BETA

17.09.2015

02:00

נושאים חמים

מאוקטובר 2000 לספטמבר 2015: הפעם זה ייגמר אחרת?

15 שנים חלפו מראש השנה שפתח את האינתיפאדה השנייה. כמו אז, גם היום בהנהגת המדינה מבהירים שינקטו ביד קשה. בירושלים יש מי שטוענים שאנחנו כבר בתוך האינתיפאדה השלישית, אך בינתיים בשטחים ובציבור הערבי לא מצטרפים. מה השתנה מאז ועד כמה ניתן עוד להכיל את האלימות הפעם?

15 שנה חלפו מאז המהומות שהיוו את אות הפתיחה לאינתיפאדה השנייה. גם אז כמו היום, הכל התחיל בראש השנה בהר הבית בירושלים. במערכת הביטחון שבים ומדגישים שאנחנו עדיין לא בפתחה של אינתיפאדה כוללת, אך יש מי שחושב אחרת. "בירושלים מתנהלת אינתיפאדה שלישית והנתונים המספריים מצדיקים את התואר הזה", טוען עו"ד ד"ר שמואל ברקוביץ, מומחה לענייני ירושלים והמקומות הקדושים.

 

זה השילוב הקבוע של חגים דתיים, היעדר תקווה לאופק מדיני, והר הבית. תמיד הר הבית. הר הגעש, הר התבערה, ההר שמאיים מאז ולתמיד להפוך את הסכסוך הישראלי-פלסטיני למלחמת דת כוללת עם מאות מליוני מוסלמים מפקיסטאן ועד ניגריה.

 

ראש השנה 2015 שלח אותנו לראש השנה אחר, ראש השנה 2000. לאותו הר הבית. ב-28 בספטמבר מאשר ראש הממשלה, אהוד ברק, במה שייחשב לטעות היסטורית, ליושב ראש האופוזיציה, אריק שרון, לעלות להר הבית. שרון וראובן ריבלין, היום נשיא המדינה, השליכו את מה שנחשב לגפרור שהצית את ההתקוממות במהלך שאולי אפשר להשוות לחברי הכנסת מהימין הקיצוני שמנסים לקדם את שינוי הסטטוס-קוו בהר, כמו אורי אריאל ודומיו.

 

עוד כתבות בנושא:

 

 

העימותים בירושלים לפני 15 שנה
 

העימותים בירושלים לפני 15 שנה(רויטרס (ארכיון))

 

 

פלסטיני מבעיר צמיג במהלך התפרעויות בעיר העתיקה, השבוע
 

פלסטיני מבעיר צמיג במהלך התפרעויות בעיר העתיקה, השבוע(רויטרס)

 

אלא שאז נדמה שהייתה זו דמות מרכזית הרבה יותר, טעונה הרבה יותר. הביקור המתקושר בן 45 הדקות של שרון בהר הבית גורם מיידית למהומות איומות: 25 פלסטינים פצועים ו-28 שוטרים, אבל את שד האלימות שפרץ מהבקבוק, כבר לא ניתן היה להחזיר עוד שנים קדיה. בתוך ימים המהומות שהחלו בהר הבית מתפשטות למגזר הערבי. וואדי ערה בוער, 13 הרוגים ערביים מאש המשטרה גורמים לוועדת חקירה ממלכתית, וועדת אור.

 

המהמות מתשפטות גם במהירות לעזה, אז עדיין בשליטת ישראל, ולשטחים. האמירות של ראשי הממשלה אז ועכשיו זהות: לא נסבול, לא נאפשר, יד קשה. אלא שההבדל הוא משמעותי. ממשלת ברק הייתה אז בסוף דרכה כשברקע כישלון שיחות קמפ דיוויד עם ערפאת. נתניהו של 2015, להבדיל, נראה יציב הרבה יותר.

 

 

אריאל שרון בעלייתו להר הבית. האירוע שהצית את האש
 

אריאל שרון בעלייתו להר הבית. האירוע שהצית את האש(רויטרס (ארכיון))

 

 

מיכאל בן ארי ואורי אריאל בהר הבית. יסלימו את המצב?
 

מיכאל בן ארי ואורי אריאל בהר הבית. יסלימו את המצב?(חדשות 10)

 

 

נתניהו וברק. אותן ההבטחות, לא אותו המצב
 

נתניהו וברק. אותן ההבטחות, לא אותו המצב(אריאל חרמוני, משרד הביטחון (ארכיון))

 

גם ב-2000 וגם ב-2015, פוליטיקאים מימן מזה ופוליטיקאים מהמגזר הערבי מזה, מדרבנים עוד ועוד אלימות במקום להרגיע את המצב. אולם ההבדל הגדול הוא במגזר הערבי ובשטחים: בעוד שב-2000 אירועי הר הבית הציתו מיידית ביערה גדולה בשטחים ובעזה, בינתיים, באופן יחסי, השטחים עדיין לא מצטרפים לאלימות בבירה. טראומת האינתפידה השנייה והטנקים של צה"ל במרכזי רמאללה ושכם זה לא משהו שהפלסטינים מתגעגעים אליו.

 

על פני נראה שאחרי אירועי האלימות של שנת תשע"ו, התחושה היא שהאירועים עדיין בשליטה מסוימת, לפני הגלישה והבעירה הגדולה. השאלה היא עד כמה המכסה של הסיר המבעבע ימנע מהאלימות לגלוש לכל חלקי המדינה.