BETA

15.07.2018

11:43

 עיצוב תכשיטים, סון חזן, TONDO
עיצוב תכשיטים, סון חזן, TONDO,
צילום אחיקם בן יוסף

בוגרי שנקר מוכיחים שעידן הרנסנס של הקראפט כבר כאן

כשהפקולטות להנדסה, עיצוב ואמנות משתלבות זו בזו, ניכר שהבסיס המעורב שמקבלים הסטודנטים במהלך לימודיהם והחופש לנוע בין התחומים מפתח מאוד את החשיבה של המחר

ביום חמישי, רגע לפני פתיחת תערוכת הגמר השנתית של בית הספר שנקר, במעמד פרופ' יולי תמיר, נשיאת שנקר, נערכה פגישה מקדימה לעיתונאים ומתעניינים. "שלוש מאות בוגרים בני כל המחלקות, כולל התוארים השניים, מסיימים כעת את לימודיהם וישתלבו במהרה במארג החיים" אמרה פרופ' יעל מוריה, ראש החלקה לעיצוב פנים וסביבה וממלאת מקום דיקאן הפקולטה לעיצוב "התפקיד שלנו הוא לאמן אותם להסתכל על הווית המציאות ועל הסביבה בה אנו פועלים. כך, ובהתייחס לזה, ניתן לראות בכל תערוכות המחלקות את עיסוקם של הסטודנטים בשאלות מהותיות על האני, החברה ועתיד פנינו".

 

במהלך המפגש, וכן תוך שיטוט בתערוכה, בהחלט היה ניכר עניין הבידול והייחודיות. כל סטודנט לעצמו עסק בנושא ובמדיום שעניין אותו עד שלעיתים לא ברור בתערוכה של איזו מחלקה צופים. על מנת שלא לעשות איפה ואיפה, בחרנו להביא כאן שלוש עבודות בולטות מכל מחלקה כפי שאלו הוצגו על ידי ראשי המחלקות במהלך המפגש. התערוכה עד: 20/7.

 

המחלקה לתקשורת חזותית

 

עירוב הדיסציפלינות המבורך ניכר מאוד במחלקה זו בה רבים מהסטודנטים זנחו את המסכים, התוכנות והאפליקציות שאפיינו את המחלקה בשנים קודמות, לטובת חזרה לעיצוב החזותי המסורתי ולאומנות. רבים מהם הציגו מיצבים, עבודות במדיה מעורבת ואף עבודות עשויות מלאכת יד. "בהחלט קשה היה לבחור שלוש עבודות בלבד" אמר דקל בורוכוב, ראש המחלקה לתקשורת חזותית "אך חשוב לציין שאני בהחלט שמח שהקראפט הפיזי והממשי הולך ומשתלט למרות שבהחלט יש גם לא מעט טכנולוגיה. הסטודנטים חפשו דרכים חדשות להביע את עצמם באמצעות רקמה, הלחמה, סריגה, ריתוך ועוד".

 

גילעד בר - This is Iranian fantazi

"מסע מדומיין לטהראן, עיר הבירה של איראן שעליה שמעתי רבות אבל אין ביכולתי לבקר בה. המסע מסופר באמצעות חפצים, מזכרות ודימויים המוצגים כעדויות לחוויה שלא הייתה. בתהליך העיצוב מתקיים שימוש קולאז׳י ואקלקטי בשפה גרפית המושאלת ומפורקת מההיסטוריה של התרבות החזותית האיראנית". 

 

 גילעד בר

גילעד בר (צילום יחצ)

 

גבריאלוב סיגלית – בוכרית

"מהלך העבודה כלל פרימת אלמנטים הקיימים על מפה בוכרית מסורתית ורקמה של דימויים חדשים המספרים את הסיפור שלי כבת למשפחה בוכרית. הסיפורים נעים על ציר ההתפתחות מנערה לאישה בתוך בית מסורתי-שמרני. הדימויים מתארים את ההתמודדות שלי מול ההורים והמסורת לכדי עצמאות ולחופש בחירה".

