העולם בתמונות

שיטת עיסוי סינית לספורטאים מותירה עקבות מוזרים על הגוף, ליקוי חמה מעל סיביר מותיר את הצופים פעורי פה, הבלגן האחרון ברצועת עזה מותיר אותנו מוטרדים ובוש מנסה להותיר אחריו מורשת אחרת מה"דם יזע ודמעות" שלימד את עיראק ואפגניסטן

ליקוי מאורות

אלפי בני אדם נהרו ביום שישי שעבר לסיביר כדי לחזות בתופעה הנדירה של ליקוי חמה מלא. האירוע המטרואולוגי הנדיר יחסית, קורה כאשר השמש, הירח וכדור הארץ נמצאים כולם על אותו הציר. בעוד שליקוי חלקי ניתן לראות פעם בחצי שנה פחות או יותר, ליקוי מלא נדיר יותר, וקורה רק פעם בשנתיים שלוש. תרבויות רבות התייחסו לליקוי החמה כאות לחורבן או פורענות. הסינים היו מקימים רעש כדי להציל את השמש, במסכת סוכה ביהדות תולים את האשמה לליקויים במשכב זכר וגם היוונים היו נלחצים כשהיום היה מחשיך לפתע. כמו שמוכיחים האנשים בתצלום, גם היום התופעה מותירה את רובינו פעורי פה.

היו ימים

בספרד, מדינה עם מזג ים תיכוני סוער וחיבה למלודרמות, יודעים לנצל חומר היסטורי טוב כשהוא נופל לידיים שלהם. מדי שנה משחזרים בכפר קטוריה שבצפון מערב המדינה, את פלישת הויקינגים לאזור באמצע המאה ה-9 לספירה בפסטיבל גדול. חלק מהתושבים מתחפשים לויקינגים חלק למקומיים והכיף מתחיל. מאחר ועל תחביביהם של הלוחמים הסקנדינבים נמנו בעיקר רצח, אונס וביזה, מעלליהם מספקים אחלה חומר להצגות, ונותנים הזדמנות לשחקניות מקומיות לאוורר כישורי במה לצד נתונים טבעיים. אם זה לא מספיק, את שחזור הקרב מסיימים המשתתפים כשהם ספוגים ביין ואחר כך יש גם אוכל ומסיבות אל תוך הלילה. ואתם חשבתם שפורים זה חג פרוע.

שלל חמאס

אח, הרצועה היא מקום קסום. אין רגע דל. אם יש רגיעה ואנחנו לא מפציצים אותם, האנשים הטובים בחמאס לוקחים את העניינים לידיים - ומפציצים את הפתח. אנשי חמולת חילס, המעוז האחרון של פתח ברצועה, זכו לביקור פתע של חמאס בסוף השבוע שעבר. כמקובל במקומותינו, העניינים התחממו מהר, ולפני שהספקתם לומר איסמעיל הנייה שכונת סג'עיה עלתה בלהבות, ואנשי פתח נמלטו ממנה הישר לזרועותיו האוהבות של צה"ל בנחל עוז. בתמונה שלפניכם פירות הפשיטה של חמאס על סג'עיה. הידיעה שלכמויות הנשק האדירות שחמאס ממלכד בהן את הרצועה, התווספו גם אמצעי הלחימה הצנועים של תומכי פתח בעזה אמ, לא תורמת להעלאת המורל הלאומי ולכן, נמשיך הלאה.

