BETA

22.11.2018

12:57

 דימוי אופייני מעולם התיאטרון
דימוי אופייני מעולם התיאטרון,
צילום יחצ

כמו באגדות: ברנבה פורנסטי מספר על עולם קסום של דמיון ופנטזיה

הוא חושב שהגאון האולטימטיבי הוא דה וינצ'י, הוא רגיש לקיימות, דוגל באומנות וסולד מתופעת המעצבים הכוכבנים. עם השנים השלים עם אביו והיום הוא מוביל ומנהל את המותג

את הריאיון עם ברנבה פורנסטי Barnaba Fornasetti)) אני מקיימת בשלט רחוק. ברנבה אינו דובר אנגלית ונאמר לי שהמתורגמנית שלו היא יפנית דווקא. זה הופך את הכל להרבה יותר אקזוטי ומעניין. הריאיון מתבצע לקראת השקתם בארץ של כלי ההגשה, האירוח והפריטים המשלימים לבית של קולקציית 'דון ג'ובני' שיצאה בשנת 2017 כמחווה לאופרה 'דון ג'ובני' של מוצרט. הקולקציה מגיעה רק עכשיו לישראל על ידי 'רנבי' ותושק בשבוע הקרוב בחנות פופ אפ בקניון רמת אביב. מאז, יש לציין שפורנסטי השיקה עוד קולקציות, בהן את Architettura Celeste בחודש אפריל השנה ואת קולקציית Coromandel ממש בתחילת החודש הנוכחי. אלו יגיעו לארץ, ככל הנראה, בשנה הבאה.

 

 

ברנבה פורנסטי הוא בנו של פיירו פורנסטי, מי שייסד את המותג האיטלקי 'פורנסטי' ונפטר כבר לפני שלושים שנה. ברנבה, הנושק לגיל שבעים, החל את לימודיו באקדמיה לאומנויות במילאנו בגיל 38 והצטרף לעבודה עם אביו רק כעבור 14 שנה, בשנת 1988. "זו הייתה דרך ארוכה ולא קלה מאז אבל בהחלט מספקת" אומר ברנבה פורנסטי כשאני שואלת באיזה אפן התפתח המותג בשלושת העשורים הללו.

 

 ברנבה פורנסטי

ברנבה פורנסטי (צילום Arianna Sanesi)

 

 

 

"מאז שהגעתי לעבוד עם אבי, הרבה דברים השתנו בנקודת המבט ובגישה אבל גם בטכניקות, בשותפות ובצוות. ניסיתי המון דברים עד שזיהיתי את נוסחת הקסם שהיא פורנסטי היום. בחלק הראשון של המסע, ההצלחה הגדולה ביותר שלי הייתה לא להיכנע למכירת המותג בתמורה להצעות המחיר המחמיאות בהחלט שקבלתי. באפן כללי, מעולם לא התחרטתי על כך שאמרתי 'לא'. לעיתים, אם בכלל, התחרטתי על פעמים שאמרתי 'כן'. בשנים האחרונות, אני גאה על כך שבניתי צוות מלוכד ונלהב שהופך את מהלך העבודה להרמוני".

 

 פיירו פורנסטי

פיירו פורנסטי (צילום יחצ)

 

 

העיצוב של אביך התקבל בלא מעט חשדנות בהתחלה. איך הוא הפך למותג חזק כל כך בהמשך?

"נכון. ההצלחה לא הגיעה ביום אחד. בשנות הארבעים של המאה הקודמת, כשהוא מקבל דחיפה מהאדריכל והמעצב האיטלקי הנודע ג'יו פונטי שבזכותו זכה גם להכרה בינלאומית, אבי הרגיש שהוא מאוהב ברעיון של ביצוע ניסויים בטכניקות של הדפסי אבן במטרה ליישם אותם על חפצים יומיומיים. החזון שלהם היה לזהות טכניקה שתאפשר לייצר אינסוף הדפסים ללא הגבלת כמות. הרעיון שלהם אמנם התקבל בברכה על ידי הציבור והמבקרים אבל נדחה על ידי אנשי המקצוע של התקופה שלא היו רגילים לחשוב על חפצים שמישים שעליהם הדפסים שאינם נורמטיביים כמו פרצופים ועיניים.

