BETA

20.08.2018

12:19

 חדר בקרה, אוק רידג'
חדר בקרה, אוק רידג',
צילום יחצ

הערים הסודיות של ארצות הברית נחשפות בתערוכה בוושינגטון

התערוכה מסקרת את ההיבט האדריכלי של 'פרויקט מנהטן' שנבנה בשנות הארבעים ושבמסגרתו הוקמו שלוש ערים חשאיות בהן פותח הנשק הגרעיני שהשיג את ההכרעה במלחמת העולם השנייה

בימים אלה, ועד חודש מרץ 2019, מוצגת במוזיאון הבנייה הלאומי בוושינגטון, תערוכה מרתקת במיוחד. 'ערים סודיות: האדריכלות והתכנון של פרויקט מנהטן', היא תערוכה המציגה את המאמץ האדיר והסודי בהחלט שעשתה ארצות הברית בתקופת מלחמת העולם השנייה, לפתח נשק גרעיני ולהפיק פצצת אטום. הבהילות לפרויקט, נבעה מהחשש שהפיזיקאים של היטלר יקדימו את בעלות הברית בפיתוח פצצה גרעינית וינצחו בזכותה במלחמה.

 

 

 

התערוכה מציגה למעשה את שלוש הערים שנבנו במיוחד על מנת לשכן את אלפי הפועלים ששקדו על הפרויקט: אוק רידג' שבמדינת טנסי (בה בוצעה העשרת האורניום), הנפורד / ריצ'לנד שבמדינת וושינגטון (בה היה אתר ייצור הפלוטוניום) ולוס אלאמוס שבניו מקסיקו (ששימש כמרכז הפרויקט ונבחר בשל ריחוקו מכל מקום ישוב). כל שלוש הערים מתועדות במסמכים מקוריים, מפות, צילומים ומודלים הממחישים ומעידים על תכנונן ועיצובן של אותן ערים עלומות, על החיים בהן ועל חיוניותן להצלחת הפרויקט.

 

 הדרך ללוס אלאמוס

הדרך ללוס אלאמוס (צילום יחצ)

 

 

מהמחקר שנערך לקראת התערוכה הסתבר, ש'פרויקט מנהטן' חייב את הצלחתו לא רק לעבודה המדעית המבריקה שהביאה לניצחונה של ארה"ב במלחמה, אלא גם להישגים המשמעותיים ויוצאי הדפן בתחומי האדריכלות, ההנדסה, התכנון והבנייה. המאמצים לייצר את הנשק הגרעיני הראשון בעולם העסיקו, מן הסתם, מאות אלפי אנשים וכך דרשו מתקנים גדולי ממדים ומאובטחים במיוחד. במטרה להניע את המפעל העצום הזה, בנתה ממשלת ארה"ב את שלוש ערים מהיסוד בקנה מידה ובמהירות חסרי תקדים. בהמשך, ובמובנים רבים, אף היוו אותן ערים שעד אוגוסט 1945 כבר אכלסו למעלה  125,000 איש, בסיס לרעיונות מתהווים חדשים של עיצוב ותכנון.

 

 מגורים לאלפי העובדים בהאנפורד

מגורים לאלפי העובדים בהאנפורד (צילום יחצ)

 

 

העיר אוק רידג' (שכונתה 'העיר האטומית', 'העיר הסודית' ו'העיר שמאחורי הגדר') לדוגמה, נבחרה להיבנות בתוך עמק המופרד מסביבתו באמצעות מספר רכסים, דבר שתרם לבידוד והסתרה וכך גם לבטיחות המקום. האוכלוסייה הדלילה יחסית באזור, הפכה אותו בזמנו לבלתי מבוקש וזול במחירי הקרקעות. יתרונות נוספים לבחירה במיקום היו הקרבה לרשת כבישים מרכזית ולמסילות רכבת, אספקת חשמל טובה ומקורות מים שהקלו מאוד על פיתוחה המהיר של העיר החדשה.

 

 מבני מגורים באוק רידג'

מבני מגורים באוק רידג' (צילום יחצ)

 

אותו בידוד מעין כל סייע לשמירת הפרויקט בסוד למרות שהיישוב גדל באפן משמעותי מ 3,000 איש בשנת 1942 ל 75,000 איש בשנת 1945. וכך, למרות שהמפעל להעשרת האורניום שניצב בעיר עמד על שטח של 178 דונם והיה הבניין הגדול בעולם באותה תקופה, קיומו נשאר כסוד רשמי של המדינה עד שנת 1949. העיר עצמה, שעד אותה שנה גם לא זכתה לשם רשמי, הייתה מוקפת גדרות ושמירה ולא הופיעה על המפות הרשמיות של התקופה.

 

 אוק רידג'

אוק רידג', המבנה הגדול בתקופה (צילום יחצ)

 

 

לנוכח מספר העובדים הגדול שגויס לעבודות הקמת המפעלים, הקים צבא ארצות הברית את עיר לעובדי הפרויקט בקצהו המזרחי של העמק. כיוון שפרויקט מנהטן תוכנן לטווח ארוך, ובשל שיקולים של חיסכון בזמן, נבנה היישוב כישוב קבע בבנייה טרומית. מעניין לציין, שרק לאחר הטלת הפצצה הגרעינית הראשונה על הירושימה ב 6 באוגוסט 1945, גילו רבים מהתושבים את מטרת עבודתם במקום. יחד עם פצצה נוספת שהוטלה על נגסקי שלושה ימים לאחר מכן נהרגו ביפן למעלה מ 200,000 איש, מה שלבטח העמיד את פועלי המפעלים בפני רגשות קשים וכואבים. למרות שכניעתה של יפן ללא תנאי הביאה לסופה של מלחמת העולם השנייה, המחיר ששולם, שמקורו בשלוש הערים הסודיות בארה"ב, היה כבד מנשוא ואת התמונות מההתקפה ההיא כולנו זוכרים עד היום.

 

 לא ידעו

לא ידעו מה מטרת עבודתן (צילום יחצ)

 
 

 

 

 

למרות שהתערוכה נוגעת בנושאים קשים, כמו שימוש בנשק גרעיני, היא מתמקדת דווקא בקהילות שבנה הממשל במטרה לתמוך בפרויקט. התערוכה בוחנת את הערים כמקרי בוחן בתכנון עירוני מודרני ובטכנולוגיות בנייה, בעוד שהיא חושפת את סגנונות החיים שהתפתחו בכל אחת מהערים. עוד, חוקרת התערוכה גם את המורשת האדריכלית והתכנונית של 'פרויקט מנהטן', כולל את תפקידו של הפרויקט בבצבוצן של חברות אדריכליות והנדסיות רב תחומיות. לבסוף, חוקרת את התערוכה גם את גורלן של שלוש הערים והתפתחותן לאחר מלחמת העולם השנייה וכיצד נשמרו כמרכזי חקר מדעי חשובים עד עצם היום הזה.