מזל בתולה

מה עשו בהונגריה כדי להוכיח שקרום הבתולין שלם, על מה ישבו הבתולות ברומא כדי לבתק את הקרום ומי נבחר למשימה הזאת בסנגל. מסע היסטורי בעקבות מנהגי הבתולין

משחר ההיסטוריה, בכל התרבויות היה שמור מקום של כבוד לקרום הבתולים, ובעיקר לשלמותו עד לנישואין. אצל רבים עדיין קיימת הדרישה או הרצון שהרעיה לעתיד תהיה בתולה עד לליל הכלולות.
בתקופה הקלאסית, בתרבויות רומי ויוון, ניתן כבוד רב לבתולות וייחסו להן תכונות של טוהר. חלק מהבתולות אף היו מקודשות לאל וסטה, נהנו מזכויות יתר ואף היתה להן חסינות מעונש מוות. הבתולה היתה מנושלת ממעמדה הרם, רק אם היתה מאבדת את בתוליה.

לאורך השנים התפתחו מיתוסים שונים על סגולותיהן של הבתולות: קשר קרוב עם בתולה, ללא קיום מגע מיני, יכול לחדש את כוח הגברא; יש גם מי שטענו בתוקף כי הבתולות יכולות להרגיע סערות ולהשקיט סופות.

70 בתולות או בתולה בת 70?

מעמד מיוחד, ארוטי בעליל, שמור לבתולות בדת המוסלמית ו-70 מהן מאכלסות את גן העדן. על פי הדת המוסלמית, מי ששנכנס בשערי אותו גן, פוגש בבתולות נאות שמוכנות לקיים עמו יחסי מין כמספר ימי הרמדאן וכמספר מעשי הצדקה שביצע בחייו. אינשאללה.

בתרבויות שונות, הכלות היו צריכות להוכיח את כשרותן בהצגת סדין המוכתם בדם ביום שלאחר ליל הכלולות. ההוכחה הזאת, אגב, עלולה להיות קשה להשגה, כיוון שקרום הבתולים עשוי מרקמה גמישה, אשר יכולה להימתח מבלי להיקרע במגע המיני הראשון. במקרים רבים גם אם הקרום נקרע, לא חייב להופיע דימום. אולי משום כך חיפשו דרכים נוספות לקבלת אישור על קיומו של קרום בתולין שלם וללא רבב. בהונגריה, למשל, רווחה אמונה שאישה שעוברת דרך נחיל דבורים מבלי להיעקץ, הרי היא בתולה.

לא תמיד זה טוב

לא בכל התרבויות קידשו את ערך הבתולין ובלק מהמקומות אף עודדו נשים, שלא לשמור על בתוליהן. במספר ארצות בדרום אמריקה ובאפריקה, ניתנה העדפה לבחורה שכבר הוכיחה את פוריותה. בשבטים מסויימים, נישואין עם בתולה נחשבו לבזיון, ולבתולה היו קשיים במציאת חתן. הנשים המבוקשות לנישואין היו דווקא אלה שצברו נסיון מיני רב.

גם לביתוק קרום הבתולים ניתנה חשיבות רבה, וסביב התובנה הזאת נולדו מנהגים שונים, שלא לומר משונים. בתרבויות שונות תפקיד הביתוק ניתן לבעלי תפקידים חשובים כמו מלך, ראש שבט, או איש דת. רק בנות שעברו טקס כזה, קיבלו היתר להינשא. לעתים הדבר היה כרוך בתשלום ובחורה שלא היה בידיה את הסכום הדרוש, נידונה להיות רווקה לכל ימי חייה.

בימי הבינים ביתוק הבתולים של הכלות נחשב כתפקיד בעל כבוד, אשר לו זכו רק בעלי המעמד הגבוה. במקומות מסוימים "חוק הלילה הראשון" העניק זכות זו רק לשליטים הפיאודליים. בסנגל, רק לאבי הכלה היתה הזכות לבתק את בתוליה של בתו ואילו בתרבויות עתיקות אחרות היו אלו עבדים או אסירים אשר ביצעו את פעולת הביתוק.

קריעת קרום הבתולים נעשה בהסטוריה לעיתים בעזרת חפצים. ברומא היתה הכלה מתיישבת בחיקו של אל הפוריות, שהצטיין באיבר זקוף. באי סמויה טקס ביתוק הבתולין נעשה בפומבי ובמצרים העתיקה היה החתן בעצמו חובש את ידו בבד לבן, ולאחר הביתוק מציג בגאווה את הבד הלבן המוכתם בדם.

גם בימינו ישנן בחורות אשר פונות לרופאי נשים על מנת שיתקנו בתוליהן לפני החתונה. מעבר למנהגים והאמונות בל נשכח שהשיטה המקובלת והנהוגה על פי רוב, ברוב התרבויות, היא גם המהנה ביותר - קיום יחסי מין.

מתוך אתר האינטרנט של שירותי בריאות כללית