BETA

"מחכים לדקה התשעים": הישראלים שגייסו את הלחץ לטובתם, והצליחו בעבודה

בעוד רופאים מודאגים מרמות הלחץ הגבוהות בקרב הישראלים, מתברר כי עובדים שונים בשוק החליטו לתעל את הנטייה האנושית לטובתם. "כשאני רואה שהחבר'ה שלי במסעדה מנומנמים אני מרים את הלחץ בכוונה", סיפר השף ניר צוק בפרק ראשון בסדרה "מדינה בלחץ". ויש גם מי שמזהירים ממניעת לחץ מ"מכורים אליו"

על פי מחקרים שונים האזרחים בישראל נחשבים לבעלי עוצמות הלחץ מהגבוהות בעולם, ואולם מתברר כי למרות הדאגה שהדבר מעורר בקרב רופאים יש מי שמצאו בכך גם תועלת. בפרק הראשון בסדרת הכתבות "מדינה בלחץ" הסבירו כמה מהם: "כך זה עוזר לנו".


את הורמון הקורטיזול האחראי לתחושת הלחץ בגוף מגייס בשדה המקצועי שף מסעדת "קורדיליה", ניר צוק. לדבריו, "תמיד בתחילת ערבי העבודה כשעוד אין הרבה הזמנות אני שם לב שהחבר'ה שלי נעשים מנומנמים וקולט שהם לא מרוכזים בי. בשלב הזה אני מרים את הלחץ בכוונה".

 

> לכתבות נוספות בסדרה "מדינה בלחץ"

פרק 2: מתי הלחץ הופך למזיק והרסני?

פרק 3: האם הלחץ הוא גנטי או סביבתי?

פרק 4: איך יוצאים מהלחץ הישראלי?

 

לדברי צוק, "אם אני קם בבוקר ויש לי משימה אחת סביר להניח שלא אעשה אותה. כשיש 12 משימות סביר להניח שבשעה 10:00 כבר אהיה בארוחת הבוקר של לאחר מכן. הפכתי את הסטרס למשרת ולחבר שלי".

 

גישתו של השף קיבלה השבוע גם חיזוק מדעי. לדברי ענבל ונגר המנהלת מכון לניהול לחץ, "ללחץ יש מרכיב חיובי בחיים שלנו. הוא מניע, נותן לנו מוטיבציה ודוחף קדימה. אנשים שהם בלחץ ברמה האופטימלית שלהם הם יעילים יותר, מפוקסים יותר וזריזים יותר".


כמו השף, גם זוג היזמים ליאור ומרדכי אשד הפכו את מוטיב הלחץ למפתח להצלחה. "אני מגדירה את זה כהנעה. כשאני מגיעה לארגון או לצוות המטרה שלי היא לייצר את הלחץ, אנחנו מייצרים לעצמנו דקות תשעים", אמרה ליאור. לדבריה, מדובר ב"נוסחה" המאפיינת מאוד את שיטת העבודה הישראלית.

 

לדעת מנהל מכון הכאב בבית החולים "איכילוב", ד"ר סילביו בריל, לעיתים החלופה ללחץ אף עלולה לעלות במחיר נפשי. "הרבה אנשים נהנים מלחץ ואם נוריד להם אותו הם עלולים יהיו לחשוב שלא צריכים אותם יותר ולהפסיק לתקשר", אמר. לדבריו, "אנשים מסוימים יתמוטטו אם יילקח מהם הלחץ, הם לא יכולים להסתדר בלי זה".