחתמו על אמנה האוסרת על שימוש בפצצות מצרר. מדינות אלה מתכנסות בימים אלה בנורווגיה כדי לאשרר את האמנה ולנסות לשכנע גם את ארה"ב, רוסיה וישראל להצטרף אליה.

ארצות הברית, רוסיה ומדינות נוספות סירבו לחתום לפי שעה על האמנה, בטענה כי לפצצות מצרר יש שימוש צבאי לגיטימי. גם בישראל, הוחלט בינתיים לא להצטרף לאמנה. דובר משרד החוץ, יגאל פלמור, אמר כי נושא פצצות המצרר צריך לקבל דיון מיוחד בארגון האו"ם לפני קבלת החלטות בנושא.

פצצות המצרר, האחראיות למותם של אזרחים רבים, הן פגזים המלאים במספר פצצות קטנות ונורים לטווח ארוך. חלקן מתפוצצות מייד, אולם אלו שאינן מתפוצצות יכולות לשכב על הקרקע במשך שנים עד שנוצר עימן מגע הגורם לפיצוצן. עפ"י ארגונים בינלאומיים, קרוב ל-98% מנפגעי פצצות המצרר הרדומות הם אזרחים, ומתוכם - 27% ילדים.

מלחמת לבנון השנייה האיצה את יוזמת האמנה

נורווגיה, שיזמה וסייעה בניסוח האמנה, תהליך שנמשך 18 חודשים, היתה המדינה הראשונה שחתמה על מסמך האמנה. אחריה חתמו על האמנה גם לבנון ולאוס - שתי מדינות שנפגעו קשות מהשימוש בפצצות מצרר.

היוזמה בדבר איסור השימוש בפצצות מצרר קיבלה תאוצה לאחר מלחמת לבנון השנייה, שבמהלכה, על-פי נתוני האו"ם, התפזרו לא פחות מארבע מיליון פצצות מסוג זה ברחבי לבנון. לדברי שר החוץ הלבנוני, פאוזי סלוח, במהלך כשנתיים וחצי נפגעו בדרום לבנון אנשים רבים מפצצות מצרר.

כמו כן, נמצא כי גם ארגון חיזבאללה השתמש בעת מלחמת לבנון השנייה בפצצות מצרר, וזאת כנגד מטרות אזרחיות. ארגון זכויות האדם Human Rights Watch גינה את ארגון חיזבאללה על השימוש בפצצות מצרר בלמעלה מ-100 מקרים שונים, ועדיין לא ברור עם כל הפצצות הללו כבר התפוצצו.