BETA

16.09.2016

01:13

נושאים חמים

מהפכה של שמחה: מה סוד ההצלחה של המוזיקה המזרחית בישראל?

פעם האזנה לחווה אלברשטיין ואריק אינשטיין היתה סמל סטטוס, היום כולם מכירים את עומר אדם, משה פרץ, סטטיק ובן אל. האם אנחנו משלמים יותר על מה שעושה שמח?

"כשהלכנו לדיג'יי, ביקשנו בלי מוסיקה מזרחית", מודה הכלה, שמתחתנת באולמי "טופ דוראן", "אנחנו לא כל כך אוהבים את זה".

 

אבל הדיג'יי ביקש.

 

"הוא אמר שהקהל זורם עם זה ושנזרום עם זה", היא מודה, וכשברקע מתנגן 'היא רק רוצה לרקוד', גם היא נאלצת להודות "זה עובד. כן, כן", ונמשכת בחזרה אל רחבת הריקודים.

 

>> לכתבות הנוספות בסדרה "כפיים"

פרק 1: למה הזמרים המזרחיים עדיין מרגישים מקופחים?

פרק 2: מי צריך את גלגלצ, ולמה אוהבים להיכנס בה?

פרק 3: האם המוזיקה המזרחית צריכה להיות פוליטית, או לאחד את העם?

 

"בתחילת שנות ה-2000", מסביר דורון מדלי, "המוסיקה הישראלית השמחה היתה עוד הרימיקס של 'באה מאהבה', ומה היית עושה? משמיעה אתניקס בשנות ה-90, מרגול משנות ה-80. תמונת המצב היתה שתעבור שעה לפחות עד שיושמע שיר בעברית. היום יכולה לעבור שעה שלמה עד שיושמע שיר בלועזית".

 

 

סטטיק ובן אל פוגשים את משה פרץ. מלכי הרחבה
 

סטטיק ובן אל פוגשים את משה פרץ. מלכי הרחבה(צילום מסך -)

 

המוזיקה המזרחית בישראל הפכה למכניסה ביותר לא רק מפני שהקהל שלה הלך וגדל - אלא גם מפני שאנשים מעדיפים לשלם על מה שעושה להם שמח.

 

אז מן הסתם הזמרים שגוזרים קופונים על הופעות פרטיות הם זמרי הפופ המזרחי, והשירים שהולכים בהופעות הם שירי ה'כפיים'. "אלה הזמרים הכי מועסקים בישראל, והם עובדים בתעשייה של שמחות", אומר מדלי.

 

 

גם במסיבות גן המוזיקה ששולטת היום היא המזרחית. כמו שההורים מנשנשים את הבמבה מהילדים, הם דוגמים גם את המוזיקה. לחלקם זה לא ממש טעים. "כל מפעלות עומר אדם, זה לא מוזיקה באמת", טוען רענן שקד, "זה לא טוב". מדלי מוסיף: "פעם כדי להיחשב לאדם טוב יותר, הוא היה אומר שהוא שומע חווה אלברשטיין ואריק אינשטיין. אבל זה כבר לא".