BETA

03.12.2018

12:46

העבודת של אנה מלסובסקי, לא נכנסה לרשימה אבל הצליחה להרשים
העבודת של אנה מלסובסקי, לא נכנסה לרשימה אבל הצליחה להרשים,
באדיבות מוזיאון MAD

ניו יורק 1.2: עתיד הקראפט עומד על המאזניים במוזיאון MAD

רק אחת מתוך שש עשרה העבודות המוצגות בתערוכת פרס בורק תזכה את היוצר ב 50,000 דולר לפיתוח והמשך יצירה. בחרנו ארבע שאהבנו ושמחנו לגלות שאחת מהן אכן זכתה בפרס הגדול

1.2 "ג'ונגל של בטון בו חלומות נוצרים, אין דבר שלא תוכלי לעשות שם, הרחובות האלו יגרמו לך להרגיש כמו חדשה" כתבה אלישיה קיז וצדקה. נסענו בעקבותיה לניו יורק כדי להרגיש את הבריזה, לחלום חלומות חדשים ולהביא לכם את חמשת התערוכות הכי שוות בעיר. 

 


 

למוזיאון MAD, מוזיאון האמנות והעיצוב הממוקם בקולומבוס סירקל במרכז מנהטן הגענו ביום גשום שכזה בשעות הבוקר המוקדמות. מלבד קבוצת ילדים שהגיעה בסיור מבית ספר סמוך ונשארה בקומת הכניסה, מצאנו את עצמנו מסיירות בחללים לבדנו. זהו לא מוזיאון גדול והתערוכות בו נאצרות בקפידה ונבחרות בפינצטה. בפעם האחרונה שביקרנו כאן' הוצגה תערוכה של ראלף פוצי, ובה בובות הראווה אותן יצר בכל הצורות, הצבעים והגדלים. היום, כמה שנים מאוחר יותר, התערוכה המובילה היא דווקא כזו שהמוזיאון עצמו יזם, פרס בורק 2018: עתיד הקראפט.

 

קידום מייקרים מודרניים משדות יצירה שונים לצד הצגת עבודותיהם של אמנים ומעצבים כמו גם חשיפה של תהליכים יצירתיים לצד טכניקות מסורתיות לעומת החדשניות ביותר, כל אלו היו מטרות העל של המוזיאון מיום הקמתו לפני למעלה משישים שנה. היום, הם מרכזים את הפוקוס בגישה שחוצה את דיסיפלינות האמנות והעיצוב ומתמקדת ביוצרים העומדים מאחורי האובייקטים והסביבה שמעצבת את חיינו. הרצון לקדם את הערכים האלו, הביא את המוזיאון להעניק את פרס בורק השנתי (Burke Prize) שנקרא על שם מריאן וראסל בורק, אספני אמנות ותומכים גדולים של המוזיאון. הפרס מציין בכל שנה את המחויבות של המוזיאון לחגיגת הדור הבא של עולם האמנות. אותו דור שממשיך לפתח ולקדם את העולמות האלו שבסופו של יום, הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו.

 

 עבודתה של אוליביה ולנטיין

עבודתה של אוליביה ולנטיין (באדיבות מוזיאון MAD)

 

 

50,000 דולר מוענקים לאמן מקצועי עד גיל ארבעים וחמש על עבודה בזכוכית, עם סיבים , בחימר, מתכת או בעץ. בחודש אוגוסט האחרון, הוכרזו שישה עשר פיינליסטים שיציגו את עבודותיהם במוזיאון בתקווה לקבל את הפרס הנחשק במהלך חודש נובמבר. הביקור שלנו במוזיאון נערך ימים ספורים לפני ההכרזה הגדולה ובחרנו את ארבעת המועמדים שלנו לזכייה בפרס וכך להביא בפניכם את העבודות המעניינות ביותר ואלו שמשכו את עיננו. אמנם לא נבחרנו להיות חלק מהשופטים בתחרות, לצד האוצרת הראשית של המוזיאון, הסמנכ"ל של מועצת הקראפט האמריקאית ומספר פרופסורים של אוניברסיטאות נחשבות, אבל אחת מארבע העבודות שבחרנו אכן זכתה, בסופו של דבר, בפרס הגדול. ארבעת המועמדים שלנו לניצחון היו: אוליביה ולנטיין (Olivia Valentine), ג'ורדן נאסר (Jordan Nassar), קאנופה האנסקה לוגר (Cannupa Hanska Luger) וטד לוט (Ted Lott).

