BETA

"השד הדמוגרפי": מה יקרה כשהחרדים יהיו הרוב בישראל?

על פי התחזיות, ב-2059 החרדים יהוו בין שליש ל-40% מהאוכלוסיה. המשמעות היא שפחות תלמידים ירכשו לימודי ליבה והשתלבותם בשוק התעסוקה תהיה קשה יותר. "אנחנו מפחדים שמצד אחד, האוכלוסיה הזו לא תשתלב בשוק העבודה ומצד שני ההוצאות ימשיכו לעלות", אומר אסף גבע, חוקר במחלקת המחקר של משרד האוצר. כתבה שנייה בסדרה

אחוז החרדים מהאוכלוסיה בישראל הולך וגדל ועל פי התחזיות, ב-2059 החרדים יהוו בין שליש ל-40% מהאוכלוסיה. איך זה ייראה במציאות? ומה יהיה חלקם של החרדים, כרוב, בשוק העבודה ובכלכלה הישראלית?

 

נכון ל-2014, למרות ירידה בפּריון החרדי, האישה החרדית יולדת בין שישה לשבעה ילדים, ועושה זאת בגיל צעיר מאוד. לעומתה, החילונית יולדת בין שניים לשלושה ילדים ובגיל מבוגר יותר. אם נתרגם זאת למספרים של תלמידי בית ספר, נגלה שאחוז התלמידים בחינוך היסודי החרדי עומד על כ-25% אחוזים מסך כל התלמידים הישראלים היהודים.

 

>> לכתבות נוספות בסדרה "השד הדמוגרפי"

פרק 1: כמה זמן יישמר הרוב היהודי?

פרק 2: איך תיראה מציאות דו-לאומית?

פרק 4: יהדות אמריקה הולכת ומתרחקת מישראל

 

על סוגית גיוס החרדים לצבא דובר לא מעט, על הכלכלה פחות. אסף גבע, חוקר במחלקת המחקר של משרד האוצר, חיבר לאחרונה דוח לפיו, אם ישראל לא תגביר את קצב הכניסה של החרדים לשוק העבודה, תוך שני עשורים היא תכנס לסד כלכלי לא פשוט. "אנחנו מפחדים שמצד אחד, האוכלוסיה הזו לא תשתלב בשוק העבודה ומצד שני ההוצאות ימשיכו לעלות", אומר גבע.

רק 40% מהציבור החרדי עובד וזה מחזיר אותנו לאחת מבעיות הליבה. במקרה שבו החרדים לא יהפכו לבעלי השכלה רחבה יותר, הם לא יוכלו להתפרנס בכבוד. אז אולי השאלה שאנחנו צריכים לשאול היא לא מה יקרה כשיהיה כאן רוב חרדי, אלא מי יהיו החרדים בעוד כמה עשורים. איך תשפיע עליהם הטכנולוגיה והחשיפה לאינטרנט, הסמכות הרבנית שהולכת ומתערערת בקרב הצעירים, וגם: כיצד מדינת ישראל תגרום להם להישען פחות על החברה הכללית?