 

 סיגלית גברילוב

סיגלית גברילוב (צילום יחצ)

 

רזניק דניאלה - במקומי 

"הפרויקט עוסק בחוויה אישית של זהות ישראלית בעלת חזות זרה (רזניק אומצה כתינוקת סינית להורים מקומיים). הפרויקט משתמש בסביבה עירונית מוכרת בעלת ערך של זיכרון כמשל. המבנים מעוטרים באיורי נדידת העגור אדום הכתר בסגנון ׳שינוואזרי׳ ומקבלים בעקבות כך חזות סינית. אולם, במבט מעמיק נראה שהמבנים אופייניים לבנייה המקומית בתל אביב. המראה אינו חזות הכל והזהות אינה נקבעת על ידי החזות".

 

 דניאלה רזניק

דניאלה רזניק (צילום יחצ)

 

המחלקה לעיצוב תכשיטים

 

הפרויקטים בתערוכת גמר של המחלקה מוצגים בסביבת העבודה הטבעית של הסטודנטים בסדנה אותנטית ומחוספסת. שלא כמו בפעמים קודמות, הפעם מוצגים התכשיטים כשהם חשופים (לא בתוך קופסאות זכוכית) מה שמאפשר לראות טוב יותר את פרטיהם באפן בלתי אמצעי. "הסטודנטים מנסים לענות על השאלה מהו תפקידו של התכשיט בחיינו וכיצד הוא מתווך בין הגוף עונד אותו לבין העולם" אמר אורי סאמט, ראש המחלקה לעיצוב תכשיטים "עבודות הסטודיו ממחישות את החיבור בין מסורת וחדשנות, קבלת האחר ורב תרבותיות".

 

סמאח בטחיש – לידה מחדש

"ההשראה לפרויקט לקוחה מהטבע דרך התבוננות מעמיקה בקשר שבינו לבין חיינו, דרך סיפורים מלאי סודות וכאב. ניסיתי להסביר זאת בדרך שלי: תאהב אותי כמו שאני וקבל אותי כפי שאני, אני זאת אני! במקום שבאתי ממנו, הגולן, ובמסורת הדרוזית תמיד זה שם - האמונה, הנתינה, חום ואהבה. הטבע כמו האנשים, ישיב טובה אם נטפל ונטפח אותו. העץ שנותן פירות בעונה הוא אותו עץ יבש שמחכה לפרוח עם אביב חדש".

 

 סמאח בטחיש

סמאח בטחיש (צילום אחיקם בן יוסף)

 

סול חזן – סיבוב

"בעקבות מחקר בנושא מנגנונים, עצבתי סדרת משקפיים בהן מנגנון הזרועות קיבל תפקיד מרכזי המאפשר מודולריות ויכולת משחק על ידי פירוק והרכבה מחדש של החלקים על פי טעמו וסגנונו האישי של המרכיב. המשקפיים שואבים השראה מקבוצת ממפיס ומורכבים מצורות גאומטריות פשוטות ופלטה צבעונית שיוצרים יחד מורכבות ויזואלית".

 

 סול חזן

סול חזן (צילום אחיקם בן יוסף)

 

רגימוב ורוניקה -  Personal Flora

"הפרויקט נוצר בהשראת עולם הטבע, עקרונות צמיחה ופריחה שתרגמתי בעזרת השפה העיצובית שלי לתכשיטים. בתהליך העבודה, שילבתי אלמנטים קיימים בטבע יחד עם מוטיבים פרי דמיוני, במטרה ליצור היבריד שמהווה חלק אורגני הצומח מהגוף".

 

 ורוניקה רגימוב

ורוניקה רגימוב (צילום אחיקם בן יוסף)

 

המחלקה לעיצוב תעשייתי

 

תערוכת הסטודנטים מוצגת בחדר צדדי, קטן וצפוף כשבו מוצגים הפרויקטים בקנה מידה קטן עד מזערי שאיכשהו לא מצליחים לסקרן או להמריא. "חלק גדול מהתכנים שהעלו הסטודנטים לתוך הפרויקטים מוכיח שהם מחפשים משמעות, משהו אמיתי, אותנטי, הקשור לחברה ולבני אדם" אמר יואב זיו, ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי.