"היום, פורנסטי הוא מותג חזק כי הוא על זמני ולא מחובר לטרנדים של עיצוב ואופנה במובן הנוקשה של המילה. לדימויים שלו יש את הכוח להעיר את תת המודע הקולקטיבי כי החפצים שלנו הם לא סתם פריטים פסיביים אלא 'נושא לשיחה' שאומר משהו על כל אחד מאתנו".

 

 פיירו פורנסטי

לא ביום אחד, גפיירו פורנסטי (צילום יחצ)

 

 

שיעור לחיים

 

כדי להבין את ההיסטוריה של פורנסטי, חשוב להכיר קצת יותר לעומק את מייסד החברה, פיירו פורנסטי, ואת היחסים בינו לבין בנו, ברנבה, שידעו לא מעט עליות ומורדות. פיירו, נחשב ללא ספק כמי שהעלה את האהבה לדקורציה לרמה של אובססיה. את נושאי הקלאסיקה של הרנסנס וההרמוניה בהם עסק, תיבל בלא מעט משחקים של פרספקטיבה, קנה מידה, שנינות, אירוניה והומור. מבחינתו, חומר הגלם המרכזי לעשייתו, היו דימויים שהפכו תחת ידי האומן שלו לסיפורי אגדה, פנטזיה, דמיון וחלום אותם ידע לתרגם לקסם יצירתי טהור ומדויק.

 

כמקור השראה, היה פיירו פורנסטי אספן אובססיבי של דימויים, רעיונות וחפצים ובנה לעצמו במהלך השנים ספרייה עצומה בה שמר ספרי היסטוריה של העיצוב כמו גם ספרי דגמים ודוגמאות. לאורך שנות פעילותו, הוא ראה עצמו קודם כל כאמן כשלמעשה שימש כמעצב לכל עניין ודבר. בעיקר עניינו אותו השמש, קלפי משחק, ליצנים, ידיים, ודיוקנאות עצמיים כשבראש ובראשונה ומעל כולם עמדה זמרת הסופרן האופראית, לינה קוליארי, שבדיוקנה נתקל בזמן שדפדף במגזין צרפתי מהמאה ה-19.

 

 

איך חווית את אביך כילד וכבוגר?

"הוא היה רודן ומרדן ועבד ללא לאות. הייתי בן יחיד ודי בודד" אומר ברנבה "לעיתים קרובות שחקתי בין רגליהם של אומנים ובהיחבא הצלחתי לגרום להם לצבוע מחדש את מכוניות הצעצוע שלי. בצעירותי, הפכנו ממש ליריבים. זה היה יותר התנגשות בין דורית מאשר אישית. הוא לא רצה שאדבוק בטרנדים ובמה שהוא החשיב כבינוניות של התקופה, אלא תמיד דרבן אותי להיות עצמאי ויצירתי בבחירות שלי. בדיעבד, אותם שיעורים שסירבתי ללמוד ממנו בזמנו, מאוד עזרו לי בהמשך: הבנתי את חשיבות המורשת שלו רק הרבה יותר מאוחר, כשכבר הייתי אדם בוגר".

 

איך היית מגדיר את מקורות ההשראה של אביך ואיך אתה מסביר את זה שאותו סגנון נכון גם היום?

"עולם הדימויים שלנו הוא כזה שכל אחד יכול למצוא בו רסיסים של זיכרונות תרבותיים. מקורות ההשראה לשפה החזותית שיצר אבי רבים ומגיעים מגרסה של העבר המתיישבת בתת המודע המשותף של כולנו. אלו הן תמונות שתמיד היו במוח ובזיכרון של כולנו. אבי שאב מהן השראה, עיבד אותן מחדש תוך שהוא מעיר אותן לחיים אל תוך עולם חלומי מלא דימויים וצבעים ואז מיישם אותן על גבי חפצים שימושיים".

 

 

איך חווית את העבודה לצד אביך?

"בשנות השמונים, הוא זימן אותי לבוא לעבוד אתו. התגוררתי רחוק מהבית במשך כעשר שנים, אבל החלטתי לחזור: הוא היה זקוק לעזרה וזה הספיק כדי לשכנע אותי. היחסים ביננו הפכו טובים יותר. הצלחנו לעבוד יחד באושר וזו הייתה תקופת הזמן שלמדתי את כל מה שבהמשך איפשר לי לנהל את הסטודיו".

