BETA

מחאה, ועדה, המלצות - ולמגירה: "חבל על הנייר שעליהם מודפסים הדוחות"

ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון היא האחרונה בשורת ועדות שהוקמו בשנים האחרונות. כשהחרב מונפת מעל ראשה, הוועדה הזו עלולה להצטרף לכל קודמותיה שאופסנו בגנזך במהירות. לממשלה זה משיג שקט תעשייתי, לנו זה עולה מיליונים. "זה מתסכל, זה מציב סימני שאלה אם תרצה לשבת בוועדה הבאה"

לאלבום הצילומים המאיים להתפקע מדוחות שמוגשים לראש הממשלה, הצטרפה לפני פחות משבוע עוד לחיצת יד דרמטית. שוב התמימות של עוד יו"ר ועדה שבטוח שאוטוטו בא השינוי. אלא שעד מהרה נפתחה המתפקה ועכשיו ניצבת ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון בפני הגורל שידעו קודמותיה - להישלח את הגנזך.

 

ועדות ממשלת ישראל יודעת להקים. ב-2006 המליצה ועדת בן בסט על קיצור שירות הצבאי, אך הרעיון נגנז. ב-2009 יזם השופט גורן רפורמה בטיפול בנכי צהל, אך זו תקועה עד היום. ב-2012 צוות טישלר דרש לבטל את פנסיית הגישור וההמלצה נדחתה. הצפצוף של הממשלה לא נגמר בתחום הביטחון. ועדת גרמן לחיזוק הרפואה הציבורית נקברה לחלוטין. תוכנית אלאלוף למיגור העוני בוטלה עוד לפני שנולדה. שלא לדבר על גניזת דוחות אחרים בתחום החינוך, כמו זה של ועדת דברת.

 

ובזה זה לא נגמר. הממשלה הקימה בשנים האחרונות עוד שורה ארוכה של ועדות ממשלתיות לבחינות נושאים רציניים יותר או פחות - בכל המקרים לא יושמו ההמלצות. בין הוועדות ניתן למנות גם צוות להזזת קברים בבית החולים באשקלון, ועדה לבחינת גיל הפרישה לנשים, ועדה שבחנה את חידוש הטיסות לקריית שמונה וועדה שבחנה הקצאת מספר מקוצר ל"איחוד הצלה".

 

 

יוחנן לוקר מגיש את דוח הוועדה לראש הממשלה, בתחילת החודש
 

יוחנן לוקר מגיש את דוח הוועדה לראש הממשלה, בתחילת החודש(עמוס בן גרשום, לע"מ)

 

 

אלאלוף מציג את דוח הוועדה למלחמה בעוני. בוטלה עוד לפני שנולדה
 

אלאלוף מציג את דוח הוועדה למלחמה בעוני. בוטלה עוד לפני שנולדה(תומר נויברג (ארכיון))

 

180 שקל לשעה לחבר ועדה, 202 שקל ליו"ר

את שיטת הוועדות שמזמינה הממשלה עם מקסימום ניירת ומינימום תוצאות, הכיר בדרך הקשה פרופ' אבי בן בסט, שהמליץ כבר לפני עשור לקצר את שירות החובה לגברים. "בוועדה שלי, צריך לציין, ישב כחבר ועדה סגן הרמטכ"ל. הרמטכ"ל קיבל את המלצות הוועדה וההמלצות התקבלו פה אחד - ואז פרצה מלחמת לבנון השנייה והצבא נסוג", הוא מתאר.

 

גם שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, מכירה על בשרה את הנושא: "ישבנו במשך שנה עם מיטב המומחים בתחום הבריאות. ראיינו עשרות אנשים מתוך המערכת. לדאבוני הרב, היו חילופי שלטון וביום השני של כהונתו של ליצמן, הוא אמר שהוא לא מתכוון ליישם את ההמלצות וכך ירדה לטמיון אחת ההמלצות שחיכו לה 25 שנה".

 

המסלול כבר הפך לשגרה: לחץ ציבורי מוביל לוועדה שמובילה למסקנות שמובילות לדוח שמוביל להזדמנות צילום עם ראש הממשלה שמובילה היישר למגירה המאובקת. כמה זה עולה לנו? חבר צוות מקבל 180 שקלים בתוספת מע"מ לכל שעה. יו"ר ועדה יקבל 202 שקלים לשעה, בתוספת מע"מ. לאלה יש להוסיף גם תשלום לייעוץ משפטי, מקצועי ותקשורתי. כלומר, הממשלה ממסמסת מחאה באמצעות ועדות במיליוני שקלים שמציגות המלצות שלא מיושמות בשטח - אבל המשבר נשכח.

 

 

גרמן. מאשימה את ליצמן
 

גרמן. מאשימה את ליצמן(ערוץ 10 (ארכיון))

 

 

פרופ' טרכטנברג מגיש את מסקנותיו לראש הממשלה
 

פרופ' טרכטנברג מגיש את מסקנותיו לראש הממשלה(עמוס בן גרשום, לע"מ (ארכיון))

 

 

אסתר דומיניסיני.
 

אסתר דומיניסיני. "תוקפים אותנו כאילו יש פה עניין אישי"(חדשות 10)

 

"זה מציב סימני שאלה אם תרצה לשבת בוועדה הבאה"

אין מי שמכירה את הנושא כמו אסתר דומיניסיני, משיאניות החברות בוועדות הציבוריות, עם קילומטרז' בדיונים הסוערים של לוקר, גורן, טרכטנברג, הפנסיה לנשים והיציבות של ביטוח לאומי. "הוועדה ישבה למעלה משנה, קראה מאות מסמכים, ראיינה עשרות אנשים ממערכת הביטחון ובסופו של דבר אנחנו מותקפים, כאילו שיש פה איזה עניין אישי, וגם לא מתקיים דיון רציני בדוח", היא מספרת על דוח לוקר שפורסם בשבוע שעבר.

 

אלה לא רק המיליונים שיורדים כך לטמיון או הפגיעה באגו, אלא ההבנה שבמקום להשתמש בוועדות כדי לחולל שינויים חברתיים, הן הפכו מזמן לאמצעי שממסמס כל התקוממות או מחאה משמעותית. "זה מתסכל, זה מציב סימני שאלה אם תרצה לשבת בוועדה הבאה. חבל לכרות את היערות לנייר שעליהם מדפיסים את דוחות הוועדות".

 

אז למה הדוחות ננעלים עמוק בלוקר? אייל גבאי, לשעבר מנכ"ל משרד הראש הממשלה ומהפקידים הקרובים ביותר לנתניהו, שגם עצמו עמד בראש כמה ועדות, טוען שבסיפור הזה יש קצת כלכלה ובעיקר הרבה מאוד פוליטיקה. "אם נקים ועדה לשימור החרדון בנגב, אז היא תחליט שצריך להקצות לה מיליארד שקל", הוא טוען. "זה טבעה של ועדה שלא רואה את מגוון האילוצים. אם ניקח לדוגמה את ועדת גרמן, אז שמו בראש הוועדה פוליטיקאית שהיתה עסוקה יותר במיתוד של הוועדה תחת השם שלה והיה ברור שכאשר יבוא פוליטיקאי אחר, בהכרח הוא לא יקבל את המסקנות הללו".