BETA

בוועידת קמפ דייויד היו הרבה טעויות. אחת התעלתה על כולן

ועידת קמפ דייויד אמנם לא הובילה להסכם, אבל היתה הוועידה החשובה ביותר בתולדות הסכסוך עם הפלסטינים, מפני שהדרך בה תווכה לציבור קבעה במידה רבה את האופן בו כולנו חושבים על הסיכוי להגיע להסכם עם הפלסטינים גם היום • מה באמת קרה שם, בחדרי החדרים? רביב דרוקר בטור לקראת תחקיר המקור - "סודות שיחות השלום" - שחלקו הראשון ישודר הערב אחרי המהדורה המרכזית

להצצה לפרויקט "המקור"

ועידת קמפ דייויד היתה ועידה לא חשובה. הישראלים והפלסטינים אמנם דיברו בפעם הראשונה ברצינות על הסדר הקבע, ראו מפות והחליפו רעיונות - אבל הם לא היו קרובים באמת, ממש לא, להסכם.


ועידת קמפ דייויד הייתה הוועידה החשובה ביותר בתולדות הסכסוך עם הפלסטינים, כי הדרך בה היא תווכה לציבור קבעה במידה רבה את האופן בו כולנו חושבים על הסיכוי להגיע להסכם עם הפלסטינים עד היום, 15 שנים לאחר מכן. אם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי ש"ברק הציע להם הכל והם סירבו", הייתי יכול לקנות כבר דירה. מאוד ממליץ לכם לשמוע מה אומרים אותם אנשים שחשבו אז בתום לב ש"ברק הציע להם הכל", מה הם חושבים היום על ההצעה הישראלית.

 

>> לכתבות נוספות בפרויקט סודות שיחות השלום

הפרויקט המלא - פרק ראשון

מדוע נזפה מדלן אולברייט בסגן ראש השב"כ לשעבר?

"לא היה אדם שקלינטון אהב יותר מאשר רבין"

מדוע פוצץ ערפאת את הפגישה עם ביל קלינטון?

 

פעמיים בלבד בתולדות הסכסוך ארוך השנים ניהלו הישראלים והפלסטינים מו"מ אמיתי להסדר קבע. פעם בתקופת ברק ופעם בתקופת אולמרט. שני הניסיונות הללו הולידו שורה של מיתוסים ואמיתות מוחלטות, שקשה מאוד לערער אותן. כל כך קשה, שנדמה שאפילו תחת גל טרור, אף אחד לא טוען שיש אולי דרך נוספת להרגיע את השטח והיא תהליך מדיני רציני. חלק מאותן אמיתות שהתקבעו קשורות במידה רופפת מאוד למציאות.

 

 

ברק וערפאת בקמפ דייויד
 

ברק וערפאת בקמפ דייויד(רויטרס (ארכיון))

 

בשנה וחצי האחרונות, ראיינתי למצלמה משתתפים בכירים מכל הצדדים - ישראלים, אמריקנים ופלסטינים, שהשתתפו בשני הניסיונות הללו. המחלוקות על העובדות די קטנות, הוויכוח על הפרשנות שלהן אדיר.

 

הנחתי מראש שכל טיפול שלי בסיפור הזה יזמין הרבה חשדנות מצד ימין. הנה שוב העיתונאי השמאלני מנסה להוכיח בכוח שיש פרטנר, למרות שהם דחו והם רימו והם סרבו וקיבלו רגליים קרות. ובכן, אני מזמין גם את הימניים ואפילו את בן דרור ימיני, לראות את שני חלקי הסרט הזה. בדברי חלק מהמרואיינים, הם ימצאו תימוכין משמעותיים לעמדתם. עדיין, מי שיבוא פתוח לצפייה יגלה, אני חושב, הרבה עובדות שהוא לא ידע על הניסיונות הללו להגיע להסדר, ושלא כל האשמה נופלת על צד אחד, לא עלינו ולא עליהם.

 

הטעות הכי גדולה של הועידה הזאת, לדעתי - והיו הרבה טעויות - היא בדרך בה הסתיימה. הסרט הערב (שלישי) יתאר את מה שקרה שם.

 

'היינו עייפים, ערפאת הוציא אותנו מדעתנו'

 

אני יכול לספר לכם ששנתיים אחרי הוועידה הייתי בקורס שהעביר דניס רוס באוניברסיטת הרווארד. שאלתי אותו - תגיד, למה הודעתם שזה כישלון והטלתם את האשמה על הפלסטינים? הטלת האשמה על אחד הצדדים הייתה מנוגדת להבטחת קלינטון לערפאת וברק, הבטחה שניתנה לפני הפסגה. היא גם לא שירתה את הצורך להמשיך ולקדם את המו"מ ודחקה את הפלסטינים לפינה בלתי אפשרית.

 

רוס, ככל שאני זוכר, די הודה שזו הייתה טעות. 'היינו עייפים, אחרי שבועיים של פסגה מתישה, ערפאת הוציא אותנו מדעתנו (הוא בטח ניסח את זה קצת אחרת) אז רצינו להגיד את זה לעולם כולו'.

 

יש עוד נימוק אחד מאוד חשוב לדרך בה האמריקנים נהגו: קלינטון רצה להגן על ברק וברק חשב שהדרך הכי נכונה להגן עליו היא לזרוק הכל על ערפאת. קלינטון טעה וברק שגה. או שלא. תשפטו אתם בעצמכם - אם תסכימו להקדיש לכך שעה הערב.