8 טיפוסים של גברים בחדר הלידה

"הבעל השמרטף נצמד אל המוניטור כאילו מדובר במשימה בינלאומית". מיילדת מנוסה מגלה את הסודות הכמוסים מחדר הלידה - איך גברים נוטים להתנהג באירוע המכונן? לחוצים, שותפים, נעלמים או מתנהגים כמו אריות בכלוב?

פסקה חדשה

חדר הלידה, אליו אנו מגיעות ברגעים החשובים בחיינו, דומה למעבדה אנושית המשחזרת שוב ושוב את פלא החיים הגדול מכולם - הלידה. עוצמת החוויה ומשמעותה כה גדולות, עד שניתן לראות את הפינה הפרטית של היולדת ובן זוגה כעולם ומלואו.

 

עמית, מיילדת מנוסה, העובדת באחד מבתי החולים במרכז הארץ, נפעמת בכל פעם מחדש מהפלא. הזמן והניסיון הביאו אותה ליצור רשימה משעשעת של הגברים המתלווים אל נשותיהם לחדר הלידה. "מרביתם זקוקים לקבלת סכמה מדויקת ככל האפשר של התהליך", מדווחת עמית בחיוך. "הם מתעניינים בשלבים העומדים בפניהם, שואלים כיצד הם אמורים לפעול בכל אחד מהם, ומבררים מהי הערכת הזמן. כל לובש מדים הנמצא בחדר הלידה, מן הרופא הבכיר, דרך האחיות והמיילדות ועד פקידות הקבלה, זוכה לשאלה הקבועה 'כמה זמן זה ייקח?'. הסברים בסגנון 'זה שונה מיולדת ליולדת ומלידה ללידה' אינם מתקבלים בברכה, והם נותרים אובדי עצות ובלתי מרוצים".

פסקה חדשה

הבייביסיטר

 

הבעל השמרטף נצמד אל המוניטור החל מהדקה הראשונה בחדר הלידה ואינו מש ממנו, משל מדובר במשימה בינלאומית. הוא מקפיד לעקוב אחר כל פרט ואינו מהסס לפנות בשאלות אינספור. "האם כך זה צריך להיות?" הוא מתעניין. "מה המשמעות של תנועת הגרף?" הוא חוזר ומברר. הגנרל הצעיר מקפיד לא להחמיץ ולו תזוזה אחת במסך, בייחוד כאשר אשתו חווה ציר. "שיואו, איזה ציר היה לך עכשיו", הוא מדווח לה בהתפעלות לאחר שקרא את המספרים המופיעים על הצג.

 

אחד המצבים המצחיקים הוא כאשר רצועת המוניטור זזה ואינה קולטת את הציר המגיע. "תנועת הצירים נקלטת באופן חיצוני דרך הבטן, שם נקשרת הרצועה", מסבירה עמית. "לכן תזוזה קטנה של האישה או של הרצועה מספיקה כדי שהמוניטור לא יקרא את הציר. במצב כזה, היולדת יכולה להתפתל, לסבול ולהתנשף, אך באין נתונים מוכחים, לתפישתו של בעלה גם אין ציר. "מה את רוצה?" הוא יתפלא באדישות אין קץ.

 

הממוחשב

 

הטיפוס הממוחשב מגיע ערוך עם כל הנתונים והחישובים במחשב הנישא. הבעל הממוחשב לא מתרשם מהטכנולוגיה של בית-החולים, ובודק באופן אובססיבי קמעא את הסכמות שהכין מבעוד מועד. במקביל מנהל הבחור שיחות ערניות עם משרדו ועם כל דיכפין, ומדווח על כל שלב ושלב. עד הרגע המכריע נראה המקום כמשרד לכל דבר, ולא ניתן לנתק את הגנרל מצעצועיו. שאגה קטנה של היולדת מביאה אותו בסופו של דבר להעביר את הטלפון הנייד לפרופיל "שקט" ולהתפנות לעיסוק שלשמו התכנסו כולם.

פסקה חדשה

המיילד

 

מדובר בבן-זוג המגיע למתחם הלידה מצויד ברקע היסטורי רלוונטי שהכין לכבוד המאורע. ייתכן כי הוא שימש בעברו כחובש קרבי, פרמדיק או מתנדב במד"א למשך שלוש דקות, אך הוא מתפקד כשותף פעיל בכל הקשור להליכים הרפואיים. הוא ממהר לדווח ליולדת על האינפוזיה ההולכת ואוזלת, על המוניטור שאינו מחובר היטב ועל כל צפצוף חשוד. המיילד האמיץ מוכן לסייע בכל שלב ומודיע כי בפעם הבאה יוכל ליילד לבדו. בן הזוג הוא כוכב האירוע ולמעט התייצבותו בין רגליה של היולדת ועידודה בצווחות: "הנה, הוא כבר יוצא, עוד קצת מאמץ, עוד קצת", אין חשים כלל בנוכחותה.