וודסטוק על גדות האודר

הינה לפניכם הוכחה חיה - פולנים יכולים לחגוג. המדור מבקש מכל המלעיזים לבלוע את הגפליטע פיש ולהודות, הפולנים האלה יודעים רוקנרול מהו. כן כן, אתם יכולים לצחוק עד מחר אבל פעם בשנה, בעיירה הציורית קושטשין שעל נהר האודר, מתאספים להם כחצי מיליון צעירים לעשות סמים ואהבה חופשית בבוץ לצלילי להקות רוק מקומיות בעיקר. איכשהו, למרות שמדובר בפסטיבל הפתוח הגדול ביותר באירופה (או כך לפחות מתגאים המפרסמים) לאירוע אין אפיל מיוחד מחוץ לגבולות המדינה. שלא כמו וודסטוק המקורי, שנערך באוגוסט 1969 בניו יורק, והפך לאירוע מכונן עבור דור שלם, הפסטיבל הפולני הזה כנראה לא יהדהד רחוק יותר מוורשה, אבל כמו שאומרים אצלנו בעדה, גם זה טוב.

נאחז בקש

יקיר המדור וחביב העולם הערבי, ג'ורג' בוש עורך ביקור בן שלוש מדינות באסיה. בוש לחוץ להשאיר מורשת שתסמן את תקופת כהונתו, משהו מלבד החיילים האמריקנים שנשלחו לעיראק ואפגניסטן וחזרו בארון. הנשיא היה מעדיף, אם לא אכפת לכם, להסיט את הפוקוס לכך שהידק את הקשרים האסטרטגיים בין ארה"ב לאסיה, למשל. האמת שהוא חולם לרשום לזכותו שלום בינינו לבין בני דודנו, אבל האנשים במזרח התיכון עקשנים וקשה לשכנע אותם לסגת מכל מיני סוגיות יסוד. זו הסיבה שג'ורג'י נאחז בנשיא דרום קוריאה כאילו היה קש אחרון לטובע – וזו גם הסיבה שזכויות אדם או לא זכויות אדם, בוש היה מגיע לפתיחת האולימפיאדה בבייג'ינג גם אם הדרך הייתה מרופדת בגופות של נזירים טיבטיים.

השם הוא בוש. ברברה בוש

ומאבא בוש לבת הראשונה, זו שעונה לשם הנורא מכל - ברברה. הבושית עושה דרכה למטוס, להשתתף יחד עם אבא ג'ורג' ואמא לורה בסיור באסיה. כזכור, ג'נה, אחותה התאומה התחתנה לא מזמן, אבל איכשהו אצל ברברה העניינים הרומנטיים לא מתקתקים בקצב הרצוי. למעשה, אם לא תשים גז, ברברה לא תזכה לתשומת הלב התקשורתית שזכתה לה ג'נה כשהעמידה חופה. ברברה, כך נדמה, הפנימה את הבעייתיות ותראו אותה יוצאת לעבודה - חמושה בשמלה קצרצרה ועקבים גבוהים ברברה מוכנה לכבוש את העולם, או לפחות למצוא שידוך הולם לפני שיהיה מאוחר מדי. מי יודע, אולי היא תחזור הביתה עם סקוויז אסייתי. ואולי לא - הם נראים די גזענים שם בבית משפחת בוש.

כוסות רוח לספורטאי

שניה לפני שבבייג'ין נפתחים המשחקים האולימפים המדור רוצה להציג בפניכם תופעה מוזרה מעולמם של הספורטאים הסינים. למרות הדיווחים על שיטות האימונים הנוקשות פלוס עד אכזריות לגמרי ועל אף המראה המרתיע, הפעם לא מדובר בכוויות שהותיר מאמן נרגז בשחיינית לא מספיק הישגית. למעשה אתם בוהים בתוצאותיה של תרפיה. הסינים מאמינים שכוסות רוח מקלות על התכווציות שרירים ולכן הספורטאים שלהם זוכים לטיפול בשאיבה אחרי אימונים. ברפואה המערבית פחות מתלהבים מהקונספט ולא מאמינים ביכולת התרפוייטית שלו, ומכאן הביטוי - כמו כוסות רוח למת.

