איי פסטיגל: דנה פרידר רוצה שתעשו לה פוק פוק פוק

חשבתם שהשיר הרשמי של הפסטיגל מזעזע? חכו שתשמעו את השיר של כוכבת הילדים דנה פרידר, "טאג מי בייבי"

סטריפ

חנוכה כבר כאן. כל מי שעבר בטעות בימים האחרונים בשדרות רוקח יודע את זה - פקקי הענק המשתרכים כל ערב בסמוך לגני התערוכה שמורכבים כמעט אך ורק ממכוניות מלאות זאטוטים שרק רוצים לפסטיגל הם אולי הסממן הכי בולט של חג האורות. הרבה יותר מסופגניות (מי צריך את כל הקלוריות האלה?), מלביבות (מי צריך את כל הטיגון-עמוק הזה?) ומחנוכיות (מי צריך את כל הדירות הנשרפות האלה?).

 
השנה החליטו אנשי הפסטיגל להכין את ה-iפסטיגל - מופע שכולו שיר הלל לטכנולוגיה, לאינטרנט, לפייסבוק ולאנגרי-בירדס. כשנחשף לפני מספר שבועות השיר הרשמי של הפסטיגל, עם שורות המופת "אתן לרון לשחק משחק חדש מרתק / הוא משודר ב-HD שמור לי על דיסק און קי / עם הגיטר בידיי ה-angry birds אחריי", כתבנו כאן שהיחס הרדוד והמסחרי לטכנולוגיה, שמעדיף לזרוק לילדים כל מיני מילים ומושגים בלי קשר למציאות רק כדי לגרום לנסות להם להתלהב מהעומס הוויזואלי והקונספטואלי הזה (שלא עומד מאחוריו כלום), גורם לנו לנסות להבין איפה טעינו בדרך שילדנו הקטנים צריכים להחשף לזה.

 

אם חשבתם שזה גרוע - חכו שתשמעו את שיר מס' 3, "טאג מי בייבי" של כוכבת הילדים והדוגמנית דנה פרידר.

  

 

המחשב שלי דלוק בלי הפסקה
הציפיה הפכה מזמן למועקה
אבל הלב שלי רוצה להתרגש
ועד שזה יקרה לוחצת על refresh.

 

ב-event שלי אתה רק רק maybe maybe
לחצתי על ignore בכל זאת אני lady 
בוא לכאן עכשיו ודי להיות תינוק
טאג מי בייבי תעשה לי פוק פוק פוק

 

כל מה שבא לי מעלה לי על ה-Wall
כולם עושים לי like אפילו LOL
שיתפתי לינק ודיעה זה הכי לא אישי
העם דורש צדק חברתי

 

ויש עוד מאיפה שזה בא: הערבוב המזוויע והעילג בין עברית אנגלית (poke לא נהגה pok. למרות שזה מתחרז - זו עדיין טעות מחרידה באנגלית), הרמיזות המיניות הדי בוטות (להורים, כמובן - סביר שהילדים, מפותחים ככל שיהיו, לא יבינו) והרמיזה לכך שאנשים לא אכלו קוטג' שבועיים ודרשו צדק חברתי רק בגלל שעשו להם Share בפייסבוק - "טאג מי בייבי" מציג תכנים בצורה שבהחלט לא ראויה למאכל אדם - שלא לדבר על ילדים (למרות שהלחן והעיבוד המוזיקלי דווקא סבבה).

 

סביר להניח שיש דרך נחמדה ואינטליגנטית לשלב מונחים טכנולוגיים ואינטרנטיים בשירי ילדים - אך נראה שבפסטיגל המוקדש כולו לטכנולוגיה בחרו לא לעשות כך. במקום זה חיברו שירים ממילות-מפתח בצירופים שלא באמת אומרים שום דבר, מה שיוצר את הרושם שמי שכתבו את המילים לשיר הזה (דנה פרידר עצמה ביחד עם יונתן בר אילן) לא ממש מכירים או מבינים את הפייסבוק הזה שהם שרים עליו - ומציגים אותו בצורה רדודה הרבה יותר מהמציאות. חייבים להודות שזה הישג לא קטן.

 

אנחנו מקווים רק שהזאטוטים שמגיעים לפסטיגל הזה מכירים את העולם בו הם חיים טוב יותר מהכוכבים להם הם מקשיבים.

 

פורסם לראשונה ב"חורים ברשת"