 

הלחוץ

 

"לא מזמן", מספרת עמית, "בדקתי יולדת במיון והודעתי לה כי היא כבר מוכנה לעלות לחדר הלידה. ברגע שסיימתי את המשפט הרגשתי 'בום' - יד כבדה נפלה על כתפי וחבילה כבדה הוטלה לרגליי. הבעל ששמע את הבשורה פשוט התעלף ואשתו מלאת הפליאה עקבה אחריו ממיטתה". הטיפוס הלחוץ מתקשה להתמודד עם המצב, הוא חסר אונים לחלוטין ומעדיף להיעלם בכל הזדמנות באמתלות שונות או לפחות לא להתערב בתהליך. בדרך כלל יישבו הטיפוסים הלחוצים בכל מהלך הלידה בצד. לעיתים יקומו בניסיון נואש להועיל, אך יתיישבו בתחושה שכל הסיפור גדול עליהם. "בעוד הבעל נע מצד לצד כאריה ועומד לאבד את הצפון, היולדת על ציריה וכאביה משוחחת בטלפון ונותנת הוראות לעורף: היכן נמצא האוכל, את מי לקחת מהגן ובאיזו שעה, ואילו צעצועים יש לתת לילדה".

פסקה חדשה

השותף הפעיל

 

בן הזוג המסור מרגיש כחלק בלתי-נפרד מן ההיריון והלידה. הוא ידווח לה "יש לנו ציר", ירבה להימצא מחוץ לחדר הלידה בחיפושים אחר המיילדת וישתדל לשאול, להודיע או להשיג לאשתו את כל מה שנחוץ, וגם את מה שפחות. הוא משמש לאשתו סנגור ואפוטרופוס, וכאשר היא תרצה לקבל זריקת אפידורל, הוא יסביר "כואב לנו" ויתעניין באסרטיביות היכן המרדים ו"כמה זמן עוד נצטרך לסבול". אם הזוג בחר בלידה טבעית, ייכנס השותף הפעיל עם בת זוגו לבריכה, יישב איתה על כדור הפיסיו, ישתתף בעיסויים ואף ייכנס איתה למקלחת. אם לפתע תיסוג היולדת מרעיון הלידה הטבעית ותדרוש בדחיפות זריקת אפידורל, הוא יזכיר לה כי בבית הודיעה לו חד-משמעית "אל תיתן לי לקחת אפידורל".

 

הנעלם

מבחינתו, היה הבעל הנעלם מדלג על כל שלבי הלידה וקופץ ישירות לשלב בו הרך הנולד נמסר לידיו. הוא מתקשה להתמודד עם מראות הדם, הכאב וכל הכרוך בלידה, ומבלה רוב הזמן מחוץ לחדר. גם כאשר הוא נכנס לחדר הלידה לדרוש בשלום אשתו, הוא חושש לגעת בה, מתרחק מאזור הרגליים ונס על נפשו בכל פעם שבה מגיעה המיילדת לבצע פרוצדורה כלשהי. היולדת מוצאת את עצמה דואגת לו, שולחת אותו לאכול משהו ולנוח.

פסקה חדשה

המחליט

לדברי עמית, אין בני זוג רבים כאלו, והיא מספרת כי מדובר בגברים הלוקחים על עצמם את ההחלטות כולן, כולל אם האישה תקבל זריקת אפידורל או לא. בשעת הצירים הם פוקדים על האישה ללחוץ ומחלקים לה ציונים על ביצועיה. לאחר שהתינוק נולד וכולם נושמים לרווחה, הם מרעיפים שפע מחמאות, לא ליולדת הרצוצה - רחמנא ליצלן - כי אם ל"מיילדת התותחית" שסייעה לה.

 

האדיש כביכול

 

אין זה משנה אם מדובר בפרק זמן קצר או בשעות ארוכות עד שמגיע שלב הלחיצות, הבעל האדיש מבלה את זמנו בהרצת צחוקים על האישה המצפה. הטיפוס הנ"ל מצלם את אשתו עם האינפוזיה, בשיער סתור או עם המדחום בפה, כאילו מדובר בתופעת טבע. הוא מגיב בציניות על כל התרחשות ומשתף את המיילדת בבדיחות. כאשר האישה כבר מחוברת לקטטר, הוא משועשע מכמויות המים ששתתה באותו יום, ובקיצור - המצב כולו נראה לו כסיטואציה עליזה ומשמחת. בין לבין משתדל הטיפוס האדיש לא להראות שום התרגשות, גם כאשר הראש מתחיל מבצבץ. אך לבסוף, כאשר הרך מגיח לעולם ומונח ברכות על בטנה של האם הטרייה, מעטה הציניות, אותו טיפח במסירות בשעות האחרונות, נושר כבמטה קסם והוא מתייפח בקול גדול ובהתנשפויות עמוקות.

 

האבות מודים: לידה היא לא דבר סקסי >>

בחן את עצמך: האם אתה נמנע על האבות החדשים?

מדריך לגבר היולד >>

גם גברים יכולים לסבול מדיכאון אחרי הלידה >>