 

איך באמת היה אביך כאיש תרבותי וכאיש עסקים?

"הוא היה אמן דגול וכשרון יצירתי עצום אבל בהחלט לא איש עסקים. האינטואיציה והאמנות שלו באו לפני כל דבר אחר. הוא לא התעניין בפן הכלכלי של הדברים ורק כשמצא את עצמו בצרות צרורות, הוא נאלץ להתמודד עם הדברים הללו. מבחינתו זה היה מאוד מתסכל".

 

מה השיעור הגדול והחשוב שלמדת ממנו?

"העצמאות האינטלקטואלית שלו: הוא מעולם לא איפשר לעצמו להיות מושפע מטרנדים, ביקורת או דעות ציבוריות. הוא היה יחיד במינו בכך שקודם כל ולפני הכל הוא רדף אחרי הרעיון והחזון שלו. זה אחד השיעורים שבאפן לגמרי מודע אני נושא עמי במהלך השנים".

 

 

עיצוב או דקורציה

 

יש מי שבמהלך הזמן טענו שיצירתו של פיירו פורנסטי דקורטיבית ומורכבת מדי שכן לא פעם הדקורציה עצמה הפכה לנושא עצמו וכיסתה את הרהיט או הפריט עד שכמעט נעלם. למרות זה ועם זה, פורנסטי המשיך לשחק עם תעתועי עין ודמיון אותם שידך למשטחים החפצים השונים. כך או כך, בבסיס כל יצירותיו עמדו כישוריו כמאייר ודפס כשאיוריו הזכירו ומזכירים עד היום את עבודתו של חרט בעצם. כשאני שואלת את הבן, ברנבה, אם הפריטים של המותג הם יותר בבחינת עיצוב או דקורציה, הוא טוען שהמותג הוא איזון מושלם בין אמנות, אומנות, עיצוב ודקורציה.

 

 וגם הומור

אמנות, אומנות, עיצוב ודקורציה. אה... וגם הומור. שת"פ עם ברני'ס (צילום מארק ליידן)

 

 

סגנונו הייחודי של פורנסטי ידע עליות ומורדות. לקראת שנות החמישים ירדה קרנו עם עליית המודרנידם והקלאסיקה המודרנית אבל היא חזרה שוב להיות פופולארית בשנות השמונים בזכות הפוסט מודרניסטים שחיבבו מאוד את יצירתו.

בשנת 1988 הלך פיירו פורנסטי לעולמו וכך בנו, ברנבה פורנסטי, לקח על עצמו, כאמור, את הובלת המותג. מאז מות אביו, משמש ברנבה כאופוטרופס של מורשת אביו, למנציח את המסורת שלו ומפיץ את בשורתו תוך שימוש באיוריו המקוריים שבעיניו טובים לא פחות בין אם הם מופיעים על פריט אחד נדיר או על סדרה של מיליון פריטים זהים. עד היום, משמש ברנבה כלב היצירתי של החברה המשיקה מדי שנה עיצובים חדשים ומפתיעים המבוססים על השפה החזותית והמוטיבים שהוא בוחר מתוך הארכיון של אביו.

 

איך אתה משלב בין המורשת של אביך לבין הצורך לנהל עסק מרוויח?

"אני מנציח את המסורת. אבל בו בזמן אני יוצק אל תוך העשייה העכשווית את התרומה והרגישויות שלי. אני לא שואף לצמיחה אינסופית ותמיד הצבתי ערכים קודם לעניין הרווח. יצירתיות, מעשה אומנות, סביבה וקיימות חברתית הם כמה מהערכים הבסיסיים עבורי. היום, כמו בעבר, לצד איכות המוצרים שלנו, אנחנו מתמקדים במסר האמנותי והרגשי שבהם ובמשמעות שהם נושאים עמם".

 

 

כל כמה זמן אתם משיקים קולקציה חדשה ובאילו הקשרים?

"עד עכשיו, ההשקות קרו במקביל לסלון דל מובילה במילאנו. אבל, למען האמת, אני לא אוהב את הקונספט של קולקציות ואת חוקי השוק המובילים לייצור עודף. מסיבה זו, המוצרים שלנו הם גם ברי קיימא כי הם בנויים לשרוד לאורך זמן כהשקעה לרוכשים אותם".

