BETA

24.02.2016

17:39

נושאים חמים

למה דני דנקנר בכלא, ואלה ששכרו את אורי מסר ונחום לנגנטל לא?

איש העסקים דני דנקנר אמנם חטא, וניסה לעקם את השיטה - אבל העונש שקיבל לא הגיוני ולא פרופורציונלי • סעיף "שוחד ההנעה" האמורפי משהו, בו הורשע, גרם לשופטים להתלבט רבות - ומעלה את השאלה מדוע במקרים אחרים בהם נוצלו קשרים אישיים כדי לקדם אינטרסים עסקיים, לא הסתיים ההליך המשפט בתוצאה דומה • טור "המקור"

אין לי שום דבר טוב להגיד על הדרך בה דני דנקנר התנהל בסיפור תעשיות מלח. אם הסיפור הזה היה מגיע אליי בזמן אמת הייתי עושה עליו תחקיר מדמם. הוא שילם 1.3 מיליון שקלים, סכום עתק, לבחור בשם מאיר רבין, שהוא לא מומחה בנדל"ן ועיקר כישוריו מתמצים בקשר שלו למנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל באותה תקופה, יעקב אפרתי, שהוא גם דוד שלו. הוא שילם עוד מאות אלפי שקלים למיכה גולדמן ואריה דרעי על שירותים שלא בכדי השופט דוד רוזן הגדיר אותם כבעייתיים. בקיצור, הוא ניסה לעקם את השיטה.

 

הוא עשה את כל זה תוך פעולות הסתרה לא קטנות ובחקירתו שוב ושוב ניסה לעגל פינות לגבי סכום התשלום, מה בדיוק עשה כל אחד ולמי כל מאכער קשור (הוא טען שאינו יודע שרבין הוא אחיין של אפרתי). ואחרי כל זה, אני חושב שההרשעה הפלילית שלו לא צודקת ובטח ובטח ששנתיים מאסר בפועל הם לא הגיוניים על גבול השערורייתיים.

 

>> הצצה ל"המקור": "הייתי בכלובים שלא ידעתי שקיימים"

 

אז מה זה שוחד הנעה?


עמדה כזאת חייבת בהסבר. חמישה שופטי עליון אישרו את ההרשעה (בדעת רוב, השופט ניל הנדל רצה לזכות וגם הוא רק מחמת הספק). אני אסביר. דנקנר הורשע במתן שוחד, אבל זה לא השוחד שאתם מכירים. השוחד שכולנו מכירים זה שמישהו נותן טובת הנאה לעובד ציבור, גם באמצעות מתווך באמצע וטובת ההנאה קשורה לתפקידו של עובד הציבור. זה לא הסיפור פה. אין שום ראיות שדנקנר התכוון ששקל מה-1.3 מיליון שקלים שהוא נתן לרבין יעברו לאפרתי, ואין גם ראיות ששקל כזה עבר.

 

 

דני דנקנר בבית המשפט. עונש לא הגיוני
 

דני דנקנר בבית המשפט. עונש לא הגיוני (חדשות 10)

 

דנקנר הורשע בסעיף חוק, שמשתמשים בו לעתים די נדירות, שנקרא "שוחד הנעה". מה זה "שוחד הנעה"? נתת כסף לאדם כדי שהוא ישפיע על עובד הציבור להפלות אותך לטובה, אבל עובד הציבור לא קיבל שום דבר ולא התכוונת שהוא יקבל משהו.

 

אני מאוד בעד הסעיף, שלא אובן לא נכון, אבל הוא מאוד לא ברור. השופט הנדל מתלבט לגביו במשך עמודים ארוכים בפסק הדין. נגיד ששכרת פקיד מנהל מקרקעי ישראל לשעבר, שבזכות הבנתו מצד אחד במטריה וקשריו מצד שני, הוא יודע איך לגרום למנהל לטפל מהר יותר בתיק שלך. זה מאוד נפוץ. האם זאת עבירה? הרי היה איזה פקיד שבגלל הטלפון שקיבל מחברו לעבודה לשעבר, לקח את התיק של המשלם מסוף הערימה ושם אותו למעלה. נו, זה לא "שוחד הנעה"? גם הנדל לא יודע לקבוע. זה קשה.

