BETA

נפגעים: איך ממשיכים בחיים אחרי שאבא רוצח את אמא?

תגמול חודשי של 3,000 שקלים, עזרה בהוצאות קבורה, סיוע רגשי במשך שנתיים - זה מה שמקבל מהמדינה ילד שאחד מהוריו רוצח את השני • קטיה שטיינגרדט, קורבן טרי של טרגדיה משפחתית, חוששת מהיום שאחרי השחרור מצה"ל - ושמואל אטיאס ממשיך להיאבק במדינה על גידול נכדתו, גם 18 שנה לאחר הרצח במשפחה • פרק אחרון בסדרת הכתבות

קטיה שטיינגרדט היתה בת יחידה לוויקטוריה ויונתן. לפני חודשים אחדים הוריה התגרשו והיא נשארה עם אמה בדירתן שבלוד. קטיה הייתה מודעת למצוקה של אביה אבל כלל לא הרגישה בסכנה. "אף פעם, בחיים שלי, לא היתה אלימות בבית", היא מספרת. "אבא שלי היה אדם מאוד שקט, מאוד מופנם, אף פעם לא מתעצבן, תמיד היה רגוע". עד שאביה פרץ לדירה, בה התגוררו ויקטוריה ובן זוגה הנוכחי, ורצח את שניהם.

 

"ידיד שלי שולח הודעה, קטיה הכל בסדר? את יודעת שהיה רצח בבניין שלך, בקומה שלך", היא משחזרת. "אני אומרת לו 'לא לא לא, אין מצב'". היא הגיעה לבניין. "ניסיתי להיכנס, ולא נתנו לי להתקרב לדירה. עצרו אותי וצעקתי שם 'זה הבית שלי, תנו לי להיכנס!".

 

>> לכתבות נוספות בסדרה "נפגעים"

פרק 1: כשהאסון מכה, והמדינה רק מקשה על ההתמודדות

פרק 2: מדוע לא ממצים את הדין עם רוצחים?

פרק 3: האם קטינים שנפגעו מינית זוכים להגנה ראויה?

 

ילד שאחד מהוריו נרצח על ידי ההורה השני, זכאי לתגמול חודשי בסך 3,000 שקלים. הוא זכאי גם לעזרה בהוצאות קבורה, ולסיוע רגשי במשך שנתיים.

 

מאז הרצח עברה קטיה להתגורר אצל חברת המשפחה. בהיותה חיילת בצה"ל היא מקבלת תמיכה מלאה, אך חוששת מאוד מהיום שבו תשתחרר. במקרה של רצח בתוך המשפחה שבה הילדים עדיין קטינים, הם עוברים בדרך כלל לחסותה של המשפחה הקרובה כשהשאיפה היא להשאיר אותם בסביבה מוכרת.

 

 

קטיה שטיינגרדט, שאביה רצח את אמה
 

קטיה שטיינגרדט, שאביה רצח את אמה(חדשות 10)

 

רויטל, בתו של שמואל אטיאס, נרצחה על ידי בעלה ב-1997. היא הותירה אחריה תינוקת. שמואל ושרה ידעו שיגדלו אותה ויהיו לה סבא וסבתא והורים לכל דבר, אך הם לא שיערו איזה מאבק יצטרכו לנהל מול משרד הרווחה. רק בשנת 2006, תשע שנים לאחר הרצח, הסכימו סוף סוף במשרד הרווחה להכיר במשפחת אטיאס משפחת אומנה לנכדתם. ההכרה הזאת מביאה איתה גם תמיכה כלכלית ששמואל היה זקוק לה נואשות כדי לגדל את נכדתו וּלְהתמודד עם אובדן בתו.

 

כעבור חמש שנים, ב-2011, מחליטים במשרד הרווחה להפוך את ההחלטה - ולא להכיר במשפחת אטיאס משפחת אומנה, אף שהם אלה שמטפלים בילדה בפועל מאז הרצח, והיא מוגדרת ילדה נטושה. המשמעות של ההגדרה הזו: הילדה אמנם תקבל קצבה, אבל המשפחה הקרובה אינה משפחת אומנה, ולכן אין לה גישה לכסף שיכול לסייע בגידולה של הנכדה. שמואל אטיאס ממשיך במאבקו מול משרד הרווחה, אף שנכדתו תגיע בקרוב לגיל 18.

 

סבתה של קטיה מתגוררת בסיביר, ומפצירה בה לשוב ולהתגורר איתה שם. אבל מבחינתה של קטיה, חייה והעתיד שלה כאן - למרות שהיא לגמרי לבד.


נפגעי עבירה שפגשנו בחודש האחרון לא כל כך שמחו כשיצרנו איתם קשר. רובם ככולם שרויים במאבקים להחזיר את החיים למסלולם, ומהר מאד הבינו שהם לבד גם אם בהתחלה קיבלו אהדה והתעניינות תקשורתית. בשנים האחרונות נעשה מאמץ לשפר את מצבם, וכיום מונחות בכנסת כמה הצעות חוק להשוואת זכויותיהם לזכויות של נפגעי פעולות איבה.