BETA

22.08.2017

23:53

נושאים חמים

"ארץ קטנה בלי שפה": איך תשפיע המהפכה הטכנולוגית על ידיעת האנגלית?

האם השינויים הדיגיטליים ישנו את האופן בו אנחנו לומדים שפות? מהפכת אפליקציות התרגום צפויה לאפשר לנו לדבר אנגלית בלי לדעת את השפה, אך גם להוריד לנו את המוטיבציה ללמוד אותה. חוקרים צופים שבעתיד נלמד רק שפה אחת, מה שיפגע ביכולות האנליטיות והרגשיות שלנו • הפרק השלישי בסדרת הכתבות

הישראלי הממוצע לא רק מסביר פנים לתייר, אלא גם מסוגל להסביר לו באנגלית טובה יותר או פחות כיצד להגיע ליעד הבא, או איפה כדאי לעצור לארוחת צהריים. אבל לפי התחזית הטכנולוגית, בעוד כמה שנים אנחנו נדע פחות אנגלית. מהפכת אפליקציות התרגום צפויה לאפשר לנו לדבר אנגלית בלי לדעת את השפה, אך גם להוריד לנו את המוטיבציה ללמוד אותה.


המהפכה הטכנולוגית הראשונה שחיברה את כולנו באמצעות רשת האינטרנט והרשתות החברתיות עדיין הותירה את מחסום השפה בעינו. בשנים האחרונות המחקר האקדמי וחברות מסחריות רבות מנסים ללמד את המחשב ללמוד שפה, להבין ניואנסים, טון והקשר, כדי שיוכל לתרגם אותה באופן מדויק.

 

>> הפרקים הקודמים בסדרת הכתבות הכתבות "ארץ קטנה בלי שפה":

הפרק השני: האם כדאי להתחיל ללמוד אנגלית כבר בגיל חצי שנה?

הפרק הראשון: מדוע למרות ההשקעה של משרד החינוך - הישראלים לא יודעים אנגלית?


"כשהייתי בטיול בסין, הרבה מאוד מהאינטראקציה שלי בחנויות בהן לא ידעו אנגלית הייתה דרך אפליקציית תרגום. זו דוגמא קטנה לדרך בה שזה מוריד חסמים של שפה", סיפר פרופסור יוסי מטיאס, סגן נשיא גוגל העולמית.

 

 

 

"האפליקציות מורידות חסמים של שפה".(רויטרס)

 

פרופ' מטיאס הוא אחד האנשים שמנסים לעשות את קפיצת המדרגה הטכנולוגית מגוגל טרנסלייט לכזו שתייתר לנו כמעט לגמרי את הצורך ללמוד שפה זרה. "ישנן חששות שהטכנולוגיה הזו תפטור אותנו מללמוד משהו בעצמנו, וכך אנשים ידעו שפות פחות טוב. מצד אחד ישנם כישורים שלאנשים פשוט לא יהיה ולדור הקודם יהיה חבל, מצד שני מרבית חבריי לא יודעים איך להסתדר עם כרכרה וסוסים", אמר פרופ' מטיאס.


חוקרים צופים שבעתיד נלמד רק שפה אחת, מה שיפגע ביכולות האנליטיות והרגשיות שלנו. הם גם מצאו קשר מובהק בין למידת שפה שניה לבין מניעת דמנציה ואלצהיימר. בעבור הדור הזה, ידיעת שפות רבות הייתה לא רק הכרח לאור השינויים הגיאו-פוליטיים באירופה ובמדינות אחרות, אלא גם מרכיב חשוב במה שנתפס כאינטליגנציה.


במשך 150 שנה, מאז אביב העמים, התרבו השפות המדוברות בעולם, אך המגמה הזו השתנתה ב-20 השנים האחרונות. בכל עשרה ימים שפה נכחדת בתהליך של האחדה תרבותית ולשונית. גם בישראל ההערכה היא שבסוף רק השפות החזקות מאוד ישרדו, ספק אם העברית נמנית עימן, וכשזה המצב הורים ישראלים רבים מתחילים להיערך ולהקנות לילדיהם שפת אם אחת - אנגלית.