BETA

26.11.2014

01:07

נושאים חמים

"שווים": האנשים עם המוגבלויות משוועים להשתלב בקהילה שדוחה אותם

רק לאחרונה נחתם הסכם בין ההסתדרות למעסיקים על שילוב בעלי מוגבלויות, אלא שנראה כי המדינה - כמו הציבור, רחוקים מלהכיר באנשים אלו ובצורכיהם. מבט מקרוב לתחום הדיור ב"קהילה", שכבר נוסה והוכח בעולם, מעלה כי הרעיון ש-30% מהישראלים פוסלים דווקא תורם לבעלי המוגבלויות "להרגיש מוערכים". בפרק 3 בסדרת הכתבות מספרים צעירים על טיפול בעייתי ממערכת החינוך, ועל מסלול אישי קשה מבית הספר ועד שוק התעסוקה

קורבנות של פחד: אחרי שנים ארוכות בהן מרגישים בעלי המוגבלויות השכליות בישראל והגורמים המקצועיים המודעים למצבם כי החברה הישראלית מתקשה לקבל אותם לקהילה, התקבל לאחרונה בין הסתדרות העובדים למעסיקים הסכם היסטורי. על פי ההסכם, בכל מקום עבודה שיש בו מעל 100 עובדים, יהיו 3% מהעובדים בעלי מוגבלויות.

 

ואולם למרות הציפיות, המדינה בעצמה מתקשה לכבד את החוק, שמבחינת בעלי המוגבלויות מהווה ראשון בשורה של תנאים להשתלבותם בחברה.

 

עוד בסדרה "שווים"

>> פרק 1: העיוורון שלנו | 2: בנחישות, בלי נגישות | 4: לגדול עם מוגבלות

>> מונולוגים: עידו, בן 27, עיוור | לירן, בן 16, משותק

>> הארגונים שעוזרים ל"שווים" להיות שווים

 

מגמת שילוב בעלי המוגבלויות בקהילה כבר הוכיחה את עצמה בכל העולם. כיום קיימות יותר ויותר "דירות מוגנות" שבהן גרים כמה דיירים המלווים על ידי מדריך בחיי היום-יום שלהם, כשהם יוצאים לעבודה לפי יכולתם ולומדים לנהל שגרת חיים רגילה. לדברי סגנית מנהל אגף השיקום במשרד הרווחה, אורנה יוגב, "במקומות כאלה נוצרים קשרים והיכרויות אישיות. ככל שאנשים מכירים אותם יותר כך הם מבינים שאלו אנשים ככל האדם ולא כאלה שיכולים לפגוע או להזיק".

"לא הרגשתי חלק מהחברה"

למרות חשיבות השילוב, סקר מדד ההכלה שביצע ארגון "אקי"ם" מעלה כי 30 אחוזים מהציבור חושבים שאנשים בעלי מוגבלויות חייבים לחיות במסגרת נפרדת. על פי המומחים, התפיסות שנובעות מתיוגם של בעלי המוגבלויות לא פעם כ"נכים" משפיעות על חייהם כבר בגיל בית ספר. יאן ברצ'נקו (17.5) שסובל מבעיה בגפיו נאלץ כשהגיע לתיכון לעבור לבית ספר לחינוך מיוחד, זאת מאחר ובמערכת החינוך לא ערוכים לשילוב כזה בתיכונים. "מעצבן אותו שחושבים שהוא לא מבין ושצריכים לדבר אליו כמו ילד קטן", סיפרו בני משפחתו, "הוא לא רוצה שיתייגו אותו בתור נכה".

 

בניגוד ליאן, לי ששון בת ה-12 למדה בבית ספר משולב בכיתות נפרדות בקיבוץ איילת השחר. ואולם, גם אותה פגשה הבורות בציבור וזאת למרות שהיא מסוגלת לתפקד כמעט כרגיל. "הרבה פעמים צחקו עלי ולא רצו לשתף אותי. לא הרגשתי חלק מהחברה", סיפרה לי הסובלת ממוגבלות קוגניטיבית, "אנשים שואלים הרבה פעמים: מה זה? את נראית רגילה אבל מספרת לנו על הרבה דברים שקשים לך". לדבריה, "בדיור המוגן אני מרגישה שכולם מעריכים אותי כמו שאני. יודעים שיש לי קשיים אז עוזרים לי במקום לומר לי 'את לא יכולה ולא מסוגלת".

 

 

נשיא המדינה לשעבר פרס עם עמותת אקי
 

נשיא המדינה לשעבר פרס עם עמותת אקי"ם(מארק ניימן - לע"מ)