לולה גת לי בשלט

לסביות אוהבות לשבת מול הטלוויזיה, והכי אוהבות כשקורה שם משהו לסבי. לולה גת על ערב טלוויזיוני מלא ציפייה, מתח והאכזבה הבלתי נמנעת

אנחנו אוהבות טלוויזיה. כן, כן, יחד עם ערימת הסטריאוטיפים שראוי להדביק לנו, יהיה רק הגיוני לציין שאנחנו אוהבות טלוויזיה. למען הדיוק, טלוויזיה וקולנוע, ועדיף שהקולנוע יבוא בוורסיה הטלוויזיונית שלו – אנחנו אוהבות טלוויזיה וסרטי D.V.D.

זה לא סתם. בדומה לחיבתנו לדגמ"חים, שיער קצר וסטרייטיות, גם לאהבה הזו יש הסבר (לגבי היתר, בהזדמנות). אבל לפני שאנתח את הסימפטום הזה של זהותנו המינית, אתאר לכם את הסיטואציה.

את צוות הכונפות שלי זוכרים? יופי. אז החבורה האימתנית התאספה לה בביתנו, כהרגלה, לערב נעים של טלוויזיה איכותית. המונח "טלוויזיה איכותית" בהקשר הזה מתייחס לאלמנט מאוד ספציפי – כל אוסף פריימים, מקרי ככל שיהיה, אשר יכיל בתוכו שתי בחורות באחד מהמקרים הבאים: אחד - השתיים מקיימות מגע בעל אופי מיני; שתיים - הן אינן מקיימות מגע ולאי הקיום יש אופי מיני ברור , קרי - מתח מיני. כמו כן כל דיבור בעל ריח של מתח בין שתי בחורות, שווה שנצפה בו בשקיקה וגם דמויות תמימות שעלו לנו בלסבו-דאר כבעלות פוטנציאל לסבי זה או אחר.

כש-144 תתנשק עם כוכבית

ערימה של לסביות ממתינות בכיליון עיניים להפסקת פרסומות, רק בגלל שבפרסומת החדשה של בזק, נראה כאילו המרכזנית ב-144 מזיזה את היד אל עבר שכנתה לדלפק באופן מעורר חשד (לסבי כמובן); הציפייה הזו אינה אירוע נדיר. נשבעת לכן שכבר יצא לנו לראות אי אלו סרטים סוג ז', מתחילתם ועד סופם, רק בגלל שרצה שמועה שיש איזו נשיקה חטופה בלחי בין שתי נשים אי שם באמצע.

ובטח תשאלו את עצמכם: למה להמשיך לראות אחרי הסצנה הזו אם מדובר בסרט כל כך גרוע? שאלה טיפשית – לעולם אין לדעת אם לא יהיה עוד אירוע ששווה שנשאר עבורו. ולא בהכרח מדובר בסצנות סקס, ממש לא, אפילו רמז שיאפשר לנו לפנטז שלמרות שהסרט מסתיים בחתונה בין הגיבורה לחבר הטייס שלה, בעצם היא רוצה את החברה שלה מהעבודה ותכף הן תהיינה ביחד.

מבט חטוף בין שתי נשים, יעשה לנו את זה פי מאה יותר מכל סרט פורנו מצוי, או למה להרחיק לכת - אפילו יותר מכל כוסית-על שתפזז בבגד ים. בנקודה הזו נחשף הפן באישיות שלנו, שהרבה יותר קרוב לצד הנקבי מאשר לזכרי – אנחנו רומנטיקניות חסרות תקנה. תנו לנו אהבה בלתי ממומשת בין שתי בחורות ונכאב איתן כאילו היינו שתי צפונבוניות בנות 17 ששקועות בעלילות ה-O.C. תנו לנו הפי-אנד רומנטי שבו שתי הבנות נופלות לנצח זו בזרועותיה של זו, ונייבב כמו נקבה פגועת "נוטינג היל". תנו לנו סצנת סקס לסבית בכיכובה של שרון סטון או אנג'לינה ג'ולי ועשיתם לנו את השבוע וליוטיוב את העשור.

מחכות לגודו...

ובכן, נשוב להתאגדות השבועית שלנו. המקום, כאמור בסלון ביתנו. הנוכחות: בנות. שאוהבות בנות. הכיבוד: משמין. האירוע: הפרק של ה-X המיתולוגי, בו הגיבורה (שתהרגו אותי אבל אין לי מושג איך קוראים לה) בוחנת אם מיה דגן עוד עושה לה את זה. יש לציין שאף אחת מאיתנו לא צופה בסדרה. יש לציין שאף אחת מאיתנו לא ידעה שקיימת סדרה כזאת. פשוט נחשפנו לפרומו, עם הנשיקה, בין זיפזופים, ומיד אורגן חמ"ל ביום הרלוונטי.

פעם זה היה בגלל זינה (דיוות על בכל קנה מידה, וקונצנזוס חד פעמי בין הומואים ללסביות. טוב, כמעט חד פעמי). אחר כך ה-L Word, שלא דרש מאיתנו לאמץ את הדמיון. בין לבין היה בריאן - ע"ע סדרת הגייז הדגולה, "הכי גאים שיש"- אייקון לסבי חד וחלק (כולנו, אבל כולנו! רצינו ורוצות להיות הוא). אפילו "חוק וסדר" עם התובעת שנראית כמו טניטה טיקראם ועוד לא יודעת מה טוב בשבילה (ואולי כן). ויש עוד והרבה, המון, ועוד לא דיברנו אפילו על ספורטאיות (ועוד נדבר). דמויות הלסביות שמציפות את המסך בדרך כלל עדיין לא יצאו מהארון, או ברוב המקרים אפילו לא יודעות שהן כאלה, אבל אנחנו יודעות ואנחנו נמתין בסבלנות אין קץ.

... מקבלות את מיה דגן

ולמה זה כל כך חשוב לנו, ולמה זה כל כך מעניין אותנו ולמה זה כל כך מרגש אותנו? טוב, כל אחת כזאת מוסיפה לנו וי קטן. כל אחת כזאת מנחמת אותנו קצת על השוני. כל אחת כזאת מוכיחה שוב ושוב שתאכל'ס שתי בנות זה לא רק הכי נעים, זה גם הכי יפה והכי הגיוני, כי אם ג'ניפר בילס כזאת, אז מי יכול להגיד לנו אחרת.

אבל הערב שלנו הסתיים במפח נפש קל. הגיבורה (מה זה הליהוק הזה?) של ה-X בדקה את מיה דגן (אפילו לא לעומק), עיוותה את פרצופה וויתרה על התענוג. אנחנו השתכנענו פעם נוספת שטלוויזיה ישראלית זה דרעק לא אמין, וסימנו את הבחורה ב-X גדול ולא מיתולוגי. אבל שלא תחשבו שלא מצאנו עץ להיתלות בו – מיה דגן דווקא נראתה מבסוטה ומי יודע, אולי היא חכמה מספיק בשביל להבין...

אה, ובמבזק פרסומות הבא (בכוכב נולד שגם הוא קרקע פוריה למדי), שימו לב לפרסומת ההיא של בזק.

בונוס לקוראת חובבת זינה - וידאו עתיר במתח מיני
עוד מבית היוצרת:
אבוי אני סטרייטית - פעם זה היה סקס, היום זה גן ירק
הרווח בין הלסבית לחריץ - תלאות לולה גת ואיש המקצוע