פרשנות: ישראל היא רק תירוץ להתנגדות להייגל

בוושינגטון מציגים סנאטורים התנגדות למינוי עמיתם, צ'אק הייגל, לשר ההגנה. התירוץ הרשמי: יחסו לישראל. מתחת לפני השטח: הפחד שיקצץ בתקציב ההגנה באמצעות הפחתת העסקאות עם חברות נשק פרטיות

מי חושש מצ'אק הייגל? מאבק דרמטי מתחולל בוושינגטון סביב ההודעה הצפויה היום (שני) של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, על החלטתו למנות את הסנאטור לשעבר צ'אק הייגל לשר ההגנה הבא. דווקא במפלגתו של הייגל, המפלגה הרפובליקנית, יצאו לתקוף את המינוי כשהכלי בידיהם הוא התבטאויותיו בנוגע לישראל.

 

"זה מינוי מתריס נגד ישראל", טען הסנאטור לינדזי גרהם. הסנאטור ג'ון מקיין, שהתמודד בפעם הקודמת מול אובמה על הנשיאות, אמר כי הוא "מוטרד" מהתבטאויותיו של הייגל נגד הלובי הישראלי בוושינגטון, איפא"ק.

 

הייגל מוגדר גיבור מלחמה. הוא שירת במלחמת וייטנאם וקיבל פעמיים את עיטור הלב הסגול לאחר שנפצע במלחמה. אם ייבחר, הוא יהיה בוגר מלחמת וייטנאם הראשון שיעמוד בראש משרד ההגנה. הייגל הוא אדם בעל שירות קומה - הוא נבחר פעמיים לכהונה בסנאט, כשבפעם השנייה רשם את הרוב הגדול ביותר בהיסטוריה של נברסקה.

 

בחייו הפרטיים הוא היה מהראשונים שהקימו חברה של תקשורת סלולרית בארצות הברית, ובוושינגטון הוא עשה לעצמו שם כמי שעומד בראש גופים שונים וחבר בגופים מרכזיים אחרים, כמו היותו ראש הוועדה למודיעין המייעצת לנשיא, ראש המועצה האטלנטית, וחבר במועצה לקשרי חוץ של ארה"ב.

 

נכון, הוא לא מהידידים המובהקים של ישראל בוושינגטון. אומרים שלא היה כדבר הזה בתולדות ארה"ב. אבל הייגל הוא מהסוג הנכחד של הרפובליקנים. הוא בדלן, כל מה שהוא רוצה הוא שלא תהיה עוד מלחמה - המסר שעמו חזר מווייטנאם.

 

אלא שהסיפור הישראלי הוא רק כסות. המאבק האמיתי הוא על אינטרסים כלכליים ופוליטיים. בשנת 2000 הוציאה ארה"ב כ-300 מיליארד דולר על תקציב הביטחון שלה. ב-2011 ההוצאות על ביטחון הגיעו למעל 700 מיליארד דולר. התקציב זרם לחברות קבלניות ביטחוניות פרטיות. עתה, הייגל קורא לקצץ את התקציבים לפנטגון - אבל לא לצבא, אלא לחברות. החברות האלה מפוחדות שאובמה יפיל עליהם את הקיצוץ בגירעון האמריקני. הסנאטורים לא יכולים לומר שמטרתם היא להגן על בעלי העסקים, ולכן הם משתמשים בישראל.