BETA

"גדר חיה": כמחצית מהיהודים לא היו מוכנים שערבי יגור בשכונתם

תושבי הערים המעורבות בישראל חלוקים בדעתם לגבי השאלה האם באמת קיים בהן דו-קיום אמיתי בין היהודים לערבים. בפרק הרביעי והאחרון של "גדר חיה", יצאנו לבדוק מה באמת חושבים על כך התושבים המקומיים ומה הסיכוי שדו הקיום יתקיים בהן למרות המצב הביטחוני

יפו ידועה כאחת הערים המעורבות הגדולות ביותר בישראל, בה שני שלישים מהתושבים הם יהודים והשאר הם ערבים.

 

למרות המצב הביטחוני הרעוע שקורה בארץ בחודשים האחרונים, עדיין ישנם תושבים רבים בערים המעורבות בכלל, וביפו בפרט, שמאמינים כי הדו-קיום הוא אכן אפשרי: "אנחנו רואים את החזון של עתיד יפו ושל עתיד המדינה", אומר עמי אשר, שפועל להקמת בית ספר דו-לשוני ביפו.

 

>> לכתבות נוספות בסדרה "גדר חיה"

פרק 1: העמקים | פרק 2: הירושלמים | פרק 3: הבורגנים

 

"הילדים מרגישים מועצמים ומחוזקים, הם אפילו מלמדים אותנו ערבית ועל החגים המוסלמים" אומר אשר, כששואלים אותי עד מתי יימשך המאבק הזה אני עונה שעד שהבת שלי תסיים תיכון". שותפו של אשר, יוסף עספור, אומר: "מערכת החינוך קיימת וקשה מאוד לשנות דברים שקיימים במשך עשרות שנים, במיוחד כשיש אנשים שלא מחבקים את זה".

 

 

 

"ההתבוללות זה דבר לא טוב", איתי גרנק(חדשות 10)

 

בשונה מאשר ועספור, ישנם אנשים שחושבים אחרת מהם: "אני חושב שהתבוללות זה דבר לא טוב, כשילדים יהודים וערבים לומדים ביחד אז בסופו של דבר נוצרות מן הסתם גם חתונות", אומר איתי גרנק, ממקימי הגרעין התורני ביפו, "אני לא רוצה להיות עצם בגרון של אף אחד, אני אפילו רוצה לחיות בשכנות טובה עם הערבים. בסקר שערך חדשות 10, עולה שגרנק לא ממש לבד: 48% מהיהודים לא היו מוכנים שאזרח ערבי יתגורר בשכונתם. בסקר דומה שבוצע במגזר הערבי, שבו נשאל האם הערבים היו מוכנים לגור באותו בניין עם יהודי, עולה כי 61% מהם היו מוכנים לכך.

 

באופן די מפתיע, לא רק יהודים חושבים שאין עתיד לדו-קיום בערים המעורבות, בהם סמי ועבד אבו שחאדה, פעילים פוליטיים ביפו. "היהודים המציאו שקר והם מאמינים לו, הם החליטו שלא תהיה לנו זהות לאומית, אנחנו קשורים לעם הפלסטינים. יש השערה שכל ערבי שבא ועובר לגור ליד יהודים עושה זאת כדי לכבוש את העיר", אומר סמי. עבד אומר שמי שמרגיז אותו במיוחד הוא לא הימין הישראלי, "שאני יודע שהוא שונא אותי", כדבריו, אלא דווקא השמאל הישראלי: "אנחנו מקבלים תחושה מתנשאת של אליטה אשכנזית שעוברת ליפו. אם הם עוברים ליד מסגד שקיים כבר 400 שנה ויש בו מואזין אנחנו נקבל פניות להפסיק את התפילה. ההתנשאות של השמאל עושה תהליך של דה הומניזציה".

 

 

 

"היהודים החליטו שלא תהיה לנו זהות לאומית", עבד אבו שחאדה(חדשות 10)

 

אם שואלים על הנושא את אליאס מוסא מנצרת עילית, שעבר לאחרונה לעיר מנצרת, ההבדל הוא בעיקר ברמת איכות החיים: "אין לנו אדמות בנצרת, ואיכות החיים כאן היא פשוט טובה הרבה יותר". מוסא ומשפחתו מצטרפים לגל הגובר של ערביי הגליל שעוברים לערים היהודיות הגדולות עקב מחסור בקרקעות בישובים הערביים. בנצרת עילית לבדה, כשליש מהתושבים הם ערבים.

 

"אני לא מוכן לקבל את זה שאין תקווה", מסכם באופטימיות הסופר אלי עמיר, תושב גילה שבירושלים, "אין לי אשליות שנתחבק ונתנשק, אבל להגיד לך שאין תקווה? אני לא מוכן לקבל את זה".