 

ככל הידוע לי, ובדקתי את זה עם גורמים רבים - לא הורשע אדם בישראל, לפחות לא בעשרות השנים האחרונות ב"שוחד הנעה" כשהוא בעמדת המשלם, בעמדה של דני דנקנר. לא מוגזם יהיה להגיד שזו נורמה שכיחה בארץ. הנה כמה דוגמאות:

 

לא מזמן, בתחקיר של חיים ריבלין ששודר בחדשות 2, שלחו מישהו לדני נוימן שהתחזה לבעל אמצעים ואינטרס ושילם לו כסף כדי שיסדר פגישה עם עוזי יצחקי, מנכ"ל משרד התחבורה. האם עוזי יצחקי היה פוגש את המשלם לו היה פונה אליו ישירות, בלי נוימן? ספק. האם היה עושה את זה בלוח זמנים כל כך מזורז? לא. ובכן, איפה חקירת המשטרה על "שוחד הנעה"? נוימן, לפי הלכת דני דנקנר, בוודאי צריך להיחקר במשטרה.

 

הלאה. במהלך כהונתו של אהוד אולמרט כראש ממשלה נחקרה ארוכות פרשת סיליקאט דימונה. למי שלא זוכר, מפעל בדימונה רצה יחס אחר ממרכז ההשקעות, שכפוף למשרד התמ"ת, עליו חלש אולמרט. בעל המפעל שכר בכוונה את עו"ד אורי מסר, שהיה אז מאוד מקורב לאולמרט. מסר הגיע במהירות לאולמרט עם העניין, אולמרט התערב ודחף ועזר ועל כך נשפט והורשע בהפרת אמונים. המפעל בדימונה נמצא לכאורה בעמדה של דני דנקנר. למה לא העמידו את בעל המפעל בדימונה לדין? זה לא "שוחד הנעה"? הוא לא שילם למסר רק כדי שיגרום לאולמרט להעדיף אותם לטובה?

 

 

דני נוימן. לפי הלכות דנקנר, היה צריך להיחקר גם הוא
 

דני נוימן. לפי הלכות דנקנר, היה צריך להיחקר גם הוא(Nana10)

 

לא מזמן נחקרה פרשת בנצי ליברמן. התברר שחברה בשם קרדן שכרה את עו"ד נחום לנגנטל, כדי שיעזור לה מול מנהל מקרקעי ישראל ובעיקר מול מנכ"ל המנהל, בנצי ליברמן, שהוא לא במקרה חברו הטוב של אותו נחום לנגנטל. ליברמן נחקר באזהרה וזה הסתיים בסגירת התיק והמלצה לטיפול משמעתי. לנגנטל יצא בלי כלום וקרדן נדל"ן כמעט לא היו בסיפור. למה? קרדן הם הרי המקבילה של דני דנקנר. הם המשלם. זה לא "שוחד הנעה"? הם לא שילמו ללנגנטל כדי שיביא יחס אחר, טוב יותר, משוא פנים מבנצי ליברמן לטובתם?

 

לא צריכים להכריע במלואם את גבולות המותר והאסור


אני יכול לתת עוד עשרים דוגמאות. קבעו שופטי ביהמ"ש העליון (בשפתי שלי): אנחנו לא צריכים להכריע באופן מלא את גבולות המותר והאסור בסעיף האמורפי הזה. די לנו בכך שדנקנר הוא בטוח אסור. למה הוא בטוח אסור? כי הוא שילם כל כך הרבה כסף, כי האיש שהוא לקח נטול כישורים, כי האיש שהוא לקח לא עשה כלום חוץ מהקשר עם אפרתי.

