BETA

עם טרופית וסכין: מה גורם לצעירים פלסטינים לצאת לרצוח יהודים?

יש שיאמרו יאוש, אחרים הסתה, העובדה היא כי בגל הטרור הנוכחי גילם של המחבלים שיוצאים לרצוח – ירד פלאים. פרק ראשון בסדרת הכתבות "ילדים מחבלים" בעקבות הבחירה של ילדים וצעירים פלסטינים לנטוש את ספסל הלימודים, את החברים ואת המשפחה, לצאת לרצוח ולרוב גם למות

רוקייה אבו עיד הייתה רק בת 13. כל חייה התגוררה רוקייה באוהל סמוך לכפר ענתא שמזרחית לירושלים, והייתה אחראית על הטיפול בעיזים שבבעלות המשפחה. לפני שבועיים יצאה רוקייה אל עבר ההתנחלות ענתות עם סכין בידה במטרה לדקור מאבטח, שם היא נורתה ונהרגה. מה גרם לכך שרוקייה, כמו עשרות ילדים ונערים פלסטינים אחרים, בחרה במוות על פני החיים?

 

לפרקים נוספים בסדרה
>> "ילדים מחבלים": כך מוסתים הצעירים שיוצאים לרצוח ישראלים
>> "ילדים מחבלים": איך מתמודדים כוחות הביטחון עם המחבלים הצעירים?

>> האם יש גם קולות אחרים בצד הפלסטיני?

 

זהו מסע אל דור אבוד ומיואש, מסע אל דור שהוא הקטר של גל הטרור הנוכחי. נתונים מראים כי 80 אחוזים ממבצעי הפיגועים ב'אינתיאפאדת היחידים' הם מתחת לגיל 26. מאות אלפי צעירים פלסטינים חיים בשטחים ובמזרח ירושלים, נערים ונערות המהווים אתגר חדש ומורכב למערכת הביטחון.

 

 

הנערה שביצעה את הפיגוע בענתות.
 

הנערה שביצעה את הפיגוע בענתות. "ילד שמת הוא שהיד"(ללא קרדיט)

 

"לא חשבתי שהיא מתכוונת לבצע פיגוע. לא חשבתי שמישהו מהבית שלי יעשה את זה ביום מן הימים", אמר אביה של רוקייה. אולם לצד הקושי על מותה של ביתו מתעקש האב שרוקייה בת ה-13 היא שהידה, כלומר קדושה. "ילד קטן שמת - הוא שהיד", טען בלהט.

 

מרבית מהדור הבוגר ברחוב הפלסטיני, או לכל הפחות אלו שהסכימו להתראיין, גינו בחריפות את תופעת הילדים שיוצאים לרצוח. כולם מבטיחים: "אצלנו זה לא היה קורה". אולם עובדה היא, שעל קירות מחנות הפליטים תלויות כרזות המהללות את המחבלים הצעירים.