 

עמליה שם טוב – ROOTS

"הפרויקט הוא עיבוד טכנולוגי מתקדם לכלי בישול קדומים והתאמתם לשימוש המודרני. הארוחה והבישול מסמלים את הרגע בו האדם הפך ליצור חברתי ותרבותי. המשתמש המודרני מקיף עצמו במוצרים בעלי טכנולוגיות מתקדמות המספקות תוצאות מידיות ומוחלטות במינימום מאמץ. חזרה לתהליך הראשוני ולעשייה פיזית דרך חומר פראי שעבר מניפולציות טכנולוגיות במינונים שונים, מאפשרת חיבור ישן חדש של המשתמש לחוויית העשייה הבסיסית והאינטימית של הכנת אוכל במטבח העכשווי".  

 

 עמליה שם טוב

עמליה שם טוב (צילום יחצ)

 

אור בילסקי – נפש

"בעידן המודרני בו דברים משתנים ללא הרף, גם מושג 'נצח' מקבל משמעות אחרת. 'נפש' היא מצבה מודולרית המבקשת לנסח מחדש את תפקידה כאובייקט המשקף זיכרון בתרבות המקומית. המצבה ניתנת להתאמה אישית באמצעות חלוקה ליחידות בעלות פונקציות שונות המעצימות את הסמליות במנהגים השונים, ומאפשרות בחירה של קומפוזיציה, חומר ושימוש. המודולריות והגיוון שואפים ליצור מערכת שתגדיר מחדש את המרחב הציבורי של בית הקברות, הן אסתטית והן פונקציונלית".

 

 אור בילסקי

אור בילסקי (צילום יחצ)

 

גידי מייזל – U

"מערכת שמע לראש המאפשרת סינון ומיקוד רעשים שמיעתיים וויזואליים. פרויקט U בא לשפר את היכולת להסתגל לשיטת הלימוד והסביבה הקיימת היום ומטרתו לדמות תחושה וסביבה של שיעור פרטי. מהות הפרויקט היא המעבר ממוצר עזר הבא לתת תמיכה לאנשים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז, לגאדג'ט נחשק עבור כל אדם אשר רוצה לממש את הפוטנציאל האישי שלו".

 

 גידי מייזל

גידי מייזל (צילום יחצ)

 

המחלקה לעיצוב טקסטיל

 

המחלקה שללא ספק מצליחה תמיד לעניין ולרתק. אם צריך בכל זאת להעיר הערה, נגיד רק שמכיוון שטקסטיל הוא מהחומרים החשובים הזוכים כעת לעדנה מחודשת ושיצעידו אותנו קדימה וןהלאה בעתיד, יתכן וצריך להתייחס אליו ברצינות גמורה, להמציא אותו מחדש, לפתח את תכונותיו ולמצוא לו שימושים מודרניים ועתידיים שטרם נראו. את המחלקה מובילות בגאון גלי כנעני והדס הימלשטיין.

 

ערין חסן – גנאח

"תפיסת האסלאם מוצגת בתקשורת בדגש על קיצוניות, אלימות והרג. הפרויקט מציג סדרה של שמלות, שגזרתן מעוצבת בצורה הולכת ומתרחבת עד לרוחב מופרז. הדימויים המודפסים, נובעים מהפשטה של מוטיבים שמקורם ברקמה מוסלמית מסורתית. השמלה הופכת לדימוי איקוני של דמות, דרכה ניתנת אפשרות להכרת האחר, באמצעות תפיסה ויזואלית אסלאמית שמזמינה לאהבה והרמוניה".

 

 ערין חסן

ערין חסן (צילום אחיקם בן יוסף)

 

הילל פלטקביץ' – אלמז

"פיתוח מותג לפריטי לבוש סרוגים עדכניים, בסגנון אופנת רחוב. הקולקציה מעוצבת בהשראת אוסף אישי של חפצים אקלקטיים. הסריגים מעוצבים בגזרה עכשווית מכילה, במטרה ליצור את הסוודר הנחשק, הפריט העל-זמני: זה שנשאיל לחברים טובים, זה שלא נוכל לזרוק גם אם אינו מתאים לנו עוד, זה שנרצה לשמור ולהעביר הלאה לילדים ולנכדים".