 

או קיי, בואו נזרום עם זה. אז דנקנר אשם, כי הוא לקח נורמה קיימת ומתח אותה עד לגבולות בהן הוא כבר נכנס לתוך המגרש הפלילי, אבל האם במקרה כזה לא ראוי לפחות בעניין העונש ללכת במידת הרחמים? כשקובעים נורמה חדשה (טובה יותר, לדעתי) על גבו של אדם, לא מוצדק לנהוג איתו בסלחנות ולהגיד - עכשיו כולכם מבינים מה הנורמות ומעתה ואילך הענישה תהיה בהתאם?

 

נתניהו וסילבן שלום
 

נתניהו וסילבן שלום(רויטרס)

 

בתחקיר "המקור" הערב נביא את הדוגמא הבלתי תיאמן של שלמה בן עמרה.

 

לפני כמה שנים עשינו ב"המקור" תחקיר על תיק תעשיות מלח, ובו העלינו כבר את סיפורו של קבלן הקולות מהליכוד, שלמה בן עמרה. כבר אז זה היה נראה לנו מטורף, אבל מתברר שלא ידענו כלום. ידענו שהוא קיבל מדני דנקנר 600 אלף שקלים ונפגש איתו רק פעם אחת. ידענו שגרסתו בחקירה היא מהמוזרות ששמענו אי פעם (עברתי אירוע, יש לי בעיית זיכרון, נשרפו לי המסמכים, לא זוכר למה קיבלתי את הכסף). גם דני דנקנר לא ממש הסביר בחקירה על מה הכסף. הוא מלמל משהו על זה שבן עמרה היה צריך לעשות הערכת שווי של תעשיות מלח בהיותו רואה חשבון ואז חזר בו. בקיצור, סימן שאלה אחד גדול.

 

במשפט התבררה התמונה המדהימה הבאה: בן עמרה נשכר כדי להביא את אישור שר האוצר. הוא נחשב חזק בליכוד ומקורב לסילבן שלום. סילבן שלום היה שר האוצר. דנקנר לקח אותו והבטיח לו דמי הצלחה. תביא את אישור שר האוצר, תקבל כסף. בינתיים התחלפו שרי האוצר ונתניהו מונה.

 

 

השופט בדימוס אליעזר גולדברג. כתב דוח חריף
 

השופט בדימוס אליעזר גולדברג. כתב דוח חריף(חדשות 10)

 

מאוד לא היה פשוט להביא את אישור שר האוצר לעסקה הזאת. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, היה מסויג מהעסקה. מבקר המדינה גולדברג כתב נגדה דוח קשה כבר בשנת 2000 והייתה ביקורת ציבורית על מה שנתפס אז כמתן מתנה ענקית לדנקנרים ולתעשיות מלח. למרות כל זאת, נתניהו חתם. בן עמרה סיפק את הסחורה וקיבל 600 אלף שקלים. לא פלא שבחקירה (וגם בשיחה איתי) הוא נתקף בבעיית זיכרון, ושדנקנר לא רצה לספר בתחילה על מה מדובר?

 

איך בן עמרה עשה את הנס הזה? לא ברור. נתניהו טוען בתגובה לכתבה של ברוך קרא ושלי, שלא דיבר איתו מעולם, ושחתם על העסקה רק אחרי שהדרג המקצועי במשרד האוצר אישר. הנושא כולו לא נחקר ביסודיות, כי כאמור בן עמרה ודנקנר לא אמרו אמת והמשטרה הייתה עסוקה בלנסות לעשות סדר בכל תיק הולילנד הענק, שזו רק הייתה סמטה צדדית שלו. כל כך לא העמיקו בחקירת העניין, שרק במהלך המשפט התברר לראשונה שנתניהו בכלל חתם על העסקה. עד אז כולם היו בטוחים שהוא לא חתם. מדהים.

 

גם היום יגידו לכם בכירים במערכת אכיפת החוק שהם משוכנעים שסיפור בן עמרה הוא לא פחות שוחד מסיפור מאיר רבין, אבל אין להם ראיות לכך - כי הנושא מעולם לא נחקר ביסודיות.