BETA

18.08.2016

00:16

נושאים חמים

"אנטי צִיוּנִים": האם יש קשר בין הצטיינות בלימודים לבין הצלחה בחיים?

מבחני הפיז"ה נועדו בעיקרם לתת למערכות החינוך כלים לבחון חולשות. אלא, שבמקום שהמבחנים יבדקו את רמת החינוך בישראל, המערכת משקיעה שעות רבות בהכנה למבחנים עצמם. מדוע מערכת החינוך זונחת את החשיבה היצירתית שנחשבת לקריטית בחיים הבוגרים? הפרק הרביעי והאחרון בסדרת הכתבות

כמה פעמים אתה מתנדב? האם אתה עובד בצוות? השאלות האלה הם חלק מסקר הפיא"ק של ארגון ה-OECD, סקר שבודק את כישורי החיים של אנשים בוגרים, ומגלה שמה שלומדים מחוץ לכיתה חשוב לא פחות ממה שלומדים בתוכה.

 

צביקה אמיר, מנהל בפיא"ק אומר שהסקר בודק מיומנויות של האוכלוסיה הבוגרת בהתאמה לשוק העבודה ולחיים המודרניים שנדרשים: "האם בנאדם קורא כתבה בעיתון האם הוא מבין? האם יודע להשוות מחירים בסופרמרקט? מתי הטיסה שלו יוצאת ויש לו זמן לקפה?".

 

לדבריו של אמיר, מערכות החינוך בכל העולם לא עומדות בקצב השינויים שעוברים: " דברים פשוטים כמו למלא טופס צריך להיכנס לאינטרנט ולמלא טופס ביטוח לאומי, את זה צריך בעיקר האוכלוסיות החלשות שלא יודעות לבצע את הפעולות הללו".

 

 

תלמידים נבחנים בבחינות בגרות
 

תלמידים נבחנים בבחינות בגרות(חדשות 10)

 

אמיר מוסיף כי יש כאן פערים של 7 שנים בתוחלת החיים בין מי שיש לו מיומנות לבין מי שכואב לו הראש כשהוא גולש באינטרנט: "רוב האנשים לא עומדים בקריטריונים האלה. השכלה עוזרת אבל לא רק, גם משכילים לא תמיד יודעים מה לעשות".

 

כמו הרבה סטארטפיסטים מצליחים גם תומר דביר מנכ"ל סולוטו היה תלמיד גרוע, את המיומנויות שלו רכש מחוץ לכיתה: "אין לי בגרות ולא לימודים גבוהים. הייתה שאלה שצריך להבין דיאגרמה או טבלה בסיסית של ציר איקס וY. הלימודים לא עזרו לי להתמודד עם כאלה דברים".

 

לדבריו של דביר, אין קשר בין הצלחה והצטיינות בלימודים, לבין ההצלחה בקריירה: " לא הצלחתי ללמוד נושאים שהשמימו אותי ולא הבנתי את הקשר שלהם לחיים ואיך הם יתרמו לי לעומת בניית מעגל חשמלי או לבנות טיסן. צריך ללמוד מיומנויות איך להסתדר ולהבין דברים כמו לקנות כרטיס רכבת ולא ללמוד באיזה פרק אמר מישהו למישהו שזה אפשר לעשות בגוגל".

 

דביר סיפר כי מגיל צעיר מאוד התחיל לעבוד בעבודה עם אוריינטציה טכנולוגית :" התחלתי בחופשים לעבוד בחברה שמכרה מחשבים. רצו שאעזור לאנשים שקנו מחשב מה לעשות אתו. עזרתי לאנשים להבין את הצרכים שלהם".

 

לכתבות הקודמות בסדרה "אנטי צִיוּנִים":

>> האם המבחנים בבתי הספר באמת מכינים את הילדים לחיים האמיתיים?

>> מנהלים בבתי הספר לא יכולים לפטר מורים גרועים: "הם פשוט עוברים לבית ספר אחר"

>> האם לימודי הליב"ה הם מתכון להצלחה בשוק התעסוקה?

 

 

במבחן ההשוואה הבינלאומי פיז"ה, שבודק את ההבנה של תלמידי כיתה ח' בקריאה, מתמטיקה, מדעים ועוד, מסתבר כי קיימים שיקולים ואינטרסים די פוליטיים. ניתן לומר כי המבחן הפך למבחנם הפוליטי המובהק ביותר של שרי החינוך, לתחרות האירווזיון של עולם החינוך, דורגנו מתחת לטורקיה? השפלה! עקפנו את צרפת? גאווה לאומית.

 

למרות שישראל מגדירה את עצמה כ"סטארט אפ ניישן", אנדראס שלייכר, שמזוהה עם מבחן הפיז"ה אומר לחדשות 10, כי התלמידים הישראלים אינם טובים ביצירתיות: "הם טובים בשינון התוכן". אז האם מספיק להיות תלמיד מצטיין בשביל להצליח בקריירה? הצטיינות אולי עוזרת באקדמיה, אבל לא בטוח שהיא המפתח להצטיינות בחשיבה מחוץ לקופסה בשוק התעסוקה.