 

 הילל פלטקוביץ'

הילל פלטקוביץ' (צילום הילל פלטקוביץ')

 

אביגל באר – בלתי אמצעי

"סדרת אובייקטים לעיצוב פנים, למרחב הביתי או לחללים פתוחים, המאפשרים חלוקה ובו זמנית שמירה על שלמותו של חלל ביתי או מסחרי, במענה לצורך בהתכנסות ופרטיות מחד, ואינטראקציה עם המרחב הציבורי מאידך. בכל יחידה מוצעת קומפוזיציה שונה של רצועות בד המאפשרת עשויות בדים דמויי ניר, העונות על הצורך בעמידות, העברת אור וקשר עם המרחב הפתוח".

 

 אביגל באר

אביגל באר (צילום אחיקם בן יוסף)

 

המחלקה לעיצוב פנים וסביבה

 

חוסר הבהירות לגבי מהותה של המחלקה, תפקידם של בוגריה והפרויקטים התיאורטיים ברובם המוצגים בתערוכת הגמר, הובהר במעט בדבריה של פרופ' יעל מוריה, ראש המחלקה. "התחרות עם הנושא האדריכלי תמיד מעורר שאלות ותהיות. אנחנו, לעומת האדריכלים, מדברים על עיצוב מרחב חיים ושמים את הממד האנושי במרכז השיח והעשייה. השנה, לקחנו את נושא בית המלאכה לאוטופיות ודרך הסתכלות על העתיד הקרוב רצינו לבדוק מה מטריד אותנו כיחידים וכחברה. המודעות הופכת אותנו לאמפתיים יותר לעולם ואת מי שעבורו אנחנו עושים את הדברים" אמרה פרופ' מוריה.

 

אימור בן צור – עיר קוגניטו

"הפרויקט מציע אלטרנטיבה למערכת החינוך, שבה העיר כולה הופכת למרחב של לימוד בלתי פוסק. את בתי הספר מחליפים כל המקומות שיש לעיר להציע כגון; קופת חולים, עירייה, מוסך, משתלה, נגרייה, בנקים ועוד. כל אלו הופכים למקום שבו צעירים, אך גם מבוגרים, נחשפים לידע חדש, כלומר, לומדים את החיים מחדש דרך העיר".

 

 אימור בן צור

אימור בן צור (צילום יחצ)

 

דנה בויטלר – אנ-גנרה

"גנרה היא העיר העתידית של ישראל 2048, עיר פרברית המורכבת מפרויקטים של מגורים משוכפלים, חסרי יחוד וחסרי הקשר, המכילים בתוכם מבצרי בתים מוגנים המפרידים כל אחד לשלו. עיר, מותאמת לחתך אוכלוסייה מסוים, לא תתאים לתושביה לאורך זמן אך גם אינה גמישה לשינויים. הפרויקט מציע שיקום חברתי ושייכותי של מרחבי הפרויקטים המשועתקים. השיקום יעשה באמצעות פעולות אדריכליות לשינוי מרחב החיים המבוססות על הצורך לייצר מקריות במרחב, מרחבים לחקירה ועירוב שימושים על מנת ליצוק תוכן לתוך הגנרי".

 

 דנה בויטלר

דנה בויטלר (צילום יחצ)

 

מאי קדוש – פינוי עילוי

"הפרויקט מציע תשובה לצפיפות ההולכת וגוברת ולתחושות הניכור החברתי שסגנון הבניה הגנרי מייצר. איגוד המאפיינים הפיזיים והערכיים של מרחב השיכון והטמעתו בשכונה ורטיקאלית, הצומחת לגובה בתוך מגדל עכשווי, היא פעולה המבקשת לבסס מחדש את החוויה הקהילתית בתוך העיר. זוהי איננה רק פניה נוסטלגית לעבר, אלא ניסיון לרתום את אופן ההתמודדות הייחודי של העולים החדשים של שנות החמישים לבניה של ימינו אנו".

 

 מאי קדוש

מאי קדוש (צילום יחצ)