BETA

צעירים ישראלים עם מוגבלויות נתקלים בחוסר הבנה מצד המדינה, וגם מצדנו

חן, שי, רוני, עידו, גולן, יוליה וטומי כולם צעירים ישראלים, שמתמודדים עם יוקר המחייה והמציאות הביטחונית, אך עדיין יש בהם משהו שונה, כולם צעירים בעלי צרכים מיוחדים. דרכם ביקשנו לספר על הדרך שבה אנחנו מתייחסים אל בעלי המוגבלויות. הפרק הראשון בסדרה

מהי התגובה האינסטינקטיבית שלכם כשאתם רואים אדם עם מוגבלות? השאלה הזאת שבה וְעלתה שוב ושוב כשצילמנו את הסדרה. האם אתם נמנעים, מפנים מבט, או מנסים ליצור קשר?


יותר ממאתיים אלף אנשים עם מוגבלויות שונות חיים בישראל. עידו אפרתי הוא אחד מהם. בן 28, סטודנט שנה רביעית לייעוץ חינוכי באוניברסיטת בר אילן. בגיל שנתיים איבד את הראייה לחלוטין, והוא חי למעשה בחושך מוחלט. ההתמצאות במרחב היא משהו שהוא מתרגל מגיל צעיר, את מבנה המוסד האקדמי הוא מכיר כמעט בעל פה.

 

>> עוד בסדרה "שווים"

עידו אפרתי, מונולוג | לירן סעדון, משותק, מונולוג | נותנים עבודה ל"שווים"

פרק 2: בנחישות, בלי נגישות | 3: רק רוצים להשתלב | 4: לגדול עם מוגבלות

בישראל חיים היום כ-25 אלף עיוורים וכבדי ראייה. אם פעם עיקר התקשורת הייתה כתב הברייל, הרי שהיום הטכנולוגיה חוללה מהפכה של הנגשה והם יכולים לעשות כמעט כל דבר שאנשים רואים יכולים לעשות. בעזרת תוכנה מיוחדת וצג ברייל שצמודים למחשב, עידו גולש לאן שהוא רוצה. יותר ויותר אתרים מכירים בחשיבות הזאת ומאפשרים לתוכנה לקרוא אותם, אבל לא כולם.

 

רוני היא חירשת מלידה. היא הולכת בקניון הרועש בשעת צהריים, אבל אצלה, כמו שאתם שומעים, שקט מוחלט.
היא בת 28 וכמו אצל עידו, היעדר חוש השמיעה לא עוצר אותה. בשבוע שעבר הצטרפנו אליה לחיפוש עבודה עם מצלמה נסתרת. נכנסנו לכל חנות שבחזיתה הופיע שלט "דרושים". רק כדי להיות בטוחים, שלחנו לאחר מכן את לי, התחקירנית שלנו, לנסות להתקבל לאותם מקומות, והיא כמובן התקבלה לעבודה בלי בעיה.

 

בישראל חיים כ-650 אלף וכבדי שמיעה. כמעט מאה אלף נעזרים בשפת הסימנים כדי לתקשר. הם זכאים לשעות תרגום בשפת הסימנים, אבל מספר השעות שהקציבו להם מגוחך - 45 שעות תרגום בשנה.

 

 

עידו אפרתי. מכיר את האוניברסיטה בעל פה
 

עידו אפרתי. מכיר את האוניברסיטה בעל פה(חדשות10)