המדריך לביצה הלסבית

קחי בחשבון שהלסבית הבאה שתפגשי כבר שכבה עם החברה שלך, ואם לא – תמיד יש את מחר. ככה זה אצלנו: לולה גת מדווחת ממפגש לוהט

ביום שישי נפל דבר בביתנו. הרוטינה המרגיעה של ארוחת ערב בשבע, אמבטיה, סיפור (עוד סיפור, עוד פאזל ועוד סיפור) ואחריה התנמנמות נעימה מול כוכב נולד, הופרעה.

הסיבה הרשמית – יומולדת לחברה. המזל – החברה גם היא חולה בפרברת, וגרה במרחק לא מחייב של 264 מטר מאיתנו, בערך.

לצורך המאורע, שבשלב ההוא עוד לא הוחלט אם הוא משמח יותר ממתיש, הצאצא אושפז אצל סבתא והוצאנו מהארון שני טי-שרטים יפים במיוחד. פילסנו דרכנו אל עבר הגג שעליו נערך האיוונט, בתקווה שעד 12 בלילה נצליח להניח את עצמנו במיטה.

הביצה על הגג

20 לסביות, שתי חברות מהעבודה ושני בעלים של חברות מהעבודה (תמיד יש לחברות מהעבודה בעלים), קידמו את פנינו. סבב נימוסי של שלומים ושקענו בתוך פופים שהמתינו לנו מבעוד מועד.

למראית עין, מדובר בחבורה מקרית למדי של בנות (אין שום סיבה להתייחס מעתה ואילך ליתר הנוכחים), שאולי מכירות חלקית אחת את השנייה, אבל לא יותר מזה. שעתיים אחרי, כמה כוסיות, בקבוקי בירה וסיגריה מסוימת מאוד שעברה על פניי כמה וכמה פעמים (וגרמה לי לעיטושים בלתי נגמרים – סימפטום קשה נוסף של פרברת), והתברר שוב מה שכבר הספקתי לשכוח – כל אוסף של לסביות, מקרי ככל שיהיה, הוא בעצם סבך בלתי יאומן של קשרים מסוגי סוגים, שידוע יותר בעגה מקצועית בשם – "הביצה".

18 מתוך העשרים סודרו להן בתשעה זוגות. כולן גרות יחד, לחמישה זוגות יש ילד (לזוג אחד תאומים), שני זוגות בשלב זה או אחר של הריון ושני זוגות שהרעיון עושה להם להקיא, בלי שיש הריון (גרות בתל אביב, כמובן). והנה השוס - כמעט כולן היו בשלב זה או אחר של החיים, עם מישהי אחרת מתוך ה-20.

תיבת נוח: הגרסה הלסבית

כן. שמעתם נכון, בערב נתון, ישבו 20 איש, סדורים להם היטב בזוגיות מפוארת, ולצידם זיונים מהעבר, רומנים מהעבר, מערכות יחסים ארוכות מהעבר ופרידות כואבות המעבר.

האם אי פעם אתם יכולים לדמיין מצב דומה אצל סטרייטים? לא, ודאי שלא. אם יוסי ידע שרותי שכבה עם משה שיושב משמאלו, הוא יפתח את שיחת החולין איתו בנגיחה ענוגה במצח שלו. ואם אסתי תדע שבעלה גדעון כמעט התחתן עם רינת, ההיא עם המיני והרגליים הארוכות שמתחבקת עם ההוא ליד הגבינות, היא תעשה סצנה שתתחיל מיד כשיחזרו הביתה ותסתיים כשבנם הבכור (שעוד לא נולד), יעלה לתורה.

אבל אצל לסביות זה משהו אחר. אצלנו סקס וזוגיות זה כמו מבוא לחברות. נדיר למצוא שתי חברות טובות שלא היו ביחד באיזה שלב בחיים. נדיר כמעט כמו למצוא גבר ואישה שנשארים חברי נפש אחרי שהסתיימה מערכת יחסים ביניהם, או אפילו אחרי לילה מזדמן.

בתוך החבורה ההיא, מתברר, יש שני זוגות שהחליפו. פשוטו כמשמעו – היה היו צילי וגילי והנזל וגרטל, התפרקו שתי החבילות, כולן בכו על כתפן של כולן והיום יש צילי וגרטל, והנזל וגילי (או משהו כזה). וכולן שמחות ומאושרות, חולקות להן בקבוקי בירה ואת הסיגריה ההיא, זאת שמדגדגת לי בפרברת.

כן לליבידו, לא לקנאה

והנה לכם עוד תופעה לא לגמרי מוסברת, שייחודית כל כך לתת תרבות המופרעת שלנו. זה הרי נוגד את הטבע החייתי האנושי. קנאה זה הרי אחד הרגשות היפים, או לפחות החזקים. ואם הקנאה הזו מנוטרלת, האם זה אומר משהו על קיומו ועוצמתו של הליבידו הלסבי?

הרי מי מאיתנו לא התבלבלה כמה עשרות פעמים בחייה, כשחברות נהייתה צפופה כל כך, עד שללכת לישון (נגיד) ביחד נראה רק המשך ישיר של היום. משהו במיניות לסבית מטשטש את הגבולות בין חברות לאהבה ומערכת היחסים. בנות שאוהבות בנות כנראה אוהבות יותר.

ובכן, בטרם נושלך שתינו לביצה הטובענית, אספתי את עצמי, את הזאתי שלי ואת הליבידו שלנו וירדתי מהר במדרגות אל אויר הפרברים הצלול. לסבית או לא לסבית, חברות או לא, שאף צפרדע לא תעיז להניח אצבע על הזוגיות שלי. אני לא מתחלקת, ושהקהילה תתפוצץ.

עוד מבית היוצרת