BETA

איך המחאה החברתית פגעה במעמד הטייקונים בישראל?

חמש שנים אחרי המחאה החברתית ולמרות ששינוי ניכר במצב הכלכלי טרם קרה, יש אנשים שמרגישים את המחאה על בשרם – הטייקונים, שהיחס כלפיהם השתנה והפכו בעיני רבים לאויבי הציבור. תהליך זה הניע שינוי מוגבל בהיקפו בשוק ההון מטעם משרד האוצר כנגד בעלי ההון. "לא היה לשנאה הזאת שום בסיס", אומר פרקליט הצמרת של הטייקונים. "מהפכות לוקחות זמן. אנחנו בעיצומו של התהליך", מציינת אורלי בר לב ממובילות מחאת הגז

בישראל של טרום המחאה החברתית המועדון המצומצם של בעלי ההון עוד כונה באופן מכובס "ראשי המשק"; ההתעשרות המהירה עוררה הערצה גם כשהיא הושגה על חשבון האזרחים. בעלי השליטה נהנו מגישה בלתי מוגבלת כמעט, לאוזן הכרויה של מקבלי ההחלטות. 
יותר מחוקים, הגבלות שכר או תקנות נגדם - הטייקונים זועמים על השינוי בשיח, שהפך אותם בזמן המחאה ואחריה מכוכבי רוק לאויבי העם; גם היום, 5 שנים אחרי, עו"ד פיני רובין פרקליט הצמרת שמטפל בתשובה, אריסון ועופר - לא ממש מבין איך זה קרה להם. "סוררי המחאה הרימו שלטים וציירו ציורים לא סימפטיים של בעלי ההון. לא היה לשנאה הזאת שום בסיס", אומר רובין.


זה לא שמחיקת חובות לא התרחשה עוד קודם: במשך שנים, הסדרים נסגרו בשקט - בלשכה של מנהל הבנק - אפילו מבלי שדווחו בפומבי. אלא שאחרי המשבר העולמי, בצל החששות מנפילה של הטייקונים, הבנקים צמצמו משמעותית את האשראי לחמשת הלווים הגדולים בישראל.

 

הם, בתורם, נאלצו לחפש כסף באפיק אחר: אגרות חוב - סוג של הלוואה מהציבור עם ריבית ברורה ועם מועד לפירעון - שתפסו בהדרגה חלק מרכזי בתיק הפנסיה של ריקי כהן מחדרה. בניגוד לבנקים, הקרנות לא דרשו ביטחונות כנגד חובות העתק - כדי לקבל במקומם ריביות גבוהות כל שנה. זה עבד רק עד שהגיע המשבר, ואיתו גל תספורות חסר תקדים.

 

 

 

 

"לא היה לשנאה בסיס". הטייקון יצחק תשובה(חדשות 10)

 

האווירה האקטיביסטית, הבועטת - ברחוב ובעיקר ברשתות חברתיות - הצליחה להעיר את האוצר לקראת שינוי, אמנם מוגבל בהיקפו, בשוק ההון: חוק התספורות נועד למנוע מטייקונים ששמטו חובות לחזור ולגייס כספים מהציבור. חוק הפירמידות מחייב טייקונים למכור נכסים שהם מחזיקים, כדי לעודד תחרות במשק וממש לאחרונה - חוק שכר הבכירים הגביל את התמורה למנכ"לים והיו"רים של בנקים וחברות ביטוח - עד פי 35 לעומת שכר העובד הזוטר במערכת; יוזמה ששלי יחימוביץ' העלתה הרבה לפני המחאה החברתית, וזכתה לרוב רק אחריה.

 

ברוב המקרים האלה ראש הממשלה נתניהו התרחק מהדיון הכלכלי כמו מאש - משאיר את הבמה לשלושה שרי אוצר ללכת לבדם על החבל, וליפול.

 

לא רק טיעונים כלכליים התחדדו במחאה החברתית ואחריה. גם הסגנון השתנה מאוד, כשאנשי העסקים שהתרגלו שנים ליחס של סלבס ולתקשורת מפרגנת, מצאו את עצמם פתאום מותקפים. הטייקונים ירדו אל הבונקר; כמה שיותר עמוק מתחת לרדאר הציבורי, שביקש לגבות מהם עכשיו גם את החוב המוסרי, עם ריבית והצמדה. מאז, טוענים במגזר הפרטי שלא מדובר באמת בדרישה חברתית לתיקון השיטה, אלא סתם בשנאת עשירים; כזו שעלולה, אם שואלים אותם, לגרום אפילו נזקים למשק.


בניגוד למחאות הדיור או החינוך - שחוללו שינוי תודעה אבל לא חלחלו אל הכיס - דווקא בשוק ההון נראה שמשהו מתחיל לזוז. המניה של הטייקונים נמצאת כיום בצניחה. "מהפכות לוקחות זמן. יגיע הרגע בו נסתכל אחד לשני בעיניים ונגיד קרתה פה מחאה. אנחנו בתהליך ואנחנו בעיצומו", אומרת אורלי בר לב ממובילות המחאה על מתווה הגז.