BETA

13.12.2016

23:45

נושאים חמים

"שנאת חינם": כיצד הפכו העיתונאים לאחת הקבוצות השנואות בישראל?

הפרק השלישי בסדרת הכתבות על השנאה בחברה הישראלית. בפרק הנוכחי: כיצד עידן הפוסט-אמת בו לעובדות אובייקטיביות יש פחות השפעה בעיצוב דעת הקהל מאשר פנייה לרגש, גורם לשנאה של חלק מהציבור בישראל לתקשורת ואף הוביל לבחירת טראמפ בארה"ב? ואיך כל זה קשור לשנאת הזרים בחברה הישראלית?

בקבוק תבערה שהושלך באמצע הלילה שרף כמעט לגמרי את גן הילדים של בלסינג אוקוצ'ו. היא וילדיה התעוררו כמעט רגע אחד מאוחר מדי והצליחו להימלט מן האש. כבר ביום למחרת השכנים שלה הבהירו שהסיפור הזה לא מטריד אותם במיוחד. "הם שרפו את הגן כי הם רוצים שנמות, הם לא רוצים אותנו כאן", אומרת אוקוצ'ו.


אם היה כאן פעמון אזהרה שהחריש את האוזניים, לא היה מי שישמע. בשנים שחלפו מאז, מבקשי מקלט ומסתננים מאפריקה נפלו פעם אחר פעם קורבן לפשעי שנאה. לפני שבועיים חברו הטוב ביותר של עדיל עדלו הוכה למוות על ידי נער בן 16 ובגיר נוסף, לפני כשנתיים אחייניתו של פיטאווי טקלאב נדקרה מספר פעמים בראשה על ידי אדם שאמר כי הוא "רצה להרוג תינוקת שחורה".

 

לכתבות נוספות בסדרה:

"שנאת חינם": כיצד הפכה העויינות לכלי שרת עבור פוליטיקאים ואנשי ציבור?
"שנאת חינם": מי מלמד את הפלסטינים לשנוא יהודים, ולהיפך?

 

יש מי שטוען שנוח מאוד לשבת מול התמונות האלה ולצקצק - אבל השנאה הזאת אמיתית, יש לה כוח אדיר וצריך להבין אותה ולא לבטל אותה. למעשה השנאה הזאת היא החומר ממנו נבנה האיש החזק ביותר בעולם כיום. בזמן שכולם היו בטוחים ששיח השנאה הזה יקבור את המועמד לנשיאות, השנאה, כך מסתבר, נשאה אותו כל הדרך עד לבית הלבן. "טראמפ התייצב לימינם של בוחריו, בסופו של דבר הבטן היא שחקן משמעותי", אומר היועץ האסטרטגי ליאור חורב.

 

 

"הפער בין ייצוג הדעות בתקשורת לדעות שבעם הוא מה שגורם לשנאה". אור הלר ומפגיני עוצמה לישראל(חדשות 10 - צילום מסך)

 

מה קורה כשאתה פשוט ממציא לך מציאות? אם היה משהו שהקמפיין של טראמפ הוכיח היא העובדה שאפשר לכופף אותה לאיזה כיוון שרוצים, ולשקר ללא הרף. אם זו ההכרזה על סגירת גבולות המדינה בפני מוסלמים, עיוות מוחלט של נתוני פשיעה או אפילו הפצת סיפור על רשת פדופילים שמנוהלת על ידי ראש מטה הקמפיין של קלינטון.


זהו עידן הפוסט -אמת, מילת השנה של מילון אוקספורד שמסבירה כי לעובדות אובייקטיביות יש פחות השפעה בעיצוב דעת הקהל מאשר לפניות לרגש. בעולם כזה יש רק דבר אחד חשוב - להוציא מהמשוואה את מי שמתעקש על העובדות.


המלחמה של טראמפ בעיתונות האמריקנית הייתה למעשה מלחמה על המציאות וזו גם המלחמה שמתנהלת כיום בפוליטיקה הישראלית. "הפער בין ייצוג הדעות בתקשורת לדעות שבעם הוא מה שגורם לשנאה", אומר יותם זמרי מרדיו גלי ישראל.

 

השאלה היא את מי משרתת המלחמה בין האזרחים לתקשורת? את הצרכנים או את מי שמנסה לייצר כאן מציאות מעומעמת ולהסתיר על הכשלים במדינה וחוסר קיום ההבטחות לאורך השנים?