BETA

30.08.2017

00:36

נושאים חמים

"סוף עידן המזומן": האם העתיד טמון בביטקוין?

המטבע הווירטואלי חצה את רף ה-4,000 דולר ליחידה ומקובל לשימוש כבר במדינות רבות. לצד חיסכון בעמלות וחוסר תלות בגופים פיננסים טמונות בביטקוין גם סכנות, והרגולציה בישראל עדיין מתעכבת בנושא • פרק שלישי בסדרה

הביטקוין נוצר ב-2009 ביפן על ידי אדם המוכר בשם סטושי נאקאמטו, והעקרון פשוט - מטבע וירטואלי שאין לו שום תצורה פיזית של כסף מודפס. המטבע הזה "חי" ברחבי הרשת, והערך שלו עולה ויורד אך רק בהתאם להיצע ולביקוש בשוק, ובלי כל תלות בגופים פיננסיים. כעת ערכו עומד על מעל 4,000 דולר.

 

שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך, מסביר: "אני לא בטוח שהמשקיעים מבינים מה שמציעים להם. זה סוג של מטבע דיגיטלי שיוצרים עבורם. יש כאלה שמאמינים שזה יהיה המטבע שעובר לסוחר משום שהוא חוסך מאיתנו עמלות סליקה, עמלות העברה, זה עולם אחר לחלוטין. אנחנו רק צריכים לוודא שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים".

 

כתבות קודמות בסדרה >>

למה ישראל נמצאת מאחורי מדינות העולם במהפכת התשלומים ללא מזומן?

כיצד הפכה שוודיה למובילה בתשלומים דיגיטליים?

 

מני רוזנפלד, יו"ר אגודת הביטקוין הישראלית, מסכים ומוסיף: "רוב האנשים בעולם שמעו על המושג 'ביטקוין' לפחות פעם אחת, אבל הם עוד לא באמת מבינים מה זה. רק מעטים מבינים שיש פה סוג חדש של כסף. ככל שיותר רגולטורים מכירים בזה, העסקים מתחילים לקבל תשלום בזה וחברות טכנולוגיה מתעסקות בזה, כך האמון גובר".

 

 

 

"זה עולם אחר לחלוטין". האוזר(ערוץ 10 - צילום מסך)

 

יפן עשתה את הצעד הגדול ביותר ומאפריל מתירה שימוש בביטקוין כאמצעי תשלום לכל דבר ו-260 אלף עסקים בה מקבלים אותו. אוסטרליה בדרך למהלך דומה וכבר החליטה להקל בדרישות המיסוי. בגרמניה הביטקוין נחשב מטבע פרטי ומותר לשימוש בעסקאות בין אנשים. בארה"ב הביטקוין נחשב נכס או סחורה ואפשר לדווח על עסקאות שנעשו באמצעותו בדיווח המס השנתי שנהוג במדינה. בין החברות הבינלאומיות שכבר מקבלות תשלום בביטקוין - מייקרוסופט, אמזון, טסלה ובלומברג. לעומת זאת במדינות רבות, וגם אצלנו, עוד לא ממש יודעים איך להתמודד עם היצור הפיננסי החדש.


וזה מזמן לא רק ביטקוין, התופעה החדשה והשנויה במחלוקת של השנה האחרונה היא הנפקת מטבעות וירטואליים. הטכנולוגיה שעליה מבוססת מטבעות אלו נקראת בלוקצ'יין. הטכנולוגייה מאפשרת העברת כספים או מידע מגורם אחד לאחר בלי צורך במתווכים באמצע, כמו בנק לדוגמה. כדי לנסות ולהבין איך זה עובד אפשר לדמיין שרשרת בלוקים, כשצד אחד רוצה להעביר 1000 שקל לצד שני, הכסף והפרטים הדרושים לעסקה מועברים על גבי בלוקים דיגיטליים מוצפנים, בכל פרק זמן בלוק ננעל ומצטרף לבלוקים הקודמים, הכל מתועד ומגובה ובלתי ניתן לשינוי או זיוף כך שכל הצדדים יכולים לדעת בכל רגע נתון איפה הכסף. הבלוקצ'יין מבוסס על נתונים שמפוזרים על גבי הרשת, ולכן אין לו מנהל או אחראי אחד, וגם לא צריך גורם כזה, כמו הגופים שמנהלים היום את הכסף שלנו.

 

"יש פה שאלה של מה המעמד החוקי של אותם מטבעות דיגטליים", אומר האוזר. אכן הסכנות רבות. הביטקוין משמש לא פעם כלי בידי גורמים עברייניים, רק לאחרונה נעצר בישראל אדם בחשד שסחט את בנק יהב ודרש תשלום של מיליון שקלים בביטקוין. בחודשים האחרונים הרשויות כבר נכנסות עמוק לנושא ומבינות שהמטבעות הוירטואליים כאן כדי להישאר.

 

 

 

"יש פה שאלה של מה המעמד החוקי של אותם מטבעות דיגטליים"(חדשות 10)