 

נראה שיש לך דעות פוליטיות די ברורות כמו גם דעות הקשורות בקיימות ושמירה על כדור הארץ והטבע. בחרת גם לא להביא ילדים לעולם

"אני מאוד רגיש לאיכות הסביבה ולקיימות, עד כדי כך שזה משתקף בחברה. אני מאמין שצריך לתת קדימות לשימור הטבע הרבה יותר מלכל דבר אחר. בהקשר לילדים, הבעיה של התפוצצות האוכלוסין על פני כדור הארץ מאוד קרובה ללבי" הוא צוחק.

 

מעניין שכל המוצרים שלכם מיוצרים באיטליה בעבודת יד. למה זה כל כך חשוב?

"הכל מיוצר באיטליה, במילנו, והכל בעבודת יד. היוצאים מהכלל הם פריטי הבישום לבית והטפטים המיוצרים ברישיון בבריטניה. היום, אנחנו עדים לתחיית הערכים התרבותיים והכלכליים של מלאכת האומנות. אנחנו שוב מתעסקים בכישורים ובתבונה של אלו העובדים באמצעות הידיים, ורבים מאמינים שעלינו לגלות מחדש את מי שעושים דברים.

"אני עצמי משוכנע שכל מה שסטנדרטי הוא מיושן ושכדי לצאת מהקיפאון, המשבר שבו אנחנו מוצאים את עצמנו בו, עלינו לגלות מחדש את הסגולות ואת אופני העבודה של אומנים המייצרים סינתזה מתמשכת בין מחשבה ומעשה. בנוסף, אומנות עשויה להפוך לסוג של פתרון עבור משבר התעסוקה הנגרם בשל ההתפתחות המתמדת של הטכנולוגית".

 

רק בעבודת יד, פרט מקולקציית דון ג'ובני

רק בעבודת יד, פרט מקולקציית דון ג'ובני (צילום יחצ)

 
 

 

 

 

למד מטעויות וסולד מכוכבנים

 

"למדתי הרבה ועשיתי המון טעויות" אומר פורנסטי לקראת סוף הריאיון כשאני מבקשת לדעת איך הוא חווה את ניהול החברה והובלתה להצלחה. כשאני שואלת אם במהלך השנים פיתח העדפה לפריטים מסוימים של המותג הוא טוען שהוא תמיד משתדל להיות נלהב מהפרויקט עליו הוא עובד באותו רגע נתון. "באפן כללי" הוא מוסיף "הייתי מציין את שידת Architettura שהיא אחת מהפריטים האיקוניים שלנו".

 

 פיירו פורנסטי לצד הפריט האהוכ על בנו ברנבה

פיירו פורנסטי לצד הפריט האהוכ על בנו ברנבה (צילום יחצ)

 

 

הצגתם באינספור תערוכות מסביב לעולם, איזו תערוכה היא האהובה עליך?

"ללא ספק זו שהוצגה בטריאנלה במילאנו כי היא הייתה הרטרוספקטיבה הראשונה שלנו. את התערוכה שהוצגה ברומא אני גם מאוד אוהב כי היא נחשבת בעיני כחוויה ייחודית שאפשרה לי להיאחז בימי קדם ולתת להם פרשנות חדשה".

 

עד כה, קיימתם שיתופי פעולה עם מותגים שונים בתחום העיצוב. מהם שיתופי הפעולה שאהבת במיוחד?

"כל אחד מהם היה משמעותי. כמו בחיים, כל מפגש מותיר אחריו עקבות משמעותיים".

 

אלו מותגים איטלקיים ובינלאומיים, כמו גם אדריכלים, מעצבים ואמנים אתה מעריך במיוחד?

"המעצב הטוב ביותר שחי אי פעם, היחיד שבאמת הקדים את זמנו ושמשקף את הגאונות האיטלקית, הוא לאונרדו דה וינצ'י".

 

ומה אתה חושב על תעשיית העיצוב האיטלקית והבינלאומית היום?

"אני סולד מהתופעה של מערכת הכוכבים אליה מעצבים עכשוויים לעיתים קרובות מחויבים לשייך את עצמם".

 

לסיום, אני סקרנית לשאול את ברנבה אם הוא מכיר את סצנת העיצוב הישראלית.  "כן. לרון ארד ולאריק לוי יש ביוגרפיה מקצועית מוערכת למדיי" הוא עונה באפן לא ממש מפתיע.