31.01.2019

11:58

 מד מן - גארפילד - קליפורניקיישן
מד מן - גארפילד - קליפורניקיישן,
יחצ

המשקפת: אודית לורן בלקין מגלה למה גארפילד עושה לה את זה

ולמה מצטרפים אליו גם דון דרייפר, האנק מודי ורבים אחרים מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה

בתחילת השבוע, נאלצתי להישאר בבית עם בתי הקטנטונת שהעלתה חום ולא יכלה ללכת לגן. כחלק מתכנית הבידור שספקתי לה במהלך היום, זפזפנו ב VOD ובגלל שיש לנו בבית גם חתולה, בחרנו לצפות יחד בסרט 'גארפילד'. חצי שעה לתוך הסרט, הקטנה כבר איבדה עניין ואני ניסיתי להבין למה אני כל כך נמשכת לסרט ומה בו נראה לי כל כך מוכר. התמקדות של רגע בכורסה האיקונית של הזוג צ'ארלס וריי אימס הנצבת בחדר השינה ומיד לאחר מכן בצמד ספות ה'ברצלונה' של המעצב מיס-ון-דר-רוהה בסלון ביתו של ג'ון, בעליו של גארפילד, הפילה את האסימון. 

 

 ברצלונה של מיס ון דר רוהה

ברצלונה של מיס ון דר רוהה (צילום באדיבות הביטאט)

 

 

ג'ון, אביו המאמץ של החתול השמנמן והעצלן, שגם דאג לאמץ כלבלב כדי לשבות את ליבה של נערה חביבה למורת רוחו של גארפילד, הוא לא היחיד שבחר לרהט את ביתו ברהיטי אמצע המאה שעברה. אלו הפכו, ממש כמעט עם הופעתם בשנות החמישים והשישים, לקלאסיקה נחשקת ועל זמנית. כך, השתלטו בזמנו הרהיטים הללו בקלות על סצנת עיצוב הפנים כשהם נחשבים שובביים ועתידניים ומאופיינים בקווים פשוטים וגאומטריים, לעיתים מתובלים בהבלחות של גוונים עזים. ומאז, אפשר כמאמר הקלישאה להגיד שהכל היסטוריה ושהם מעולם לא יצאו מהאופנה.

 

מי, שבין היתר, דאגה לשמר את האופנתיות של אותם רהיטים על אש גבוהה, היא ללא ספק ענקית הסרטים והטלוויזיה – הוליווד. בין אם מדובר באופנת לבוש או בעיצוב פנים, אין ספק שלענקית הבידור מלוס אנג'לס יש את הכוח ואת ההשפעה העצומה והבלתי מעורערת לא רק לגרום לכולנו לרצות להסתכל על מה שקורה בה אלא ממש לשלוט על מגמות וטרנדים המכסים את כל התחומים.

 

 כככ

כסא וסילי של מרסל ברויר נראה בלא מעט סרטים וסדרות (צילום באדיבות הביטאט)

 

 

הדוגמה הבולטת ביותר, אם כי ממש לא היחידה, היא כמובן סדרת הקאלט האמריקאית 'מד מן' (או 'הגברים של שדרות מדיסון' כפי שכונתה בעברית). הסדרה, זכתה לשבחי הביקורת לא מעט, ואולי בעיקר, בשל האותנטיות והסגנון החזותי שלה. עלילת הסדרה מתרחשת בשנות השישים ועוסקת בחברת הפרסום הניו יורקית 'סטרלינג קופר' ובדון דרייפר, המנהל האמנותי העומד בראשה. מיקום העלילה על פני הרצף ההיסטורי של אמצע המאה הקודמת הביא לעיצובם של סטים טלוויזיוניים מרהיבים הכוללים שימוש במיטב הרהיטים והאביזרים של הזמן ההוא שלא רק תרמו לעלילה אלא גם הביאו לגל מתחדש של כמיהה אליהם.

