שלא נדע

הריון הוא שלב מסתורי ומרתק וכל הנוגעים בדבר עסוקים בניחושים, בתפילות ובתקוות. כנראה שזו הסיבה לאינפלציית האמונות הטפלות שתוקפת כל הריונית מצויה, בבית, בעבודה, ברחוב ובעצם איפה לא? כל מה שלא רצית לדעת

שעת בוקר מוקדמת. את יושבת בשירותים, מתבוננת בדריכות במקלון הלבן הקטן. פס אחד ורוד כבר נמתח לאורכו של החלון, והמתח גובר. לאט לאט מופיע גם הפס השני, זה שכל כך חיכית לו, והוא הופך ברור ובולט יותר מרגע לרגע. מזל טוב! אומר לך גם הרופא בבדיקה הראשונה, ואת מאושרת. אבל מה למזל ולכל זה? הרי מדובר בביולוגיה נטו: זרעון פוגש ביצית והם יוצאים לדייט לוהט שנמשך תשעה חודשים. ובכן, כפי שתלמדי לגלות, המזל, הגורל וכל האמונות והכישופים ימלאו מעכשיו תפקיד מרכזי בחייך, בין אם תרצי או לא.

שעת השושו

קודם כל, את חייבת לשמור על זכות השתיקה. על פי האמונה אסור לספר, לדבר או לרמוז אפילו על ההריון עד שיעברו שלושה חודשים. יש כאן נקודה הגיונית, רוב ההפלות מתרחשות בשליש הראשון ואולי האמונה נועדה שלא לשבור את לבה של המשפחה המורחבת יחד עם שלך. אחרי שסיפרת, כולם יברכו וישמחו ומיד יפצחו בשלל אזהרות והתראות: אסור לך ללכת יחפה כי זה מקרר את הרחם ואסור גם להתעטש או להשתעל יותר מידי. סובלת מצרבות? התינוק שלך עתיד לצאת עם ראש מלא שיער, אבל מצד שני, אם תאכלי הרבה לימון נגד הבחילות הוא עלול לצאת קירח.

מומלץ שלא להסתכל על אנשים מכוערים או מוזרים, ואם את רוצה ילדים יפים תאכלי הרבה ביצים. בכלל, אוכל הוא נושא רגיש מאוד בהריון, ופה האמונה הטפלה מתגייסת לטובתך: אסור למנוע ממך לאכול, לכרסם או לנשנש כל דבר שתרצי, כי אם תחשקי במאכל מסוים ולא תקבלי לתינוק שלך יהיה כתם לידה בצורת אותו המאכל בדיוק. בנוסף, אסור להסתפר או לצבוע את השיער עד אחרי ההריון, או לפחות עד שהתינוק מתחיל לזוז, ואם הוא זז הרבה תתכונני מותק, יהיה לך ילד שובב.

יש לך בת? נדפקת

הבטן יוצאת החוצה, וכולם כבר יודעים. זה הזמן למשחק הניחושים האהוב על הרחוב הישראלי בכלל, ועל הסבתות בפרט: טוטו בן או בת. שימו לב לאפליה המינית שמתחילה עוד מהבטן, שריד לימים בהם העדיפו בנים על פני בנות. בטן בצורת שפיץ שבולטת מעידה על בן, ובטן רחבה על בת. אם את קורנת וזוהרת, נראית יפה מתמיד – בטוח שיש לך בן. הישבן גדל ומתרחב? הפנים מתכערות ומתמלאות פצעים? כולם יאמרו לך שיש לך בת, ויוסיפו את המשפט המנצח: "בת לוקחת את כל היופי מהאמא". הסבתות גם יגידו לך שבהריון של בת מקיאים יותר והפנים נעשות עגולות.

ידוע גם שאם הפופיק שלך פורץ החוצה מוקדם – את נושאת בקרבך בן, שכן הזרבובית של הקומקום הקטן דוחפת את זו של הקומקום הגדול החוצה. טוטו בן או בת כל כך חביב על המאמינים והמאמינות, שלא חסרות הריוניות שנקלעו לויכוח על פרי בטנן עם אנשים זרים לחלוטין, שטענו כי "יש לך בטן של בן, וכל הבדיקות האלה של הרופאים זה שטויות במיץ".

לידה קלה, אינשאללה

האמונות הטפלות הולכות ונערמות בשליש השלישי של ההריון, ממש לקראת הסוף. כולם מסתכלים על הבטן, לבדוק אם היא "ירדה", ובוחנים את פנייך כדי לראות אם את "מבושלת" כלומר, מוכנה ללידה. אוסרים עליך לשבת בשיכול רגליים, כי זה עלול לגרום ללידה ארוכה, וכדי שתהיה לך לידה קלה מומלץ לפתוח לרווחה את דלתותיהם של כל הארונות בבית, אבל האמונה הכי בולטת והכי מבאסת היא זו שמתרה בך לא להכניס הביתה שום פריט שקשור לתינוק שעוד לא נולד.

השליש השלישי של ההריון טומן בחובו קינון מאסיבי. את רוצה לרהט את החדר, לצבוע ולתלות מוביילים, אבל כולם מצקצקים בלשונם ומנופפים אצבע: אסור! זו האמונה הטפלה הכי ידועה ברחוב הישראלי: אסור להכין שום דבר לתינוק לפני שהוא מגיע הביתה. היא יכולה לזכות בפרס ישראל לאמונות טפלות רק בשל העובדה שכמעט כולם פועלים לפיה. אפילו בחנויות ציוד לתינוקות יישרו קו, ומאפשרים לשלם 10 אחוז מערך הקניה ביום ההזמנה, ואת השאר ביום הלידה. עין הרע עדיין מתבוננת בכולנו, כנראה, ומטילה עלינו אימה.

למרות הכל, יש עדיין כמה אמונות ששווה ליישם כי הן פשוט עובדות. למשל, מומלץ לשתות המון מים כי האמונה שהתייבשות יכולה לגרום לצירים מוקדמים – פשוט נכונה. הסבתות לחשו לך שאחת השיטות הטבעיות לזירוז לידה היא סקס? הן צודקות. אמרו לך שגירוי הפטמות של ההריונית עשוי גם הוא לתרום לזירוז? את יכולה מיד לקרוא לבן זוגך, שיעזור לך "לכוון את הטיימר": גירוי פטמות וגם אורגזמה גורמים להפרשת אוקסיטוצין, הורמון שגורם להתכווצויות רחם ולצירים.

אז מה נשאר? לקחת בדרך לבית החולים את החמסה, להיכנס לחדר הלידה ברגל ימין ולהאמין שיהיה טוב – זה הכי חשוב. מזל טוב!