BETA

15.05.2017

01:07

נושאים חמים

פרויקט מיוחד - 50 שנה למלחמת ששת הימים: הגמגום של אשכול נשמע עד היום

היחסים שהתבססו בין הדרג המדיני לצבאי במלחמה ההיא התקבעו לשנים אחריה. הציבור הישראלי מזהה את הססנות הפוליטיקאים והנחרצות של הגנרלים גם בסבבי הלחימה האחרונים בעזה, אך חזרה לימים שלפני המלחמה מציירת תמונה שהיא יותר מורכבת משחור ולבן • פרק ראשון בסדרת הכתבות "היום השביעי"

 

 

מלחמת ששת הימים זכורה בתודעה הישראלית כמעבר ממצב של חרדה קיומית לכזה של תחושת כוח עצומה. אחד המאפיינים הבולטים של המלחמה ההיא הייתה האמון המוחלט בדרג הצבאי לעומת חוסר האמון בדרג המדיני - תחושה זו מלווה את הציבור הישראלי במידה לא מבוטלת עד היום.

 

על מנת להבין כיצד התעצבה תפיסה זו, שהיא מכריעה לעיצוב המדיניות הפוליטית והצבאית בישראל עד היום, יש לחזור לימים שלפני המלחמה. בחמישה עשר במאי 67', המתיחות מול סוריה בשיאה ובמקביל החליט גמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים, להכניס שלוש דיביזיות לסיני. הציבור הישראלי בחרדה ונוצרת תחושה בכל רגע תהיה מלחמה.

 

>> כתבות נוספות בחדשות 10:

נתניהו: "העברת שגרירות ארה"ב לירושלים תקדם את השלום"

היועץ לביטחון לאומי של טראמפ: "יביע תמיכה בשאיפה הפלסטינית להגדרה עצמית"
דיווח: טראמפ יודיע על תהליך מדיני חדש בביקורו באזור

 

אז מתחילות להתבהר הבדלי הגישות בין הדרג המדיני והצבאי. מפקדי צה"ל דוחפים לצאת למתפקת מנע יזומה. מולם, ראש הממשלה, לוי אשכול, ביקש לא לצאת מלחמה ללא גיבוי בינלאומי. העיתונות לועגת לראש הממשלה - הוא מצוייר כפחדן והססן. הציבור, בעקבות התקשורת, אימץ לחלוטין את עמדת הצבא.

 

 

לא לצאת למלחמה ללא גיבוי בינלאומי. לוי אשכול (ארכיון)
 

לא לצאת למלחמה ללא גיבוי בינלאומי. לוי אשכול (ארכיון)(GettyImages/אימאג'בנק)

 

במה שעתיד להיקרא "ליל הגנרלים", צמרת הצבא תקפה את אשכול והבטיחה לו כי הוא מביא כליה על ישראל. אריאל שרון, אז אלוף, אמר: "ניסרנו במו ידינו את כוח ההרתעה של צה"ל". בדיעבד, לא כל מי שתקף אותו באותה פגישה היה מודע לכל המידע. האלוף אלעד פלד, שהיה מפקד אוגדה 36 במלחמה, מכיר היום בכך שלוי אשכול היה צריך לתמרן מול ארה"ב בתנאים בלתי אפשריים.

 

גם הציבור, כמובן, לא ידע את כל השיקולים וראש הממשלה היה נתון לביקורת קשה מאוד. על מנת לפייס את הציבור ולהשרות בו תחושת ביטחון, החליט אשכול לשדר בשידור חי מסר לאומה. במהלך הקראת דבריו, אשכול שוגה בדבריו, מגמגם, ודבריו משדרים בלבול במקום ביטחון. עבור רבים, זהו רגע של שפל מנהיגותי שלא קם ממנו. לאחר מכן, מינה את משה דיין לשר ביטחון במקומו.

 

 

בתודעה הלאומית - הגנרלים ניצחו את המלחמה. דיין ורבין (ארכיון)
 

בתודעה הלאומית - הגנרלים ניצחו את המלחמה. דיין ורבין (ארכיון)(ארכיון צה"ל)

 

למעשה, מהרגע הזה דיין ניהל את המלחמה, לפחות מבחינת הציבור. לאחר מספר ימים הגיע האישור האמריקני וישראל יצאה למתקפה. הניצחון הגדול במלחמה לא נזקף לזכותו של אשכול, ולא ניתן למצוא אותו באף אחת מתמונות הניצחון. תהילת המלחמה מועטרת על כפתיהם של דיין והגנרלים.

 

למרות שהיום רבים סבורים כי אשכול דווקא צדק בעימדתו האיתנה מול הצבא ובהחלטתו להמתין עם היציאה לְמלחמה, הסיפור שהתקבע בתודעה הישראלית הוא הפוך: מערכת הביטחון צדקה והצילה את המדינה מהדרג המדיני. התודעה הזו מלווה אותנו מאז ועד היום: בישראל כמעט בלתי אפשרי ששרים בממשלה יערערו על עמדת הצבא ומערכת הביטחון, גם כשמבקר המדינה קבע שצה"ל הוא זה שקבע את היעדים האסטרטגים ב"צוק איתן" ולא שרי הקבינט. הסיבה לכך היא בין היתר האירועים שקרו אז, במלחמת ששת הימים.