 

במד מן כמו במד מן

במד מן כמו במד מן (צילום יחצ)

 

 

אין ספק, שההשקעה במחקר הייתה עצומה עד שהגיעו המנהלים האמנותיים של 'מד-מן' לריהוט הסט של הפנטהאוס של דון ומייגן, הנטוע אי שם במנהטן, בספה מלבנית בקווים ישרים החוברת לאלמנטים עשויים עץ והרבה חום-כתום-אדום האופייניים כל כך לתקופה ההיא. משרד הפרסום בו שולט דון, גם הוא מאופיין בקווים נקיים ומלוטשים ומרוהט בכמה מהמאסטר פיסים של אז שבהם הרהיטים האלמותיים של הזוג צ'ארלס וריי אימס. ההצלחה המסחררת של אותם רהיטים, נבעה ועדיין נובעת מהתאמתם לסגנון המודרני, הנקי והתעשייתי שהוביל את המעצבים לפני כשמונים שנה ונכון, לא פחות, גם היום. זה מה שבעצם הופך אותם לפופולאריים כל כך אז כמו עכשיו בבתים, במשרדים יוקרתיים, בשטחי ציבור ובפאנלים של בתכניות טלוויזיה מובילות ברחבי העולם.  

 

 

 הכיסא של דון, העיצוב של צ'ארלס וריי אימס

הכיסא של דון, העיצוב של צ'ארלס וריי אימס (צילום באדיבות הביטאט)

 

 

עוד סדרת טלוויזיה אמריקאית המשקפת את רוח התקופה היא 'משפחת ג'טסטון' (או בעברית 'משפחת סילוני') שהופקה במקור בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת והביאה אחריה עוד שני סרטי טלוויזיה ושני סרטי קולנוע. למרות שהסדרה מתרחשת בעולם עתידני, פינת האוכל של המשפחה למשל מרוהטת בכיסאות המזכירים מאוד את כסאות ה'טוליפ' של המעצב הפיני-אמריקאי אירו סארינן אותם עיצב לחברת 'קנול' ברוח עידן החלל שהייתה אופנתית בשלהי שנות החמישים.

 

 לא יצא מהאופנה, כיסאות טוליפ של אירו סארינן

לא יצא מהאופנה, כיסאות טוליפ של אירו סארינן (צילום באדיבות הביטאט)

 

 

גם עלילת הסדרה האמריקאית 'קליפורניקיישן' למשל, בכיכובו של דיוויד דוכובני שגילם את הסופר המתוסכל וההולל האנק מודי, אמנם מתרחשת בשנות השבעים אבל הסטים שלה מלאים לעייפה באותם רהיטים מוכרים ואהובים. בין היתר, חדי העין וגם אלה שלא, יכולים להבחין גם שם בכיסא העל זמני של הזוג אימס. ציטוטים של רהיטי התקופה ההיא צצים גם בחדרי הישיבות בסרט 'מסע בין כוכבים', בסדרה 'מראה שחורה' ובאינספור סרטים, סדרות, קליפים ומה לא. 

 

 קליפורניקיישן

קליפורניקיישן (צילום יחצ)

 

 הכיסא של  , העיצוב של הזוג אימס

הכיסא של האנק, העיצוב של הזוג אימס (צילום באדיבות הביטאט)

 

 

אז למה באמת בחר ג'ון, אבא של גארפילד, בכורסה של ון-דר-רוהה ובספות 'ברצלונה' של הזוג אימס ומה באמת יש בהם ברהיטים האלה שמצליח להשאיר אותם רלוונטיים, מעודכנים, עכשוויים, מודרניים ובעיקר חוצי מגמות וטרנדים? יכול להיות שמעצם העובדה שהם פשוט כל כך נכונים, כל כך מדויקים ופשוט מתאימים לטעמם האישי של כל כך הרבה אנשים. יכול גם להיות שהם אהובים כל כך מעצם העובדה שהחדשנות שהביאו איתם בזמנו נשארה לא פחות חדישה ורלוונטית גם היום. ולפני סיום - ציפור קטנה לחשה לי שחברת ויטרה למשל, האמונה עד היום על יצורם גם עכשיו של רבים מהרהיטים ההם, מרוויחה הרבה מהכסף שלה דווקא ממכירת אוסף הכיסאות המיניאטוריים שניתן להניח על המדף ושרבים רוכשים לעצמם מכיוון שאין ביכולתם לרכוש את אותם דגמים בגודל אמיתי. על אינספור הרפליקות שצצו מרגע שפקעו זכויות היוצרים על אותם רהיטים קלאסיים והאם זה גורם לזילות שלהם - אכתוב כבר בטור אחר.