ילדות נשכחת-26

נונה מפנה את הבימה לאחיה המוכשר עם שיר ילדות נשכחת. <BR>"תמונות מחיי גירושין" מארח: רמון ד.

זוהי פנייה לכל ציידי הכישרונות והוצאות הספרים הגדולות באשר הם: אחי המלאכי שפינה לנו את ביתו הוא גאון ומוכשר, כתיבתו סוחפת וממיסה, ובאמתחתו עשרות שירים - סיפורים. הרי לכם פרק מחווה למשורר האמיתי במשפחה:

כשאני הייתי בגילך זה לא היה ככה,
כשאני הייתי בגילך, כלום לא היה משוכלל.
כשאני הייתי בגילך היה רק שחור-לבן,
לא היה צבע בכלל,
האמת, לא היה פה אפילו חשמל.
כשאני הייתי בגילך לא היו לי כל כך הרבה צעצועים,
אולי איזה אחד מסכן.
היה צעצוע אחד לכולם,
ומסטיק אחד גם כן.
כשאני הייתי בגילך לא היו לי אופניים,
ולא קורקינט, ולא סקייטים, ולא כלום.
היינו מחליקים על חרסינות ועל קרטונים,
ועוצרים על קיר אטום.
כשאני הייתי בגילך היו תכניות לילדים רק ביום שישי,
לחצי שעה -
בערבית.
אם לא הייתה שביתה,
או תקלה.

כשאני הייתי בגילך דרכנו לא הייתה קלה,
כשאני הייתי בגילך לא הייתה לי עגלה,
היו מסיעים אותי בעגלה של סופרמרקט.
ולא לבד –
עם אח שלי הקטן ואח שלי הגדול,
ולפעמים גם עם השכנה.
כשאני הייתי בגילך היינו משחקים במחבואים,
ולא היה לנו איפה להתחבא,
כי לא היה פה כלום,
ממש לא הרבה.
מגלשות היו עשויות אז רק ממתכת רותחת,
כשהתגלשת זה ממש שרף לך את התחת.
כשאני הייתי בגילך לא היה לנו מיץ,
הייתה אבקה שמערבבים במים.
אבקה בכל מיני צבעים,
וטעם של משחת שיניים.
אחרי ששותים מזה פעם אחת,
לא רוצים לשתות יותר -
אף פעם.
היה לזה טעם של מעשים רעים,
היה לזה טעם של פעם.
כשאני הייתי בגילך לא היו לנו תרופות,
גם כשהיה גשום.
כשלא הרגשנו טוב אכלנו שום,
כשכאב לנו הראש אכלנו שום,
כשכאב לנו הגרון אכלנו דבש עם שום,
כשקיבלנו מכה מרחו עליה ביצה עם שום.
כשאני הייתי בגילך הכל פה הסריח משום,
ולא היה פה כלום.

כשאני הייתי בגילך – במקום כלב או חתול –
היה לנו תרנגול,
וכשניסינו ללטף אותו
הוא היה מנקר לנו את היד,
ואת רגל שמאל.
וזה היה כואב,
וזה היה מעליב.
ופנחס – כך קראו לתרנגול,
היה הולך לצד להקיא,
כי ליד שלנו היה טעם וריח של שום.
וככה זה היה, כשאני הייתי בגילך,
עם תרנגול ששמו פנחס ובית עקום,
וילדים מסריחים מריח של שום.
וחוץ מזה – לא היה לנו כלום.

מאת: רמון ד.

ובאווירה נוסטלגית זאת: בשבת האחרונה פגשתי את אבי ילדיי בטורניר טניס בו השתתף בננו, ניכר כי העלה לא מעט במשקלו. האיש בא עם חולצת פיג'מה מוכתמת, לא מגולח ועם שיער סתור ומבולגן. היינו נחמדים וענייניים האחד לשנייה ובאמצע הטורניר ברחנו הצידה לעשן ג'וינט. תוך כדי שיחה סתמית איתו חשבתי בלבי: 'תודי בזה שאפילו היום, אחרי כל כך הרבה זמן שעבר, ועם כל הלוק המוזנח הזה את כרוכה אחריו. ואם רק היה מסמן לך - היית מתייצבת אצלו ברגע, תוך כשכוש בזנבך המושפל והעלוב'.


"תמונות מחיי גירושין" - לכל הפרקים

כשאני הייתי בגילך, כלום לא היה משוכלל. כשאני הייתי בגילך היה רק שחור-לבן, לא היה צבע בכלל,
האמת, לא היה פה אפילו חשמל