BETA

"כתומות": מדוע אסירות המרצות מאסר קצר יושבות לצד אסירות עולם מסוכנות?

הפרק השלישי בסדרת הכתבות ״כתומות״: סיפורה של אסירה שהשתחררה לאחרונה ומספרת על איומים ממשיים מצד אסירות אחרות, ועל הקשיים שחוות האסירות בתוך "נווה תרצה" - כלא קטן שמאכלס נשים שהורשעו בגניבה, לצד כאלה שהורשעו ברצח, בעבירות מרמה, ובסחר בסמים, לפעמים באותו חדר. "אין פה עם מי לדבר, חצי אגף פסיכיאטרי"

כלא נווה תרצה. מאתיים אסירות חיות במתחם מיושן וצפוף. נשים שעברו עבירות קלות מאד גרות עם רוצחות, אסירות עולם. "לא יכול להיות כזה דבר בעולם שבן אדם שמרצה מאסר לתקופה קצרה על עבירה מינורית יגור עם אסירי עולם", אומר פרופסור תומר עינת מאוניברסיטת בר אילן.

 

רוב האסירות - יותר משמונים אחוז מהן - עברו בחייהן התעללות מינית ופיזית, כמעט חצי מהן סובלות מקשיים נפשיים. בכלא הזה יש צוות מסור שעושה כל מה שהוא יכול, אלא שבכל ארבעים אסירות מטפלת רק עובדת סוציאלית אחת . ויש פסיכיאטר אחד בחצי משרה.

 

לפרקים הקודמים בסדרה "כתומות":

"כתומות": איך אפשר להיות אימא ואסירה באותו הזמן?
האסירות שחוזרות לכלא "נווה תרצה" לאחר שחרורן: "מחוץ לבית הסוהר אין לנו מנוחה"

 

פסיכיאטר אחד לכל הכלא. אסירות בנווה תרצה
 

פסיכיאטר אחד לכל הכלא. אסירות בנווה תרצה(חדשות 10 - צילום מסך)

 

לפי הדוח האחרון של הכנסת המתקן לא בנוי להחזיק נשים וילדיהן עד גיל שנתיים. רוב האסירות הן חד הוריות לפני או אחרי כליאתן, מחציתן אימהות לילדים מתחת לגיל 18. הפרידה מהילדים על פי כל המחקרים של תומר עינת וחארים - היא כאב המאסר העיקרי של אם אסירה.

 

במתקן העבודה הסמוך נמצאת מיטל עמר גנבת הכספות .גם היא רוצה משפחה וילדים ועכשיו היא כבר עובדת אולי הצעד החיובי הזה יתרום לשחרור מוקדם. "אין פה עם מי לדבר, חצי אגף פסיכאטרי, עדיף כבר לדבר לקיר", היא מספרת על תנאי הכליאה לצד אסירות המרצות מאסרים ממושכים.