 

 מתוך עבודותיו של ג'ורדן נאסר

מתוך עבודותיו של ג'ורדן נאסר (באדיבות מוזיאון MAD)

 

 

אוליבייה ולנטיין, אמנית אמריקאית מאיווה, עובדת בעיקר עם טקסטיל והופכת אותו לקונסטרוקטיבי בצורה כזו או אחרת כדי ליצור מיצבים בקנה מידה אדריכלי. ולנטיין הציגה על אחד מהקירות את עבודתה. היא השתמשה בטניקה של ייצור תחרה כדי ליצור את המיצב שלה שבוחן את הגבול בין חלל פנים לחלל חיצוני באדריכלות. לא יכולנו להתעלם מהעדינות שבחוטים ומהצורות שביניהם. אותו משהו שבין הגדלה של תחרה למחיצה שהיינו רוצים אצלנו בבית הכניס את ולנטיין לרשימה הקצרה שלנו.

 

העבודה השנייה שמשכה את תשומת ליבנו היתה עבודתו של ג'ורדן נאסר, גם הוא אמן טקסטיל אמריקאי אך ממוצא פלסטינאי. נאסר פיתח מאין שפה חדשה מנובעת מאתניות, ממסורת ומהגעגועים שלו למולדתו. ההתייחסות שלו לקראפט מגיעה ממקום שונה ונראה כי תחת ידיו העובדות, הטקסטיל הופך לסוג חדש של תקשורת גיאומטרית מלאה בסמלים מוסלמים שבאמצעותם הוא בוחן קונפליקטים של זהות, תרבות ומסורת.

 

 העבודה הזוכה של קאנופה האנסקה לוגר

העבודה הזוכה של קאנופה האנסקה לוגר (באדיבות MAD)

 

 

 

 
 
 
 

 

 

במרכז החלל, ניצבה העבודה השלישית ממנה היה קשה להתעלם. קאנופה האנסקה לוגר הוא לא רק אמן אלא גם אקטיביסט. הוא חי בניו מקסיקו שבארה"ב ויוצר בקרמיקה, בווידאו ובסאונד, בטקסטיל, מתכת ונייר. עבודותיו בדרך כלל מקדמות מטרות פוליטיות, מעלות מודעות וקוראות למעורבות חברתית. הוא מציג כאן את עבודת החרוזים Every One המדברת על נשים אינדיאניות שנרצחו או הוגדרו כנעדרות. הפרויקט מזמין קהילות אמריקאיות לייצר ולתרום חרוזים עשויי חימר אותם שרף, צבע והרכיב לכדי וילון מונומנטלי. כל אחד מהחרוזים בעבודת יד הוא אנדרטה בפני עצמה לאחד מ 4,000 מקרים של רצח או העדרות של נשים, ילדות וטראנסיות. בדרכו שלו הוא מנציח אותן ומביא למודעות היסטוריה ארוכה של אלימות.

 

העבודה האחרונה שייכת לטד לוט, אמן, מעצב וקראפט-מן אמיתי שמתמקד בעבודתו בהיסטוריה של העץ כחומר תרבותי ומבני. לוט בחן את ההתנגשות בין גוף ומבנה של רהיטי העץ במודלים בקנה מידה אדריכלי תוך התייחסות לריהוט מסורתי ולאופן בו הוא משפיע על החלל ועל הצופה בו.

 

היסטוריה של עץ, טד לוט

היסטוריה של עץ, טד לוט (באדיבות MAD)

 

 

בתחילת חודש נובמבר הוכרז הזוכה הגדול, קאנופה האנסקה לוגר על עבודתו עוצרת הנשימה ועל העומד מאחוריה. "לקבל את פרס בורק זה כבוד גדול עבורי והוא נותן תוקף קריטי לדרך של העבודה שלי" הוא אמר "קבלת הפרס תתמוך בעתיד העבודה שלי וביצירת מיצבים ומונומנטים שמקדמים מעורבות חברתית, אני אסיר תודה ומצפה לבאות".

 


 

בפרק הבא בסדרת ניו יורק: הגברת הראשונה של עולם הצילום מציגה בכחול