BETA

22.11.2018

16:30

רון חולדאי בכנס "ערים חכמות"
רון חולדאי בכנס "ערים חכמות",
צילום: מערכת לג'יט

איך יראו הערים בשנת 2050 ועד כמה אנחנו ערוכים לאתגרי העתיד?

כנס "ערים חכמות" של המרכז הבינתחומי בשיתוף האקדמיה בצלאל חושף מציאות מורכבת

כנס "ערים חכמות" שנערך אתמול במרכז הבינתחומי בהרצליה בשיתוף האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, עסק בהשפעות של השינויים הטכנולוגיים על המרחב הפרטי והציבורי.

 

בכנס נחשף לראשונה המדד הבינתחומי לערים חכמות ומקיימות בו לקחו חלק 19 ערים בישראל.  פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות בבינתחומי, חשף את תוצאות התחרות ומר רון חולדאי, ראש עריית תל אביב יפו הגיע לקטוף את המקום הראשון ולהסביר איך הופכים עיר לחכמה? (רמז: באמצעות אנשים חכמים)

 

 

מדובר בכלי מדידה ישראלי ראשון לערים חכמות ומקיימות, פרי פיתוח של בית הספר לקיימות, שמטרתו לאפשר לרשויות ותושבים להעריך את מידת התקדמותם בהיבטים של חדשנות עירונית, קיימות, ממשל פתוח ושיתופי, חינוך ופיתוח כלכלי.

 

אחרי תל אביב נמצאות אילת וירושלים עם ציון זהה ובמקומות האחרונים - רחובות, חדרה ומעלות תרשיחא שעלו ל"עגלה הטכנולוגית" רק לאחרונה. שני גילויים מטרידים הם בתחומי הפרטיות וההיערכות לאירועים אקלימיים - רק לרבע מהרשויות המקומיות יש אסטרטגיית שמירה על פרטיות התושבים ורמת ההיערכות לאסונות טבע – חלקית בלבד.

 

בכנס הוצגו עבודות סטודנטים מהמחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, שפתחו מודלים אפשריים להתמודדות עם אתגרי העתיד. "בעתיד הקרוב האקדמיה תשחק תפקיד מרכזי בהיערכות לשינויים בקנה מידה עולמי. כבר היום אנחנו חווים דרישה עולה של גופים ממשלתיים ותאגידים למחקרים שיעזרו להם לתכנן קדימה", סיכם מר יהושע גוטמן, מרצה בכיר באקדמיה בצלאל וממארגני הכנס.