BETA

התקווה, החשש והמסך שנסדק: איראן ביום שלאחר הסכם הגרעין

הצעירים שחולמים על שינוי, הפער בין העם לבין הפוליטיקאים, השווקים המתמלאים לאחר עשור והתקווה להפוך סוף סוף לחלק מהעולם. תיעוד מיוחד עבור חדשות 10 מביא את הקולות המתחדשים באיראן רגע אחרי ההסכם עם המעצמות – וגם את הסדקים ההולכים ומתרחבים במסך הברזל של משטר האייתוללות

במשך עשורים ארוכים ניסה משטר האייתוללות האיראני לקדם את פרויקט הגרעין השאפתני שלו, בדרך להפוך למעצמה גרעינית שיעית-אסלאמית. לפני כשבועיים, ובתום משא ומתן מייגע שזכה לקיתונות של ביקורת, הגיעה איראן להסכמות מול המעצמות, שאמורות לפחות בינתיים לעצור את מירוץ ההתחמשות שלה.


רגע לאחר ההכרזה על ההסכם ההיסטורי, גויסו צוותי טלוויזיה איראנים בשירות חברת תקשורת אירופית, והביאו עבור חדשות 10 תיעוד מיוחד של איראן ביום שאחרי השגת ההסכם. הצוותים המקומיים תיעדו את כל רבדי החיים - הנעשה בקמפוסים, השווקים שמתעוררים לחיים, בתי הקפה הגדושים בצעירים שמגלים אופטימיו זהירה לקראת העתיד - וגם מעוניינים לחמם את היחסים עם המערב.

 

הסכם עם המעצמות יצר סדק קטן במסך הברזל שאותו משמר המשטר האיראני בקפדנות, מה שאולי מעיד על הכיוון שבו צועדת טהרן. על השוני הגדול בין פעולות המשטר לבין דעת הקהל ופשוטי העם מעיד ריזא יוספי, סטודנט באוניברסיטת טהרן. "אני אוהב את האנשים בכל המדינות", הוא אומר למצלמה. "ההבדל היחיד הוא רק בפוליטיקאים. כולנו בני אדם, לכולנו יש אידיאולוגיות ותקוות".

 

 

הנשיא רוחאני.
 

הנשיא רוחאני. "פיצוי" של המשטר אחרי מהפכת 2009(ללא קרדיט)

 

 

השווקים של איראן חזרו לשקוק חיים
 

השווקים של איראן חזרו לשקוק חיים(חדשות 10)

 

איראן עברה טלטלה קשה. האביב הערבי כמעט מוטט את השלטון האכזרי אך יד הברזל של המנהיג העליון, שדיכאה את המרד, הביאה פיצוי בדמות הנשיא חסן רוחאני כדי להרגיע את הצעירים. כעת, יש חשש שגם הפעם לאחר ההסכם יהיו אלה האייתוללות שיגרפו את הרווח, ויותירו את העם האיראני מאחור. השלטון הדתי השיעי מחזיק את 80 מיליון התושבים מנותקים כמעט לגמרי מהעולם המערבי, אך הקולות ברחובות הם של אנשים המעוניינים לשוב להיות חלק ממשפחת העמים.

 

נדמה כי רק היום ניתן להתחיל להבין עד כמה העיקו הסנקציות על הכלכלה האיראנית. "החיים של הצעירים פה קשים מנשוא", אומר הצעיר עלי רוסתמי. "להרבה בוגרי אוניברסיטאות אין עבודה, ובהמשך יהיו הרבה שכלל לא יילכו לאוניברסיטה". בשנים האחרונות התחלף חלום המהפכה בתקווה שההסכם הוא שיביא את השינוי המיוחל במדינה המורכבת רובה מצעירים, שהתשתיות בה אינן מסוגלות להכיל את הצמיחה הדמוגרפית העצומה.

 

הטקסטים הנשמעים ברחובות מעידים לא רק על ביקורת כלפי השלטון, שהלהיט את הצעירים בשנאה על לא כלום, אלא אלא על רצון לראות שינוי פנימי אמיתי. נדמה כי העם האיראני רחוק מלהשתקף דרך הנהגתו. ואולם, המהכפה האסלאמית עדיין פה עדי להישאר והאייתוללות לא יוותרו על החלום להפוך את איראן למעצמה השולטת במזרח התיכון כולו. מן העבר השני, ימשיכים הצעירים האיראנים לחלום על עתיד שונה.