החופשה מעייפת

מי כמונו, ישראלים מוכי דילים של "הכל כלול" וטיסות צ'רטר עמוסות לטורקיה יודע, נופש זה עסק מעייף. המשפחה הסינית הזו, שיצאה לטייל בעיר האסורה נפלה אף היא קורבן לעייפות החופש. לצד המבקרים חוץ האולימפיאדה מושכת לבייג'ין גם תיירות פנים. אחד היעדים המועדפים על המבקרים בבירה הסינית היא העיר האסורה. למעלה ממאה אלף אמנים ומליון פועלים (כח אדם אף פעם לא היווה בעיה שם) עמלו 18 שנים על בניית העיר ובמשך למעלה מ-500 שנה המתחם שימש אך ורק למגורי המשפחה המלכותית. אבל, תהילת עולם חולפת, וכיום כל מי שיכול לקחת חופש מוזמן לתור את הארמונות משל היה קיסר סין, או לפחות פרולטר עם הכנסה מספקת.

נפרדים מסולוז'ניצין

הסיבה היחידה שילד הגיע להיפרד מהסופר אלכסנדר סולוז'ניצין, ז"ל, היא כי המדובר בנכדו. אחרי הכל, סולוז'ניצין הוא לא בדיוק חומר הקריאה המועדף לתינוקות. אם להודות על האמת, אפילו סטודנטים מחושלים מוצאים אותו קשה לעיכול. הסופר וההיסטוריון הרוסי ששרד את סטלין הלך לעולמו השבוע. אם חושבים על זה, בין השגיו היותר מכובדים של סולוז'ניצין צריך למנות את העובדה שהצליח להגיע לגיל 89 בו פרש מהעולם. אחרי הכל, למי שנרדף על ידי המשטר הסובייטי ונשלח לסיביר - לקצת עבודת פרך בתנאי תת תזונה וטמפרטורות שצונחות הרבה מתחת לאפס - לא היה הרבה סיכוי להמשיך לחיות. ולכן בראש ובראשונה נסיר את הכובע בפני סולוז'ניצין על שביקר בגיהנום – וחזר לספר.

אנטרס, טיגריס, ברלין

כמו שכבר בטח הבנתם, חיבתו של המדור לגורים מכל סוג אינה יודעת שובעה. מתינוקות דרך בייבי תנינים ועד גרבילים – הכל הולך. הפעם נתמוגג מול טיגריס סיברי בן שישה שבועות שעונה לשם אנטרס ועושה את ימיו בגן החיות בברלין. למרות שגן חיות הוא לא באמת סביבה אידיאלית עבור בעלי חיים – בטח שלא עבור הטורפים הגדולים, אנטרס צריך לשמוח שנולד בסביבה מוגנת. מחקרים מגלים כי בעקבות הפיתוח המואץ באסיה בעשור האחרון שטחי המחייה הטבעיים של החתולים הגדולים הצטמצמו ב-40%, וכיום נותרו רק 7% מאזורי המחייה שעמדו לרשותם פעם. מצד שני אפשר להתנחם בזה שהאוכלוסייה שלהם בטבע קטנה ב-95% במאה השנה האחרונות וכך הם לא סובלים מצפיפות יתרה.

מתלוצץ עם רופאיו. באמת

מורגן פרימן, אחד השחקנים האמריקנים האהובים והמוערכים ביותר, נפצע קשה השבוע בתאונת דרכים. כמו שהייתם מצפים ממי ששיחק את אלוהים לא פעם, פרימן בן ה-71 נותר בהכרה למרות הפציעה והוא מתלוצץ עם רופאיו וגם עם סתם מבקרים מהשורה. השחקן שנולד בשנת 1937 במיסיסיפי לאמא מנקה ואבא ספר הגיע ללוס אנג'לס בשנת 1959 ומצא עצמו עובד כקלדן. ההמשך כידוע זוהר הרבה יותר, ופרימן שהיה מועמד לאוסקר ארבע פעמים אפילו זכה פעם אחת - הישג לא מבוטל לשחקן אפרו אמריקאי. בימים אלה ניתן לראות אותו על המרקעים הסמוכים לביתכם בסרט ההמשך לסדרת באטמן "האביר האפל" ובסרט הגרוע עם אנג'לינה ג'ולי "מבוקש".