BETA

כך הקשישים הסיעודיים נאלצים להתמודד עם מסע בירוקרטי בלתי נגמר

התהליך שעובר הקשיש מהרגע שהוא זקוק לעזרה ועד לרגע שהוא מקבל טיפול - ארוך ומסורבל. בדרך, הקשיש ובני משפחתו נתקלים לעיתים באטימות של המערכת, שמצויה במחסור קשה של משאבים. ראיון עם שר הבריאות לשעבר שהפך בעצמו לסיעודי חושף את הקשיים בפרק השני של סדרת הכתבות "צער גידול הורים"

העלייה בתוחלת החיים בישראל צפויה להגדיל את מספר הקשישים בעשור הקרוב פי שלושה ומערכת הבריאות לא מצליחה להתמודד עם השינויים האלה.  לעיתים היא משאירה את ילדי הקשישים לבד במערכה מול הבירוקרטיה המתישה.

 

בחדרי המיון ניתן לראות היטב את השלכות הזדקנות האוכלוסייה, רבים מהמטופלים כאן עם קשישים, חלקם סיעודיים - שמגיעים לכאן פעם אחר פעם, לקבל תשובות שלא הצליחו לקבל בשום מקום אחר.

 

לפרק הראשון בסדרת הכתבות "צער גידול הורים":
>> המציאות של מיליון וחצי ישראלים שמטפלים בהוריהם הקשישים

 

 

נזקק למטפל סיעודי צמוד. יעקב בן יזרי, שר הבריאות לשעבר ממפלגת הגימלאים
 

נזקק למטפל סיעודי צמוד. יעקב בן יזרי, שר הבריאות לשעבר ממפלגת הגימלאים(חדשות 10)

 

פרופסור פיני הלפרין, מנהל המחלקה לרפואה דחופה באיכילוב מספר לחדשות 10: "אין תחליף לאדם שיעמוד מול הקשיש, אדם שמבין מה הוא עושה, שתפקידו לעזור. אין אחד כזה. אנשים באים למיון כי הם לא יודעים מה לעשות".

 

אחת הבעיות המרכזיות בטיפול בקשישים בישראל היא חלוקת האחריות על האוכלוסייה הזו בין ארבע רשויות שונות לא פחות: על בריאותו של קשיש עצמאי ובריא יחסית אחראית קופת החולים.

 

כשעצמאותו נפגעת והוא זקוק למשל למקל או הליכן, מוגדר הקשיש בתחילה תשוש - אז הוא באחריות משרד הרווחה. כשיהפוך לסיעודי, תועבר האחריות למשרד הבריאות. הידרדרות נוספת שתהפוך אותו לנזקק לטיפול רפואי צמוד - "סיעודי מורכב" ושוב האחריות עוברת חזרה לקופת החולים. התוצאה - נטל בירוקרטי כבד על הקשיש ובני משפחתו.

 

 

 

 

כשקשיש נזקק לאשפוז במוסד סעודי הוא נמצא באחריות משרד הבריאות. אלא שגובה השתתפות המדינה באשפוז הזה, תלויה ברכושו של הקשיש וגם במצב הכלכלי של ילדיו. ככל שהילדים מבוססים יותר - כך יורדת השתתפות המדינה. כך הנוסחה הממשלתית היא שלמעשה מטילה את כובד האחריות על ילדי הקשישים.

 

אחד מהקשישים הללו הוא יעקב בן יזרי, שהיום נאלץ להתמודד בעצמו עם המערכת המסורבלת. במשך שלוש שנים שימש בן יזרי כשר בממשלה, הוא נבחר לכנסת כנציג מפלגת הגימלאים, ההפתעה של בחירות 2006. היום - 7 שנים אחרי שעזב את המשרה הבכירה הוא עצמו קשיש שנדרש לטיפול סיעודי, מלווה בכל שעות היממה במטפל. לאחרונה הוא גם איבד את מאור עיניו.

 

בן יזרי סיפר על הקשיים לחדשות 10: "אני עיוור כבר שנה. אני לא קורא עיתון. לא רואה טלוויזיה, לא יכול לכתוב מכתב. עבדו עליי במשך השלושה ארבעה חודשים האחרונים והחתימו אותי על 2 מסמכים שפגעו בי בגלל עיוורוני".

 

 

 

המיונים בבתי החולים עמוסים בגלל פניות הקשישים. עומס בבי
 

המיונים בבתי החולים עמוסים בגלל פניות הקשישים. עומס בבי"ח ברזילי(צילום מסך חדשות 10)

 

במשך 18 שעות בשבוע, באה העובדת שמנקה את הבית, שמכינה אוכל, שמסדרת לו את הדברים אבל עזרה אישית, לשרוך שרוכים, לנעול נעליים, להתלבש ולהתרחץ -את זה הוא לא זכאי לקבל. בן יזרי זוכר היטב איך הוא בעצמו ניסה כשר בריאות לקדם פתרונות מקיפים בעבור 200,000 קשישים סיעודיים שחיים בישראל, ועדיין - כמעט ולא השתנה דבר.

 

200 אלף קשישים סיעודיים חיים בישראל. על פי תחזית משרד הבריאות בתוך חמש שנים יעלה מספר הקשישים הסיעודיים ב-20-30 אלף בשנה, וכבר כיום יש גידול של 3,000 זכאים לדמי סיעוד בשנה. נתון מדהים שנחשף בוועדה הוא שכמחצית מהפניות לביטוח הלאומי, שהן כ-16 אלף בשנה - נדחות.